עם פרוס 2016 פנינו למספר אנשים שאנחנו מחשיבים את דעתם ושאלנו אותם מה תהיינה המגמות החשובות בשדה העיתונות בשנה הנוכחית, בדגש על הממשק שבין תקשורת לטכנולוגיה ולחופש העיתונות. כל מרואיין נשאל שורה של שאלות זהות. אנו מציגים כאן גרסה ערוכה של התשובות.

ד"ר יובל דרור הוא דיקאן בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

מגמה טכנולוגית • לחזות בדיוק מה יקרה ב-2016 נראה לי מעט עקר, אם לנסות בכל זאת לנחש אז הייתי אומר שהמגמה של המובייל היא מאוד חזקה. יותר ויותר אנשים לא קוראים את תכנים מהדסקטופ אלא במובייל, מה שאומר שכל אמצעי התקשורת צריכים להתאים עצמם והם עושים את זה. האפליקציה החדשה של "ידיעות אחרונות" היא דוגמה טובה לכך, אבל המגמה הכי חזקה היא בכלל לא טכנולוגית. מדובר בתוכן שיווקי. רוב התוכן היום, באינטרנט באופן ברור אבל לא רק, הוא תוכן שיווקי מובהק. רוב התכנים ב-ynet, "וואלה" ו-mako הם לא תכני מערכת אלא תכנים שמישהו קנה. והמגמה הזו מתחזקת.

יובל דרור (צילום: יחסי ציבור)

העיתונאי • בתוכנית הלימודים החדשה שלנו אנחנו מלמדים סטודנטים עיצוב ותכנות. זה משהו שהוא לגמרי כבר פה. אנשי תקשורת בכלל – פרסומאים, אנשי שיווק, יחצנים, אנשי טלוויזיה או עיתונאים – צריכים היום להכיר את הכלים האלה, לפתח מיומנויות נוספות. אם לפני חמש שנים עיתונאים נדרשו לשלוט במדיה חברתית, אז היום אתה צריך לדעת קצת תכנות, פוטושופ, אינדיזיין. ואני גם אגיד בסוגריים: העיתונאים ימשיכו להיות מסכנים. עיתונאים זה עם שכל הזמן חוטף על הראש.

כלי התקשורת • גם כלי התקשורת עצמם משתנים בכיוונים האלה, האחד קשור בשני. הרי למה אנחנו מכשירים את הסטודנטים שלנו להכיר כלי תכנות, כלי עיצוב וכלי הפקה? משום שארגוני התקשורת שאנחנו מכינים את הסטודנטים שלנו אליהם, הם כבר לא ארגוני תקשורת שהעיתונאי בהם בא עם לפטופ או מכשיר הקלטה ומקליט.

מעבר לזה, יש מגמה מאוד ברורה שתמשיך ותתחזק בשנים הבאות בכל העניין של דאטה. בכל ארגון תקשורת מודרני, ועשיתי לפני כמה חודשים סיור בארצות-הברית בכל המערכות הגדולות של אמצעי התקשורת בחוף המזרחי, כולם מדברים על דאטה. גם עיתונאים יתחילו לדבר בשפת הדאטה, בין אם כדי להבין איך הסיפורים שלהם נקלטים ובין אם כדי לבסס את הסיפורים שלהם על דאטה.

חופש העיתונות • האיום הכי גדול על התקשורת בישראל כיום מגיע מממשלת ישראל. מהשתלטות וכוחניות של המדינה. השיח שמייצרת ממשלת ישראל לגבי התקשורת. זאת הסכנה הכי גדולה.

השפעה • באופן כללי בישראל ארגוני התקשורת הולכים ונחלשים. חופש הפעולה שלהם, מרחב התמרון שלהם בכל מה שקשור בחופש הביטוי – רק הולכים ונחלשים.

נשים בתקשורת • אם אני מסתכל על בית-הספר שלי, ברובו לומדות סטודנטיות ולא סטודנטים. זאת אומרת, תקשורת זה מקצוע שמושך נשים. אני חושב שמודעות מצד אמצעי התקשורת זה הצעד הראשון. להבין שהם צריכים יותר נשים. אני חושב שנשים הופכות מערכות עיתונאיות לטובות יותר, וברגע שאמצעי התקשורת יבינו את זה אולי הם ינסו לעודד יותר ויותר נשים להיכנס.

*  *  *

"מגמות 2016" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ואתר "כותרת", מגזין מקוון חדש שמפעיל החוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. הפרויקט הופק על-ידי הסטודנטים חברי מערכת האתר: דורון ברויטמן, יונתן אוחיון, שני גלעדי, נועה פרי, נועה בן-נתנאל ועופר צ'יזיק, ונערך על-ידי איתי זיו ושוקי טאוסיג. גרסה של הפרויקט מתפרסמת במקביל באתר "כותרת"