נולד ב-1935 בראשון לציון, דור רביעי ליושבי המקום ממשפחת פרשקובסקי. למד בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. שירת בחיל הים ככתב בבטאון החיל "מערכות ים". למד לתואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

ב-1956 החל לעבוד ב"ידיעות אחרונות", תחילה ככתב בדרום, ולאחר מכן כעורך לילה, כתב, בעל טור ועורך מוסף השבת. בין השנים 1973-1976 היה כתב העיתון בלונדון. ב-1976 שב לארץ ונבחר ליו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב וליו"ר ועדת האתיקה של האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל.

ב-1981 מונה ליועץ התקשורת של ראש הממשלה מנחם בגין, וכיהן בתפקיד ארבע שנים. כיהן במשך חצי שנה גם כיועץ התקשורת של ראש הממשלה יצחק שמיר.

בין השנים 1984-1989 היה מנכ"ל רשות השידור. הוביל מהלך של קיצוץ בתקציב, שהביא לשביתה בת 52 ימים של עובדי הרשות. הואשם בכך שהיה עושה דברו של ראש הממשלה והגביל דעות אופוזיציוניות. ב-1988 נבחר ליו"ר נשיאות ועדת העורכים. עם סיום הקדנציה כמנכ"ל, חזר לכתיבה פובליציסטית ב"ידיעות אחרונות".

בין השנים 1991-1997 כיהן כמנכ"ל ויו"ר מועצת המנהלים של חברת אולפני הטלוויזיה והקולנוע "גלובוס גרופ".

ב-1998 מונה שוב למנכ"ל רשות השידור, בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם בקדנציה זו התעמת עם עיתונאים דעתניים כשלי יחימוביץ', כרמלה מנשה ומשה נגבי, ועם יושב הראש של הרשות, גיל סמסונוב ואחר כך נחמן שי. באוגוסט 2001 התפטר בטענה שהוא נתון ללחצים פוליטיים מצידו של רענן כהן, השר הממונה על רשות השידור. באותה עת היה מועמד להדחה על ידי מליאת הרשות.

עם מינויו של רפי גינת לעורך "ידיעות אחרונות", שב לכתוב טור במוסף השבת של העיתון. ב-6 לפברואר 2007 נפטר כתוצאה משטף דם במוח. הותיר אשה ושני ילדים.