העיתונאי אמנון אברמוביץ' (במרכז) בטקס קבלת פרס למצוינות ולמקצוענות בעיתונות הישראלית. אוניברסיטת תל-אביב, 7.6.2010 (צילום: "העין השביעית")

"[שלום] רוזנפלד נהג לצטט את הנוסחה לפיה ישנם בעלי מלאכה – רופאים, מהנדסים, מדענים, מרצים באוניברסיטה –  שיודעים הרבה על מעט, בעוד שעיתונאים יודעים מעט על הרבה. שלום לא הכיר את העידן החדש, הוא לא ידע שקיימת אפשרות שלישית, של עיתונאים שיודעים מעט על מעט", כך אמר אתמול אמנון אברמוביץ', בנאום שנשא לרגל קבלת פרס למצוינות ומקצוענות בעיתונות הישראלית, על שם העיתונאי שלום רוזנפלד.

"זהו עידן הבלוגים והפוסטים והפורומים והלינקים והקהילות", המשיך אברמוביץ' בדבריו, "וטלוויזיה רב ערוצית, ורדיו מרובה תחנות, ומקומונים יותר ממקומות, ועיתונים עם מעט מילים והרבה ניירות, וחינמונים הנחזים לעיתונים, ותרומות פוליטיות הנחזות לחינמונים. בתקשורת העכשווית אין בידול, אין היררכיה, אין מסננת. דומה הדבר לחדר אוכל ענק: המזון מונח על הבר, בלי אפיה, בלי בישול, בלי טיגון. בשר נא, בשר נע, ומסביב רעש מחריש אוזניים".

אברמוביץ' ציין בדבריו כי זכייתו בפרס למצוינות ומקצוענות בעיתונות הישראלית מקורה בטעות. "א' - אני לא מצטיין ולא מצוין", הצטנע. "ב' – ספק אם עיתונות היא מקצוע. ג' – אינני יודע מה וכמה נשאר מהעיתונות הישראלית". בכל זאת, הוסיף, הוא ממשיך לפעול בתחום משום "החרדה לעתיד המקום, החברה והמדינה, והמחשבה, האמונה, האשליה שאתה משפיע. שאתה באמת משפיע".