מתוך פסק הדין

בית משפט השלום בתל אביב - יפו 13 נובמבר 2009
ת"א 58032-07 שפלן נ' ידיעות אינטרנט (שותפות כללית) ואח'
בפני כב' השופט חגי ברנר

תובעת
1. טס שפלן

נגד

נתבעות
1. ידיעות אינטרנט (שותפות כללית)
2. ידיעות אחרונות בע"מ

פסק דין

מבוא

1. בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך של 70,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים בצילום שצילמה התובעת.

2. התובעת הינה עיתונאית וצלמת מקצועית.

הנתבעת 1 היא המפעילה של אתר חדשות ברשת האינטרנט הנקרא "ynet".

הנתבעת 2 היא הבעלים והמוציאה לאור של העיתון "ידיעות אחרונות".

הנתבעות פרסמו את הצילום שצילמה התובעת, הן באתר ynet והן בעיתון "ידיעות אחרונות", בלא לקבל את רשותה של התובעת ובלא לציין את שמה.

3. התובעת טוענת כי הנתבעות הפרו את זכות היוצרים שלה בצילום, לאחר שהעתיקו אותו מאתר אינטרנט של חובבי צילום בו הוצג על ידה, תוך כדי שינוי הקומפוזיציה של הצילום וקטיעת חלקו התחתון, בו הופיעו שמה של התובעת ולצידו, הסימן של זכות היוצרים שיש לה בצילום.

4. הנתבעות טוענות כי הצילום פורסם במסגרת מדור הסוקר אתרי אינטרנט חדשים ומביאם לידיעת הציבור הרחב. לטענתן, מדובר בשימוש שנעשה בתום לב, לצרכי סקירה ותמצית עיתונאית, ועל כן עומדת להן הגנה לפי ס' 2 לחוק זכות יוצרים, 1911.

5. מטעם התובעת העידה היא עצמה. מטעם הנתבעות העיד אילן יצחייק, המשמש הן בתפקיד המשנה לעורך הראשי של אתר ynet והן בתפקיד הכותב והעורך של המדור "עלו ברשת", בו פורסם הצילום שבמחלוקת.

רקע ועובדות

6. במהלך מלחמת לבנון השנייה, בחודש יולי 2006, צילמה התובעת במנחת המסוקים של בית החולים רמב"ם בחיפה תמונת צבע ובה צללית זנב מסוק של חיל האוויר ועליו רוכן חייל צה"ל (להלן: "הצילום"). הצילום, יחד עם תמונות נוספות שצילמה התובעת, הוצג על ידה באתר אינטרנט שכתובתו www.picshare.co.il , המאפשר לצלמים מקצועיים וחובבי צילום הרשומים בו להציג צילומים מעשה ידיהם ולקבל עליהם ביקורת ודירוג (להלן: "אתר הצלמים"). יצוין כי בצידו השמאלי התחתון של הצילום, ופיע שמה של התובעת בצירוף הסימן הבינלאומי (c) המורה כי "כל הזכויות שמורות" (ראהנספח 4א לתצהירה של התובעת).

7. ביום 30/7/06, במסגרת המדור "עלו ברשת", שיצא לאור הן באתר האינטרנט ynet והן בעיתון "ידיעות אחרונות", פורסם הצילום, ללא ציון שמה של התובעת, קרי, ללא מה שמכונה בעגה המקצועית "קרדיט". הנתבעות אמנם טוענות בסיכומיהן כי לא הוכח שהצילום פורסם ללא מתן קרדיט לתובעת, אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם האמור בס' 19 לתצהירו של יצחייק, בו הוא מודה כי רק ביום 4/8/06, בעקבות פנייתו של הצלם ניב קלדרון אל הנתבעות, הוסף קרדיט לצילום שפורסם באתר ynet. כמו כן, התובעת העידה, ועדותה מהימנה עליי, כי ראתה במו עיניה את הצילום שפורסם ללא מתן קרדיט, אך לא הצליחה לתעד זאת משום שלא היתה לה אפשרות טכנית לתעד את מה שראתה באתר האינטרנט (ע' 2 לפרוטוקול).

8. השאלה המרכזית העומדת לדיון והכרעה היא האם באופן בו פורסם הצילום יש משום הפרת זכות יוצרים של התובעת או שמא מתקיים החריג בדבר טיפול הוגן ביצירה לשם סקירה עיתונאית, אשר אינו מהווה הפרה.

זכות היוצרים בתמונה

9. אין חולק על כך שהתובעת היא שצילמה את הצילום. יחד עם זאת, לטענת הנתבעות, מדובר בצילום בנאלי וחסר כל מקוריות, אשר אינו ראוי להגנת זכות יוצרים.

10. מאחר ושני הפרסומים נשוא תביעה זו נעשו בחודש יולי 2006, בטרם נחקק חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007, הרי שיש להיזקק לדין שחל באותה עת, קרי, לחוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "החוק"), ולהוראות פקודת זכות יוצרים (להלן: "הפקודה" ).

[...]

במקרה דנן, אין ספק שלא מדובר בצילום בנאלי אלא בצילום אמנותי, למרות היותו בעל אופי דוקומנטרי. מדובר בצילום ייחודי ומקורי, בעל איכות אסתטית, שצולם בשעת בין ערביים. כישרונה של התובעת בא לידי ביטוי בבחירת נשוא הצילום (הימים היו ימי מלחמה), זווית הצילום, שילוב האור עם הצל ובחירת העיתוי להנצחה. מאחר והתובעת השקיעה מכישרונה ביצירת הצילום, הרי שיש להעניק לה הגנה של זכות יוצרים.

הפרת זכות היוצרים

13. כפי שכבר צוין קודם, הצילום פורסם באתר הצלמים כשבצידו השמאלי מופיעים שמה של התובעת והסימן הבינלאומי (c) שפירושו: "כל הזכויות שמורות" (ראה נספח 4א לתצהירה של התובעת). על כן לא עומדת לנתבעות הגנת ס' 8 לחוק, שעניינו "מפר תמים"

[...]

14. כעולה מנספח 4א' לתצהירה של התובעת, אין ממש בטענת הנתבעות לפיה הסימן הבינלאומי – (c), המורה כי כל הזכויות שמורות, לא הופיע לצד הצילום שהוצג בדף הבית של אתר הצלמים. זאת ועוד, ניתן לצפות מיצחייק, עיתונאי מקצועי ועתיר נסיון, המשמש כעורך מדור המתפרסם הן במהדורה מקוונת והן במהדורה כתובה, כי ינקוט משנה זהירות בכל הקשור לשמירה על זכויות יוצרים. אין המדובר בהדיוט שאין לו כל ידיעה, אלא במי שתחום עיסוקו נוגע נגיעה ברורה וישירה לדבר

[...]

זאת ועוד, יצחייק עצמו העיד כי היה לו ברור שאין לעשות שימוש בצילומים המתפרסמים באתר הצלמים בלא רשות (ע' 26 לפרוטוקול).

15. הנתבעות טוענות כי עצם העלאת הצילום לאתר שיתוף מהווה הלכה למעשה הרשאה בדרך של התנהגות לעשות שימוש בצילום. אינני מקבל טענה זו. אתר הצלמים נועד לשם הענקת חשיפה ליצירותיהם של הרשומים בו, לעיני אנשי מקצוע שונים, אשר יכולים, כאמור, לדרג את העבודות ולהעביר עליהן ביקורת. אין בכך משום הרשאה גורפת לעשיית כל שימוש בצילומים, ולראייה, לצד הצילומים המתפרסמים בו, מופיע הסימון בדבר שמירת הזכויות וכן מצויין שמו של הצלם. גם יצחייק העיד כי ראה בשמו של האתר: www.picshare.co.il רמיזה בדבר הרצון לשתף אחרים בתמונות אלו, אולם הבין היטב כי המטרה היא לחשוף התמונות אך "לשתף, בטח לא לגנוב" (עמ' 27 לפרוטוקול). על כל אלה, יש להוסיף את העובדה כי שמה של התובעת הופיע לצד הצילום גם באתר הבית, דרכו נחשף יצחייק, לטענתו, לתמונה. לכן, אין ספק שיצחייק היה צריך להבין כי הצילום מוגן בזכות יוצרים. מכאן, שיצחייק לא נקט ברמת הזהירות המקצועית הנדרשת ממנו בעת שהעתיק ועשה שימוש בצילום אשר היה מוגן בזכות יוצרים.

16. הנתבעות טוענות כי עצם העובדה שלכתבה שפורסמה ב- ynet צורף קישור ("לינק") לאתר הצלמים – בו ניתן לראות את שמה של התובעת, מהווה קיום של הדרישה למתן קרדיט. אינני מקבל טענה זו. פרסום שמו המפורש של הצלם לעיני הצופה בפרי יצירתו הינו הכרחי, שכן אין כל ביטחון כי הקורא יטרח להיכנס לקישור המופיע בכתבה כדי להיווכח מיהו הצלם האלמוני. תכלית מתן הקרדיט וייחוסה המיידי והברור של היצירה ליוצרה אינו מתקיים במקרה שכזה.

[...]

18. במקרה דנן, למרות שהפרסומים נעשו במסגרת סקירה או תמצית עיתונאית שהעניק המדור "עלו ברשת" לאתרי אינטרנט שונים, כחלק מחשיפתם בפני קהל קוראי המדור, ולמרות שהמטרה היתה ליצור אצל הקוראים תחושה של "טעימה" מאתר הצלמים בו פורסם הצילום על ידי התובעת, לא עומדת לנתבעות הגנת הטיפול ההוגן.

[...]

19. לאור האמור לעיל, אני קובע כי לא עומדת לנתבעות הגנת שימוש הוגן. ממילא יש לקבוע כי הנתבעות הפרו את זכות היוצרים של התובעת בצילום.

הפרת הזכות המוסרית

20. לצד זכות היוצרים החומרית ביצירה, קיימת גם זכותו המוסרית של היוצר.

[...]

22. במקרה דנן, הנתבעות הפרו את זכותה המוסרית של התובעת ביצירתה, בכך שלא פרסמו את שמה לצד הצילום. אכן, בנוסף לכך הן גם ערכו את הצילום, בדרך של חיתוך חלקו התחתון, אך לחיתוך זה כשלעצמו אינני מייחס חשיבות רבה שכן הדבר נעשה מתוך שיקולי עריכה והרצון להקטין את הצילום המקורי לגודל של בול דואר, על מנת שניתן יהיה לפרסמו. עריכה זו לא פגמה ביצירה ולא סילפה אותה. מכל מקום, די בכך ששמה של התובעת לא פורסם לצד הצילום, על מנת להוות הפרה של זכותה המוסרית.

גובה הפיצוי

[...]

אינני מקבל את טענתן של הנתבעות לפיה מדובר בהפרה אחת בלבד. במקרה דנן מדובר בשתי הפרות, שכן הצילום פורסם הן באתר ynet והן בעיתון ידיעות אחרונות. מדובר בסוגי מדיה שונים, גם אם שני הפרסומים נעשו באותו היום ממש.

24. בנסיבות הענין אני סבור כי יש להעמיד את הפיצוי בגין כל הפרה על סך של 10,000 ₪, קרי, בגובה הרצפה הסטטוטורית, שכן לא היתה לנתבעות כל כוונת זדון ליטול לעצמן את הזכויות ביצירה לשם הפקת רווח כספי, ואני מתרשם כי מדובר במחדל שנעשה מתוך רשלנות וקלות דעת. סך כל הפיצוי בגין הפגיעה בזכות היוצרים החומרית הוא איפוא 20,000 ₪.

25. סעיף 4א(5) לפקודה קובע כי תובע, אשר נפגעה זכותו המוסרית, זכאי לפיצויים בסכום שיקבע בית המשפט. פיצויים אלה נפסקים בנוסף לפיצויים בגין הפגיעה בזכות הקניינית, שכן מטרתם לפצות את התובע בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו ובגין הפגיעה בכבודו.

[...]

26. בנסיבות הענין, אני סבור כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בסך של 4,000 ₪ בגין כל הפרה של זכותה המוסרית, ובסך הכל, סך של 8,000 ₪.

27. סוף דבר, הנתבעות תשלמנה לתובעת פיצויים בסך של 28,000 ₪. בנוסף תשלמנה הנתבעות לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

לקריאת פסק הדין המלא