חברת גוגל חסמה באופן חלקי את הגישה לאתר האינטרנט של תנועת באים-לבנקאים בעקבות הוראה שקיבלה מבית-משפט. גולשים ישראלים שיזינו לחלונית החיפוש את המלים "באים לבנקאים" ייתקלו בהודעה שלפיה הדף אינו כולל שתי כתובות שהוסרו ממנו "בהתאם לפניות משפטיות שהופנו לגוגל".

ההודעה, המופיעה בעמודי תוצאות החיפוש של Google.co.il, מפנה את הגולשים לעמוד באתר Chilling Effects, המארכב דרישות מחיקה מסוג זה. על-פי התיאור באתר, לפני כשבועיים נמסר לגוגל צו בית-משפט שבעקבותיו הוסרו העמודים מתוצאות החיפוש. "אין ביכולתנו לפרסם את המסמך משום שבית-המשפט אסר לפרסמו", נכתב באתר.

עם זאת, מי שיקליד אותן מלים במנועי חיפוש אחרים, למשל יאהו, בינג או Google.com, יוכל להגיע לשני האתרים שהוסרו – האתר הרשמי של תנועת המחאה ועמוד הפייסבוק שלה, שהוסר זה מכבר מהרשת החברתית. מי שיקליד את כתובת האתר "באים לבנקאים" בחלונית מנוע החיפוש של גוגל-ישראל יגלה כי ענקית הרשת לא הסירה את כל ההפניות לאתר, וכי ניתן להיכנס באמצעותה לרבים מעמודיו הפנימיים – אם כי לא לדף הבית.

בית-המשפט אסר על עו"ד ברק כהן, הדמות הבולטת בתנועת באים-לבנקאים, להתקרב לשורה של דמויות במערכת הבנקאית, בעקבות בקשות שהגישו. על כהן נאסר להתקרב למנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, למנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח ולבני משפחתה, ולאיש יחסי-הציבור זמיר דחב"ש, המייצג את איגוד הבנקים ואת מטה פייסבוק בישראל.

חרף הצו שנשלח לגוגל, מי שיקליד בחלונית החיפוש את שמותיהם של מנהלי הבנקים, בצירוף כינויי הגנאי שהצמידו להם פעילי באים-לבנקאים, בכל זאת יופנה על-ידי מנוע החיפוש לאתר התנועה. כפי שכתב עידו קינן, שדיווח לראשונה על הסרת התוצאות ב"חדר 404", בשלב זה לא ברור איזה גורם עומד מאחורי הוראת ההסרה‎. ברק כהן לא השיב לפניית "העין השביעית".