"ידיעות אחרונות" בוחר למקם הבוקר בראש סדר העדיפויות את מצוקת עובדי הקבלן לקראת השבתת המשק על-ידי ההסתדרות, שצפויה לצאת אל הפועל מחר. בשער העיתון תצלום [חיים צח] של אשה וגבר. לצד האשה כתוב "5,000 שקל" ולצד הגבר "10,000 שקל". "אירנה וסמי עובדים באותו תפקיד ברשות המסים", נכתב בכותרת המשנה. "היא עובדת קבלן, הוא עובד מהמניין". הכותרת הראשית בעיתון שואלת כמו מפיה של אירנה: "למה מגיע לי חצי?".
מובן שלא מגיע לה חצי תמורה על אותה העבודה, ומכאן השביתה. הכפולה הפותחת בעיתון מוקדשת להשבתה הצפויה, עם דגש על הסיבות ולא על "המחיר למשק". זה האחרון (שני מיליארד שקל ליום) מוזכר בשורה אחת קצרה בעומק הידיעה. בעמ' 2 מתפרסם טור מאת רונה קופרבוים, הקוראת לציבור "לדלג בשמחה מעל ערימות הזבל ברחוב. לפזם בדרך לאוטובוס כי הרכבת לא במשחק, לשחק דג מלוח ברחבה של הבנק הסגור. אפילו לדחות טיסה". לדבריה, "המאבק על ביטול מעמד עובדי הקבלן שווה את זה". אין בכפולת העמודים מאמר נגד השביתה, אלא ידיעה על הצפוי מחר (בתפקיד הגיבור הטוב – יו"ר ההסתדרות עופר עיני; בתפקיד הנבל – שר האוצר יובל שטייניץ), וידיעה נוספת על מאבטחי שרים שאף הם מועסקים כעובדי קבלן ושוקלים לשבות.
במדור הדעות של העיתון גרסה שונה, כבדת ראש יותר מהמאמר שכתבה קופרבוים, מאת פרופ' יוסי יונה, הכותב: "אין ספק שהשבתת המשק כרוכה בפגיעה ממשית בשגרת החיים של רבים ובאי-נוחות רבה [...] אך אם מעייניו של הציבור הרחב אמנם נתונים לקורבנותיה הרבים של השיטה הניאו-ליברלית הנהוגה בישראל, עליו לעמוד איתן מול הנסיונות של פקידי האוצר וחסידיהם לזרוע פירוד בתוכו". אין במדור מאמר בגנות השביתה.
הרוח הגבית לשביתה למען עובדי הקבלן נמשכת במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". כתבת השער, המתפרסמת בכפולה הפותחת [נעם ברקן], נוגעת לאירנה לשצנקי וסמי פקר, שני עובדי רשות המסים, העובדים כתף אל כתף בתפקיד זהה, אך בתנאים שונים לחלוטין. הידיעה מביאה בהרחבה את פערי השכר והזכויות בין שני העובדים, וכוללת תצלום של עופר עיני וציטוט מפיו על כך שגם בבית ראש הממשלה יש שני עובדים המועסקים כתף אל כתף בתנאים שונים בתכלית. במדורו הקבוע "כלכלה שחורה", המתפרסם בעומק מוסף "ממון", תוקף גדעון עשת את נשיאת בית-הדין הארצי לעבודה נילי ארד ומשווה אותה למרי אנטואנט. אפילו במדור התגובות שבפתח מוסף "24 שעות" מתפרסמים שני מכתבים למען עובדי קבלן בכלל ומורי קבלן בפרט.
העמדה של "ידיעות אחרונות" ביחס לשביתה חריגה. בדרך כלל, העיתונות המסחרית בישראל נוהגת לנגח ולגנות שביתות במשק, להדגיש את המחיר שהאזרחים משלמים בגלל השבתת שירותים ולהבליט בכותרות את קריאות פקידי האוצר להביא לסיום מהיר של ההשבתה. בדרך כלל, העיתונות המסחרית מבצעת דה-לגיטימציה של השביתה עוד לפני שזו פורצת, והנה הבוקר "ידיעות אחרונות" מבצע ההפך הגמור: הוא מעניק לקוראים הסבר מדוע ההשבתה נחוצה, הוא פונה אליהם בקריאה – נרגשת, כמובן – שייקחו לתשומת לבם את תנאי ההעסקה של מאות אלפי עובדי הקבלן בישראל, שיגלו סולידריות.
אפשר שהסיבה לכך נובעת משינויים בזרמי העומק של התודעה המעמדית בישראל, כפי שטוענים בעלי הטורים קופרבוים ויונה, שינויים שמצאו את דרכם גם למערכת העיתון. אפשר שהסיבה אחרת, ונוגעת לגילויי סולידריות עם עופר עיני (על שביתת מורי הקבלן שהתקיימה אתמול, בחסות ארגון כוח-לעובדים, אין מלה). מכל מקום, גליון "ידיעות אחרונות" של בוקר זה הוא דוגמה מבורכת לגישה שלכאורה היתה אמורה להיות טבעית עבור עיתונות ההמונים: לייצג את ההמונים (400 אלף עובדים נטולי זכויות במקרה הזה), ולא את האינטרסים של הממסד הפוליטי והעסקי. משימה זו תהיה כמובן קשה יותר החל ממחר, אם השביתה אכן תפרוץ.
רוח הסולידריות החדשה נושבת בעוצמה פחותה יותר בדפי העיתונים האחרים. ב"מעריב" תופס סיקור נרחב של השביתה הצפויה את כפולת העמודים השלישית. לצד ידיעה אינפורמטיבית מביא יובל גורן שני מקרים מייצגים של עובדי קבלן, מאבטחים, המספרים על תנאי העסקתם ומביעים דעתם על השביתה (אחד מהם, המאבטח אשר קליין, בן 65, דווקא מתנגד להשבתה וקורא רק לחיזוק אמצעי האכיפה על מעסיקים שאינם נוהגים על-פי דין). עוד בכפולת העמודים, עמדתה של פרופ' רות בן-ישראל למען השביתה ("נלחמים למען כולנו") ועמדת פרופ' עומר מואב נגד השביתה ("לא צודקת ומסוכנת"). מואב מדגיש את הצביעות של ההסתדרות ומתריע מפני "סופה של כלכלת ישראל".
ב"הארץ" מלווה ידיעה על השביתה מחר בדיווח קצרצר [טלילה נשר] על שביתת 250 מורי קבלן שהתקיימה אתמול. חבל מאוד שאין לעיתונים נכונות להשקיע משאבים בסיקור קרוב יותר של שביתה זו. עיתון שיעשה זאת יזכה בסיקור בלעדי; ממילא את האחרים זה לא מעניין.
ב"דה-מרקר" מאחדת טלי חרותי-סובר ביקורת ותמיכה למאמר פרשנות אחד ("הכי מיותרת, הכי מוצדקת", היא הכותרת בעיתון המודפס), וחיים ביאור מספק דיווח קצר הנוגע לעובדי הקבלן של תעשיית העיתונות, הלא הם הפרילנסרים. לפי דיווחו, היום יתקיים בכנסת כנס שבו יכריזו הפרילנסרים על חידוש המאבק על זכויותיהם. "הכנס", כותב ביאור, "הוא המשך לפעילות 'מטה המאבק של העצמאים והפרילנסרים', שהחלה במהלך המחאה החברתית של הקיץ האחרון".
בראש שער "ישראל היום" מציגים זה לצד זה את עמדות הצדדים ("עיני: 'נחושים לצמצם את תופעת עובדי הקבלן'. באוצר תוקפים: 'השביתה מיותרת ומזיקה למשק'"). בעמ' 9 מתפרסם דיווח מאוזן למדי על העמדות העקרוניות של הצדדים, ללא פירוט תנאי ההעסקה הנחותים של עובדי קבלן. בטור פרשנות נלווה כותב חזי שטרנליכט כי "עופר עיני רוצה להפוך את הכלכלה הישראלית לטיטניק". לדבריו, "עופר עיני וחבריו החזקים והזחוחים ינסו שוב לרסק את הכלכלה הישראלית, הפעם על מזבח עקרונות הצדק". אין טור פרשנות המציג את העמדה ההפוכה. נראה שרוח הסולידריות והשינויים בזרמי העומק לא חילחלו מעלה עד לשולחן המערכת בעיתון זה.
