חברי-הכנסת הערבים בישראל סופגים לא אחת ביקורת על כך שהם מזניחים לכאורה את בוחריהם. לפי טענה זו, הח"כים הערבים מעדיפים את העיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני על פני הטיפול במתרחש ביישובים הערבים בתחומי מדינת ישראל, ומקדישים זמן רב מדי לפעילות למען הפלסטינים החיים בתחומי הגדה המערבית ורצועת עזה על חשבון פעילות למען מצביעיהם, אזרחי המדינה.

מחקר שנערך לפני שנים אחדות על-ידי קרן אברהם הפריך טענה זו, וחשף כי מרבית הפעילות הפרלמנטרית של חברי-הכנסת הערבים מוקדשת לקידום האינטרסים האזרחיים של מצביעיהם. עם זאת, בקרב הציבור היהודי בישראל, כולל בקרב כלי התקשורת, עדיין נפוצה התפיסה המוטעית כאילו נציגי האוכלוסייה הערבית בפרלמנט הישראלי מעדיפים לעסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בדיקה מיוחדת שנערכה לאחרונה על-ידי חברת יפעת מחקרי מדיה כחלק מסיכום חצי השנה הראשונה של מדד הייצוג מספקת הסבר לפער בין המציאות לתפיסתה. מהבדיקה עולה כי תקשורת הזרם המרכזי בישראל מתעלמת ממרבית הפעילות הפרלמנטרית של חברי-הכנסת הערבים בישראל וממקדת את הראיונות עימם בסוגיה הפלסטינית ובנושאים בטחוניים.

מדד הייצוג, מיזם מתמשך של "העין השביעית" בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתחנות הרדיו ובערוצי הטלוויזיה המרכזיים בארץ, וב-19 התוכניות המובילות המשודרות בהם. מי שעקב אחר ממצאי מדד הייצוג יודע כי שיעור הייצוג של ערבים וערבים בתקשורת הזרם המרכזי בישראל נמוך להחריד. מבין המרואיינים הערבים שבכל זאת מצליחים להשתחל לערוצי התקשורת המרכזיים בישראל, למעלה מרבע הם חברי וחברות הכנסת הערבים.

ממצאי המדד החלו להתפרסם בחודש מרץ האחרון, אך הנתונים נאספו החל מתחילת השנה. לאחרונה, עם הצטברות מסד נתונים בן חצי שנה, נערכה בדיקת עומק של כל הופעות הח"כים הערבים בערוצי התקשורת המובילים (ערוצים 1, 2 ו-10, רשת ב' וגלי-צה"ל).

מבדיקת הראיונות עולה תמונת מראה לפעילותם הפרלמנטרית של חברי-הכנסת הערבים, כפי שנחשפה בממצאי מחקר חלוצי שערך בזמנו אורי גופר עבור קרן אברהם. המחקר, שבדק את הפעילות הפרלמנטרית של חברי-הכנסת הערבים במהלך הכנסת ה-18 (2009–2012), בחן את הצעות החוק הפרטיות שהגישו חברי-הכנסת, את הנושאים שלהם הקדישו את נאומיהם בני הדקה, את הצעותיהם לסדר היום של מליאת הכנסת ואת השאילתות שהפנו לשרי הממשלה.

המחקר מצא כי 97% מהצעות החוק שהגישו חברי-הכנסת הערבים עסקו בסוגיות אזרחיות, ורק 3% בכיבוש. בחינת הנאומים, ההצעות לסדר והשאילתות של חברי הכנסת הערבים העלתה כי רק 24% מהם הוקדשו לסכסוך הישראלי-פלסטיני, לכיבוש ולזכויות אדם בשטחים הכבושים, בעוד שכל היתר (76%) הוקדשו לאזרחים הערבים בישראל או לסוגיות הנוגעות לכלל אזרחי ישראל.

לכל טורי "מדד הייצוג"

לו התקשורת הישראלית היתה מסקרת את חברי-הכנסת הערבים באופן נטול פניות לחלוטין, ניתן היה להניח כי מרבית הראיונות עמם, נניח כ-75%, היו עוסקים בסוגיות האזרחיות המעסיקות אותם, אותן סוגיות שמניעות אותם לפעולה פרלמנטרית בין אם במסגרת הצעות חוק פרטיות, שאילתות, נאומים או הצעות לסדר היום.

כיוון שהתקשורת הישראלית היא ברובה מסחרית, אפשר לצפות שנושאים הקרובים ללבו של קהל היעד היהודי, כמו הסכסוך-הישראלי פלסטיני, יתפסו נפח גדול יותר בראיונות עם חברי-הכנסת הערבים, נניח כ-50%, על חשבון סוגיות אזרחיות. עם זאת, בפועל עולה מהבדיקה כי כ-75% מהראיונות עם חברי-הכנסת הערבים עוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובסוגיות בטחוניות אחרות, ורק רבע מהראיונות עימם מוקדש לנושאים אזרחיים.

לפי בדיקת יפעת מחקרי מדיה, מאז תחילת השנה נרשמו 501 ראיונות עם ח"כים ערבים בערוצים המרכזיים (מתוך 1,808 ראיונות של ערבים וערביות בערוצים אלה). 144 ראיונות עם חברי-כנסת ערבים התקיימו ברשת ב', 103 בגלי-צה"ל, 95 בערוץ 2, 85 בערוץ 1 ו-74 ראיונות בערוץ 10.

למעלה ממחצית מאותם 501 ראיונות עם חברי-הכנסת הערבים (כ-57%) עסקו בסוגיה הפלסטינית, ורק מיעוטם עסק בסוגיות פנים ישראליות. שיעור נכבד מתוך 43% מהראיונות שעסקו בנושאים פנים ישראלים, כ-42%, עסקו בנושאים בטחוניים והיתר בנושאים אזרחיים שונים. משמעות הדבר היא שבסך הכל כשלושה רבעים מסך הראיונות עם חברי-כנסת ערבים בתקשורת הזרם המרכזי בישראל הוקדשו לנושאים פלסטיניים או בטחוניים, ורק רבע עסק בנושאים אזרחיים.

מתוך אותם 25% הראיונות הנותרים עם חברי-הכנסת הערבים, אלה שבהם הוזמנו נציגי הציבור לדיון בנושאים אזרחיים – כמחצית עסקו בנושאים אזרחיים הקשורים ישירות לציבור הערבי בישראל, כרבע בנושאים אזרחיים כלליים וכרבע בנושאים פוליטיים שאינם קשורים לפעילות אזרחית.

בפעם הבאה שמראיין ישראלי יבקש לשאול חבר-כנסת ערבי מדוע במקום לדאוג למצביעיו הוא מתעסק בזכויותיהם של תושבי השטחים, עליו לקחת בחשבון שתי עובדות: ראשית, טענתו בלתי מבוססת ולמעשה שגויה. שנית, המראיין עצמו הוא שאחראי במידה רבה לתפיסה השגויה הזו.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון ויחד עם יפעת מחקרי מדיה