או"ם שמום

"20 משקיפי או"ם נחטפו בגבול הגולן", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". "החשש: אל-קאעידה יפעל בגבול ישראל", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". כותרות בנושא מודפסות גם בשערי העיתונים האחרים. ב"הארץ" מדגישים בכותרת הגג כי "מספר הפליטים עלה למיליון". בכותרת המשנה על שער "מעריב" מצטט אסף גבור "גורם צבאי" הטוען כי "אחרי שיסיימו להתעסק עם אסד, הכיוון של הפלגים האסלאמיים יהיה ישראל".

  ללא תיק

"מומחים מעריכים: אינתיפאדה שלישית בפתח", נכתב בקריקטורה היומית של יונתן וקסמן ב"כלכליסט". נראות בה דמויותיהם המצוירות של שרי הליכוד הנוכחיים לימור לבנת, ישראל כץ וגדעון סער. גם על שער "גלובס" התייחסות לחלוקת התיקים בממשלה הבאה: "שנה וחצי אחרי טרכטנברג, תיק האוצר עומד להינתן ללפיד או בסבירות גבוהה יותר לבנט", נכתב בתמצית טורו של שי ניב, "לאיש שגרף את מירב הקולות בסביון ובכפר-שמריהו, או למיליונר מרעננה. לפרזנטור של בנק הפועלים או ליזם ההייטק, שאמר כי 'הגבלת שכר הבכירים עשויה לפגוע בחוסכים'".

חלוקת התיקים היא גם מה שעומד בראש הסיקור הפוליטי ברוב עיתוני היום. כרגיל בעיתונות, העובדה שביקורת על כך שחלוקת התיקים עומדת בראש סדר היום של המשא-ומתן הקואליציוני מצוטטת על-ידיהם אינה מפריעה לעורכי עיתונים לשית אליה את לבם בעצמם ולשנות את סדר היום של סיקור אותו משא-ומתן.

"נתניהו מייעד את הביטחון ליעלון והאוצר לבנט", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". לפי כותרת המשנה לידיעה - כלומר, ה"הערכה" של יהונתן ליס - "ההערכה: הממשלה תמנה 24 שרים. לפיד, בנט ומופז בחזית אחידה: יחד יש לנו יותר מנדטים מהליכוד-ביתנו. היועמ"ש: מינוי ליברמן ייבחן לאור משפטו".

"הליכוד-ביתנו ויש-עתיד סיכמו על קווי היסוד של הממשלה", טוענת הכותרת הראשית של "מקור ראשון", המובילה לידיעה של זאב קם. אותו זאב קם חתום על הידיעה הראשית של "מעריב", ולפיה "שיחות המשא-ומתן פוצצו אתמול על-ידי יש-עתיד", כדבר כותרת המשנה לראשית (הראשית עצמה מוסרת כי "הליכוד ויש-עתיד הסכימו: לימודי ליבה גם לחרדים"). את הבלבול המסוים בדיווחים אפשר למצוא, או להסביר, על-פי התיאור שמתאר קם בידיעה עצמה את המסרים מצד הליכוד ומצד יש-עתיד, המסכימים שניהם כי "העניינים המהותיים סוכמו", הגם שכל אחד מוצא בכך טעם אחר (אנשי יש-עתיד לרצינותם שלהם וריקנותם של אנשי הליכוד; אנשי הליכוד לנכונותם הגדולה לוויתורים).

המסר המפורט יותר שמצטט קם, והמשמש בסיס לידיעתו, הוא זה של הליכוד. לפי קם, הטענה הנוכחית של הליכוד – מה שהפרשנים מכנים בתקופה זו "הספין התורן" – היא כי התעקשותו של לפיד על קבלת תיק החוץ היא שמונעת את חתימת המשא-ומתן. "לפיד מקשיח את עמדתו: לא מוותר על החוץ", נכתב בכותרת מעל לראשית של "ישראל היום".

"ידיעות אחרונות" אינו מקדיש כותרת בשער למשא-ומתן הקואליציוני ומדווח בכפולה הפותחת על תקיפה של שתי נשים אתמול בירושלים. הידיעה מקבלת גם כותרת בולטת בשער. לפי הכתב ירון דורון, השתיים הותקפו על-ידי "שני צעירים" משום שאחת מהן היא ערבייה. בכפולת העמודים מעניקים הקשר למקרה האלימות: ישראל מושקוביץ מדווח על תקיפה אלימה של זוג על חוף הכינרת רק משום שהם ערבים, ובשולי העמודים מוזכרים מקרי תקיפה אחרים על רקע לאומני. "במשטרה מודים: עלייה מדאיגה במקרים של תקיפות ערבים על רקע לאומני", מוסר דורון.

האם מדובר באירוע חד-פעמי בשל יום כותרות חלש, או שב"ידיעות אחרונות" החליטו לקחת על עצמם את הטיפול בגזענות אלימה בישראל? אם התשובה האחרונה נכונה, הרי שמדובר בידיעה משמחת. עורכי "ידיעות אחרונות" יודעים להעלות נושא לסדר היום הציבורי, וגזענות אלימה הכרחית לביעור לא פחות מ"הדרת נשים", כשם הקמפיין הגדול האחרון של העיתון.

ברם, כדאי שב"ידיעות אחרונות" יזכרו גם את לקחי הטיפול שלהם עצמם בסוגיית המהגרים מאפריקה. בעוד שבימים זוגיים הקדיש העיתון מקום נכבד להוקעת התופעה של שנאת זרים, בימים אי-זוגיים פירסם כותרות בולטות המעודדות אותה שנאה עצמה.

החברה האזרחית

"החקלאים: התייקרות האשלג הזניקה את מחירי הירקות", מדווח ב"כלכליסט" תומר גנון, המוצא זווית חשובה נוספת לעסקה שאינה זוכה לתשומת הלב הראויה לה – זו שבמסגרתה מוכרת משפחת עופר חלק מים המלח לקנדים. "מועצת מגדלי הפירות והירקות הגישה תלונה לרשות ההגבלים העסקיים שלפיה הסרת הפיקוח על מחיר האשלג העלתה אותו וגרמה להתייקרות הגידולים החקלאיים. כעת יש לרשות שיקול נוסף בבחינה אם המיזוג בין כיל לפוטאש יפגע בתחרות בשוק האשלג".

"ההמתנה הדרוכה של פוטאש להכרעת הממשלה בעניין המיזוג עם כיל היא הזדמנות לחזור אחורה להיסטוריית ההפרטה שלה", כותבת נעמה סיקולר במוסף "כלכליסט". "[...] הנה מספר אחד שיכול להמחיש את גובה האבסורד: ב-1999 המדינה מכרה את חבילת המניות האחרונה שלה בחברה, 2.2%, תמורת 114 מיליון שקל; היום הנתח הזה שווה 1.32 מיליארד. 14 שנה, פי 11 שווי. כך הפך עידן עופר, כפי שהבהיר השבוע דירוג 'פורבס', לישראלי העשיר בעולם. מתברר שזה היה בזבוז להדביק את המושג 'שיטת השקשוקה' לצים; השקשוקה האמיתית היא כיל".

בשוק

"מחירי הדירות ברמלה ובשדרות יותר מהכפילו את עצמם ב-5 שנים", נכתב בכותרת הידיעה הראשית של "גלובס". הכתב, אורי חודי, כותב על טבלאות מחירי הדירות של משרד השיכון, החושף אותן, לפי "גלובס", לראשונה, באופן מלא, כשהן ממוינות לפי יישובים וגודל דירה. הכותרת הראשית היא "פרצופה של בועת הנדל"ן". "איפה שלא קנית דירה, ראית תשואה דו-ספרתית", כותב עורך הנדל"ן, דרור מרמור.

"גם בבנקים מודאגים משוק הדיור", נכתב מעל לכותרת הראשית של "כלכליסט": "ניצוץ אחד ומלאי הדירות הקטן יגרום לדליקה" – ציטוט של ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ש"קורא לממשלה החדשה להגדיל את התחלות הבנייה ומתריע: 'המחסור ההיסטורי בהיצע והעלייה בביקושים הזניקו את המחירים, עליית מחירי הדירות יכולה להגיע ל-10% תוך שנה'". וב"ממון", כותרת על השער: "איזו דירה אפשר למצוא במיליון שקל".

לא בפנסיה

"מרבית פורשי צה"ל מקבלים פנסיה של 4 עד 10 מיליון שקל", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". "דה-מרקר חושף נתוני פנסיה פנימיים מצה"ל", נכתב באותיות אדומות בכותרת המשנה, הממשיכה: "הפנסיות הגבוהות של פורשי צה"ל אינן נחלתם של קצינים בכירים או קרביים בלבד – אלא בעיקר של דרגי ביניים ובעלי תפקידים משרדיים".

"המאמר המלא – מחר ב'מרקר ויק'", מבטיחה הפניה בתחתית עמוד השער, וחושפת: למרות היעדרות של חודש מבימתו השבועית הקבועה ב"דה-מרקר", גיא רולניק טרם פרש מהעיתון שייסד.

ענייני תקשורת

בעיתונות, וגם ד"ר אבשלום גינוסר כאן, היו מי שכתבו על הניצול הציני של הטענה לקיפוח של המוזיקה המזרחית על-ידי קשת ומועצת הרשות השנייה, שהשתמשו בה כדי להתיר לזכיינית ערוץ 2 קשת – חרף כללי הרגולציה האוסרים זאת במפורש – לשדר בערוץ 2 את פרק הסיום של הסדרה "אייל גולן מחכה לך", המשודרת ברגיל בערוץ הנישה 24 שבבעלות קשת. היום מתפרסם ב"דה-מרקר" בהבלטה הנתון שלפיו 60% מצופי התוכנית היו "מזרחים", לעומת 45% "בשידור ממוצע בפברואר".

מדברי כמה מהמרואיינים בכתבה של נתי טוקר עולה כאילו זו ההוכחה שלטענה על קיפוח המוזיקה המזרחית יש רגליים. אלא שהשאלה אם טענת הקיפוח נכונה (וניתנת להוכחה על-ידי פער של 15% במשדר בודד) כלל אינה קשורה לאופן המגוחך שבו עשו בה קשת והרשות השנייה שימוש כדי להכשיר את ההפרה הבוטה של הכללים (מועצת הכבלים והלוויין, המפקחת על ערוץ 24, הודיעה כי תחל ב"הליך הפרה"). לסיכום מדווח טוקר כי לצד ריבוי ה"מזרחים", הרייטינג של כלל התוכנית היה נמוך, וכי למרות זאת קשת הרוויחה כ-100–150 אלף דולר יותר משהיתה מרוויחה לו היתה התוכנית משודרת בערוץ 24.

הכותרת "הרומן האסור בשגרירות לונדון" מופיעה ככותרת הקטנה מבין שלוש על שער "ידיעות אחרונות". עובדת השגרירות המתאבדת מופיעה בתמונת פנים בלבד. הכותרת היא "המאבטח, המאהבת, והשערורייה בשגרירות". אחת מכותרות הביניים היא "בעירום עם אקדח", אבל הכתבה נדחקת לעמ' 21 ובכותרת רק שני צבעים. עורכי "ידיעות" מתרככים?

עוד ב"ידיעות אחרונות": במדור הדעות הפותח את המוסף "24 שעות" כותבת גאיה קורן על התוכנית "בוס בהסוואה" תחת הכותרת "יח"צ לא בהסוואה": "אין תוכנית יותר יחצנית, ערוכה ומבוימת מזו, אבל הצופים אוכלים את כל מה שמגישים להם בבופה הבוסים למען עתיד טוב יותר. [...] הייתי מאמינה למראה עיני אילו היו מציגים בפני עובדים שזורקים ז', שלא עושים מה שמצופה מהם, שמתנהגים כמו שעובדים מתנהגים לפעמים. [...] היי, גם לי יש בוס (יותר מאחד) והמינוס לא מאפשר לי את המורים הפרטיים והמשכנתה, אבל לא שמעתם אותי מתלוננת. למעשה, הסיבה היחידה שלא שמעתם אותי זה כי הבוס שלי מסרב להסוות את עצמו והוא נכנס כל רגע לחדרי על מנת לוודא שאני עובדת ולא גולשת בפייסבוק".

ועוד ב"ידיעות אחרונות": רז שכניק מדווח באחד העמודים האחרונים במוסף היומי על טענות של מתמודדת בקדם-אירוויזיון, זמרת בשם קטלין רייטר, לניגודי אינטרסים בקרב השופטים וקשרים שלהם עם מתמודדים.

והגולש מיכאל מ' מצייץ: "'ידיעות אחרונות' אתמול הוקדש ליום האשה. היום הידיעה על הזכייה ההיסטורית של הגולשות הישראליות בברזיל (זהב וארד) הגיעה רק לעמ' 8 במוסף הספורט".

גילי איזיקוביץ ורותה קופפר מדווחות, בהתאמה, ב"גלריה" של "הארץ": "זינוק במספר התלונות על סקסיזם בשידור" ו"ג'ון סטיוארט לוקח חופשה מ'דיילי שואו' כדי לביים סרט".

לי-אור אברבך, "גלובס": "האופן שבו מתנהל התוכן השיווקי ברדיו הוא קרקס", אמר אתמול הבעלים של רדיו חיפה ורדיו תל-אביב דני נישליס בכנס הרדיו בבינתחומי; "ערן הורן, סמנכ"ל הכספים והכלכלה ברשות השידור, פורש". אפרת אהרוני מדווחת כי "ענף התקשורת מוביל במצעד התלונות" למועצה לצרכנות. ברם, מדובר בתקשורת סלולרית.

"התרופה של טבע", נכתב בכותרת הראשית של מוסף "כלכליסט", המובילה לראיון עם ד"ר מייקל היידן, "מדען-העל שהובא לטבע כדי להוביל אותה לעתיד מזהיר". היידן אומר כי 80% מהרווח של טבע מגיע משתי תרופות, אחת מהן לפרקינסון. אתמול ושלשום שינו אתרי אינטרנט מרכזיים את הלוגו שלהם כך שירעד, והוסיפו כיתוב של עמותה למען חולי פרקינסון. לפי ההודעה לעיתונות שמסרה חברת הפרסום שהיתה אחראית לקמפיין, הן חברת הפרסום והן האתרים עבדו בחינם. על שער "גלובס על הבוקר" מוסרת אחת הכותרות כי "טבע משלמת 20 מיליון דולר בשנה לחמישה מנהלים בכירים".