עם פרוס 2016 פנינו למספר אנשים שאנחנו מחשיבים את דעתם ושאלנו אותם מה לדעתם תהיינה המגמות החשובות בשדה העיתונות בשנה הנוכחית, בדגש על הממשק שבין תקשורת לטכנולוגיה ולחופש העיתונות. כל מרואיין נשאל שורה של שאלות זהות. אנו מציגים כאן גרסה ערוכה של התשובות.

אמיר טייג הוא עיתונאי, לשעבר עורך המדיה והטכנולוגיה ב"דה-מרקר".

מגמה טכנולוגית • כניסת נטפליקס לישראל מסמלת תחילה של מגמה. אמנם עוד אין תרגום ולא כל התכנים זמינים בישראל, אבל זו רגל בדלת של חברות התוכן הגלובליות. הוט ויס מרגישות שאין תחרות, אני סבור שב-2016 הן יתחילו להרגיש השפעה של שירותי תוכן טלוויזיוני מבוססי אינטרנט, דוגמת נטפליקס וסלקום.

בעיני, הוט ויס הן שירות של העולם הישן גם מבחינת חוויית השימוש וגם מבחינת התמחור. הוט ויס עדיין בנויים עם ערוצים ליניאריים, בהם אתה פותח את הטלוויזיה ומתחיל לזפזפ. בעתיד הלא רחוק נעבור לעולם תוכן המבוסס בעיקר על VOD. יהיו ערוצי לייב כמובן, אבל לא יהיו "ערוץ סדרות" ו"ערוץ סרטים". יכול להיות שהשינוי המהותי לא יתרחש ב-2016, אך כניסת נטפליקס לישראל היא צעד מהותי קדימה בכיוון זה.

אמיר טייג (צילום: אייל טואג)

העיתונאי • אם אנחנו מדברים על העיתונות הכתובה, אני חושב שנראה בשנים הקרובות ירידה מהותית במספר העיתונאים השכירים שקמים בבוקר בשביל לחפש את הסיפור הבא. זו מגמה שנמשכת בישראל מ-2011. מספר העמודים בעיתונות המודפסת הולך ומצטמצם, כמו גם מספר העיתונאים. במערכות יש פחות עיתונאים, והם נאלצים לסקר יותר תחומים במקביל. מ-2012 קבוצת "הארץ" קיצצה עשרות אחוזים מעמודי העיתון ומאנשי הכתיבה והתוכן. גם "גלובס" התכווץ מהותית. השנה נראה צמצום ב"ידיעות אחרונות", שם מתרחשים תהליכי מיזוג בין "כלכליסט" ו"ממון" ובין "ידיעות" ו-ynet, ואני מניח שזה יוביל לפיטורי עיתונאים. צמצום מספר העיתונאים משפיע כמובן גם על אתרי האינטרנט של גופים אלו, שחלקם נאלץ להגביר את התלות בתוכן חיצוני וממומן.

כלי התקשורת • בעיתונות הטלוויזיונית אנחנו רואים מגמה הפוכה: מנסים להאריך ולהגדיל את כמות התוכן החדשותי, כיוון שזול יותר להפיק עוד חצי שעת חדשות מאשר חצי שעה של דרמה, קומדיה או ריאליטי. אנחנו נראה מגמה דומה גם בערוץ 20, שמנסה להפוך לערוץ חדשות, ואולי גם ב"וואלה" וב-i24news, זאת כיוון שההפקה זולה וכי שם נמצאים הכוח וההשפעה.

ב-2016 נראה יותר חדשות טלוויזיוניות שמגיעות מיותר גופים, ולדעתי זה טוב כי זה מפרק את הריכוזיות בשוק החדשות ובשוק הדעות. עם זאת, צריך להבין כי מי שייכנסו הם ערוצים אלטרנטיביים לזרם המרכזי, כמו ערוץ 20 הפונה לקהל לאומני-ימני, וערוצים בעלי אינטרסים מסחריים דוגמת "וואלה" ו-i24news, שמוחזקים על-ידי טייקונים.

חופש העיתונות • לדעתי, האיום המשמעותי ביותר כיום על חופש העיתונות הוא לחצים מסחריים, בעיקר בעיתונות הכתובה. למרות שערוצי הטלוויזיה מביאים את המידע לפריים טיים, מי שמוצא וחופר, מבין את השוק ומבין מה חשוב ומה לא – זו בעיקר העיתונות הכתובה, ועיתונות זו תמשיך להיות תחת לחץ מסחרי. זאת אומרת, ככל שיהיה פחות כסף בעיתונות הכתובה, כך חופש העיתונות שלה יהיה נתון בסכנה הולכת וגדלה. לא כל העיתונים הם "דה-מרקר", המסוגל להילחם על האמת שלו מול מפרסמים גדולים, בנקים וטייקונים. ככל שהלחץ המסחרי יעלה, כך העיתונים יבחרו מאבקים קלים יותר, ומשפיעים פחות

השפעה • למרות כל האמור לעיל, העיתונות מצליחה לשמור על השפעה מאוד ברורה, שאף התעצמה בשנים האחרונות. חלק גדול מהרעיונות שמסתובבים ברשתות החברתיות מגיע מגופי עיתונות מסורתיים. יכול להיות שמישהו עורר סערה ברשתות החברתיות לאחר שהבין כי מחירי הקוטג' בישראל נורא גבוהים, אבל את הרעיון הראשוני לכך הוא קיבל לאחר שחקר את הנושא וקרא על כך בעיתונות.

אני חושב שסערות ברשתות החברתיות אינן מייצרות שינוי אמיתי בעצמן. כדי שזה יתורגם למשהו בשטח צריך שערוץ 2 או עיתון מרכזי יעשו מזה כתבה גדולה. למדיה המסורתית עדיין יש תפקיד מאוד חשוב: היא לוקחת נושאים מהשטח – שחלקם נפוצים ברשתות החברתיות – והופכת אותם לאייטמים עיתונאיים ראויים המסוגלים לשנות מציאות. אני חושב שהעיתונות המסורתית תמשיך להיות מתווכת חשובה בין השטח לבין מקבלי ההחלטות.

מודל כלכלי • נראה שגם השנה לא ימצא מודל עסקי חדש לעיתונות. העיתונים יצטרכו להמשיך לחפש דרך לשמר את השפעתם תוך שהם מתמודדים עם הכנסות הולכות ופוחתות. עד כה, ההתמודדות של גופי התקשורת עם המשבר העסקי שלהם היתה בצד ההוצאות, ולא בצד ההכנסות. לכן אנחנו רואים התכווצות מתמשכת, ויתור על משאבים ועל חלק מהפעילויות המסורתיות של העיתונות. למרות זאת, ולמרות הצרות של "גלובס", לדעתי לא ייסגרו כלי תקשורת בשנה הקרובה. גם לא נראה עוד פתיחות של עיתונים כמו "ישראל היום", אבל יכול להיות שייפתחו עוד אתרים בסגנון "סלונה", כלומר אתרי אינטרנט מתמחים שרוב הכותבים שלהם הם לא בתשלום.

נשים בתקשורת • אמנם מרבית המשרות הבכירות בעולם העיתונות עדיין מוחזקות על-ידי גברים, אך להערכתי בשנים הקרובות שיעור הנשים במערכות העיתונים ילך ויעלה. השעות הגמישות של העבודה העיתונאית והיכולת לעבוד מהבית, הם שני יתרונות שמתאימים לצרכים של נשים קרייריסטיות רבות. היתרונות האלו מושכים לתחום נשים מאוד חזקות מבחינה מקצועית, כך שבעתיד אני מעריך שהן יתפסו חלק הולך וגדל מעמדות המפתח וההשפעה בגופי העיתונות. בתקווה שהדבר יוביל גם לצמצום אפליית השכר בין גברים ונשים, שעדיין קיימת בעיתונות.

*  *  *

"מגמות 2016" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ואתר "כותרת", מגזין מקוון חדש שמפעיל החוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. הפרויקט הופק על-ידי הסטודנטים חברי מערכת האתר: דורון ברויטמן, יונתן אוחיון, שני גלעדי, נועה פרי, נועה בן-נתנאל ועופר צ'יזיק, ונערך על-ידי איתי זיו ושוקי טאוסיג. גרסה של הפרויקט מתפרסמת במקביל באתר "כותרת"