בעיית היהודים
כפולת האמצע בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" מוקדשת הבוקר לשתי ידיעות: 1. אדם שטייל באתיופיה ננשך על-ידי תנין ("סיפורו המדהים של המטייל הישראלי שכמעט נטרף על-ידי תנין בנהר באתיופיה"). 2. מדי שנה מתגייסים לצה"ל כ-50 חיילים שנולדו באיראן ("בכומתה אדומה ודרכון איראני – ממשטרת האייתוללות לצבא ההגנה"). כפי שניתן להבחין, שני הסיפורים הם בעלי משקל סגולי קטן ופוטנציאל עניין רב, כמקובל בכפולת האמצע של העיתון.
ב"מעריב", שעבר בשנה האחרונה, מאז כניסתו של שלמה בן-צבי, תהליך מתמשך של הרצנה, מוקדשת כפולת האמצע לענייני אנטישמיות/שואת יהודי אירופה, נושא מעורר עניין בפני עצמו. הידיעה המרכזית עוסקת בסרט גנוז שיצר אלפרד היצ'קוק על מחנות הריכוז, וכעת יוקרן בבריטניה. ידיעה נפרדת, מאת הכתב בארה"ב צח יוקד, עוסקת בהצלחת ספרו של אדולף היטלר "מיין קמפף" במכירות מקוונות. הידיעה, שמתבססת בלי קרדיט ראוי על דיווח באתר Vocativ, כוללת ציטוטי טוקבקים שהשאירו קוראים באתרי המכירות.
תחת הכותרת "פולין: מבול של תגובות שמחה להחמרה במצבו של שרון", משלים הכתב במזרח אירופה ניסן צור את הטרילוגיה. גם צור, כמו יוקד, מדווח על טוקבקים. "בואו נקווה לעוד הרבה בשורות נהדרות כאלו בתחילת השנה החדשה", כתב טוקבקיסט אחד מתחת לידיעה על מצבו של שרון שהופיעה באתר פולני. אחרים היו בוטים אף יותר, השוו את היהודים ל"מקקים" וקראו לחסלם: "היהודים בפולין הם כמו מגפה, ומגפה צריך להדביר כאשר היא בתחילתה".
ההיטפלות לטוקבקיסטים אנטישמים בפולין מגוחכת לנוכח מצב הטוקבקיאדה הישראלית. לו היה ל"מעריב" מעט יותר כוח אדם, בוודאי היה ממנה כתב שיסרוק טוקבקים לא רק באתרים פולניים גדולים, אלא גם באתר nrg מעריב; אם לא כדי לצנזר את קריאות ההסתה הגזעניות, אזי לפחות כדי לדווח עליהן. בימים האחרונים פורסמו באתר, לדוגמה, השורות הבאות:
המסתננים המוסלמים אונסים נערות,נשים,וסבתות בנות 83,שגונבים זוגות אופניים,ורכבים,שחוטפים סמארטפונים ומכסחים את פניהם של נערות; לעצור את כל השמפנזות בכיכר כשהם יחד! אחר צריך להתאמצ לצוד אותם אחד-אחד; לא ירחק היום שהם ירוצו בתל אביב עם סכינים ומצ'טות. כמו באפריקה. והכל בהובלת ובעידוד חולי נפש שמאלנים. לא יאומן שגם הצרה הזאת נפלה עלינו. השמאל לא יהיה רגוע עד שהערבים והאפריקאים ישחטו את כולנו.
לזכותם של הטוקבקיסטים בישראל ייאמר כי מנהיגים פוליטיים, חברי-כנסת ופובליציסטים מתבטאים בימים האחרונים באופן דומה.
אל תדברו על השואה
עדנה אדטו מדווחת ב"ישראל היום" כי ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון בהצעת חוק לאיסור השימוש בסמלים ובכינויים נאציים בישראל. ההצעה, שיזם יו"ר השדולה למאבק באנטישמיות, ח"כ ד"ר שמעון אוחיון (ישראל-ביתנו), מציעה להטיל עונש של חצי שנת מאסר וקנס של 100 אלף שקל על כל מי שישתמש בכינוי נאצי, בצלב קרס, בלבוש פסים הדומה ללבוש האסירים במחנות הריכוז, בטלאי צהוב או בכל דבר אחר המצביע במובהק על זיקה לנאציזם – שלא למטרות לימוד, תיעוד או דיווח היסטורי".
אדטו מצטטת מדברי ההסבר לחוק, שם נכתב: "למרבה הצער, תופעת השימוש בסמלים ובכינויים נאציים גוברת והולכת בשנים האחרונות. הקלות הבלתי נסבלת שבה נעשה שימוש יומיומי במושגים אלה כחלק מהשיח הציבורי והפוליטי, תוך כדי זלזול מופגן ברגשות ניצולי השואה וצאצאיהם, ראויה לכל גינוי".
ניצולי שואה צועדים במחאה על יחס הממשלה אליהם, אוגוסט 2007 (צילום: יוסי זמיר)
"האם יש לטפל בבעיית המסתננים ביד קשה, כמו בשאר העולם?", שואלת השאלה היומית של "ישראל היום". אולי אפשר להשתמש בהצעת חוק של יו"ר השדולה למאבק באנטישמיות, ח"כ ד"ר שמעון אוחיון, כדי לפתור את "בעיית המסתננים". כל מי שנלכד במבצעי המעצר ההמוניים של רשות ההגירה יואשם ברמיזה לאקציה. כל מי שמועבר למחנה שהייה לתקופה ממושכת בלא משפט בשל היותו לא-יהודי בישראל יורשע ביצירת זיקה אסורה למחנות ריכוז. כל מי שטוען כי הוא פליט ומדינת ישראל סוגרת שעריה בפניו יואשם בקריצה לתקופה שבה יהודים נקלעו למצב דומה.
הידיעה היומית המרכזית של "ישראל היום", העוסקת במבקשי המקלט, היא בעיקרה מתקפה על אס"ף, ארגון סיוע לפליטים. תחת הכותרת "הכיס השמאלי של המסתננים" מדווחים חמישה כתבים (מתי טוכפלד, יורי ילון, גדעון אלון, שלמה צזנה ויהודה שלזינגר) כי ארגון אס"ף מסייע למבקשי המקלט המפגינים ברחבי המדינה. "ארגון זה לא רק מממן את הפעילות, אלא גם יוזם את האירועים, מארגן אותם לוגיסטית, עובר על נאומי הדוברים ומקשר בין המסתננים לכלי התקשורת", מדווחים הכתבים ומוסיפים: "ראשי הארגון מזוהים עם השמאל הפוליטי".
ב"ידיעות אחרונות", שכמעט מדי יום משנה את עמדתו בנוגע למבקשי המקלט, מדווחים הבוקר דני אדינו-אבבה ותלם יהב באהדה על הישראלים המסייעים למפגינים יוצאי אפריקה. בידיעה שלהם מדווח לא רק על אנשי אס"ף ("אנחנו לא מחליטים כלום. [...] אמרנו להם שלהפגין בירושלים זה לא הגיוני. לא עיניין אותם"), אלא גם יואל מרשק, פעיל לשעבר במטה לשחרור החייל הישראלי השבוי גלעד שליט. "אני הייתי צריך לסגור את הקצוות", הוא אומר. "[...] במחאות מהסוג הזה רק מי שיודע איך העניינים מתנהלים מסוגל לסגור את הכל מהר. מדובר בחבר'ה מאוד רציניים, אבל הם לא היו יכולים לעשות את זה בלעדי אנשים טובים מכל מיני ארגונים שסייעו להם".
כתב העיתון דני אדינו-אבבה, שלפני כשנה וחצי "הסתנן" לקהילת מבקשי המקלט ופירסם כתבה מקיפה בעניינם, חזר והתחזה לאחד מהם כדי לדווח על מעשיהם. הבוקר הוא כותב על ההפגנה שנערכה אתמול מול הכנסת.
אדינו-אבבה מתאר התאספות שקטה ומאורגנת בתל-אביב, לפני היציאה להפגנה. "השקט נשמר בזכות 120 הסדרנים, כולם מבקשי מקלט בעצמם, שעוטפים את האזור כולו ומודיעים לכל מי שמבקש להצטרף: לא להכניס שתייה חריפה, לשמור על הסדר ולהקשיב בשקט גם לנאומים הארוכים". לפי אדינו-אבבה, מי שמנהל את העניינים אינם אנשי אס"ף, אלא דווקא הסודאנים, וזאת למרות הרוב האריתריאי בקהילה. ההנחיות שמקבלים המפגינים למקרה של פניות מהתקשורת חד-משמעיות, כותב אדינו-אבבה: "אל תגידו שבאתם לעבוד, אל תדברו על השואה, ובשום פנים ואופן אל תזכירו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני". את 38 השקלים ששילם עבור הנסיעה באוטובוס, כותב אדינו-אבבה, הוציא מכיסו, כמו יתר המפגינים.
"הישראלים מפחדים מאיתנו, לא מפני שאנחנו רבים, וגם לא בגלל האלימות – מפני שאין אלימות. הם מפחדים מצבע העור שלנו, ולא משום דבר אחר", אומר לאדינו-אבבה המטם הילו, בן 28 מאריתריאה.
"הסדר המופתי של מחאת הימים האחרונים אינו יכול להסתיר את העובדה שמשהו הרבה יותר עמוק מתרחש מתחת לפני השטח", כותב בן-דרור ימיני ב"מעריב", בטור שרובו מתפרסם בשער העיתון. "[...] עד עכשיו לא היתה אלימות, לפחות לא בראש חוצות. אבל אין צורך באשליות. מאחורי הקלעים מתנהל משהו אחר. עובד אחד שהגיע שלשום לעבודה, והפר את השביתה, חטף מכות רצח מקבוצה מאורגנת מאוד של עשרה אחרים. האחרים הבינו את הרמז. האלימות ניצחה".
לפי ימיני, האשם במצב הנוכחי אינו במבקשי המקלט ("מסתננים"), אלא בארגונים המסייעים להם ("הגופים הללו יעשו כל מאמץ כדי להציג את ישראל כמפלצת"). ימיני מתריע מפני איבוד הרוב היהודי במדינת ישראל, וטוען כי זו מטרתם של לפחות כמה מפעילי הארגונים המסייעים למבקשי המקלט. "הרצון לשמור על רוב [יהודי] מוצק איננו פועל יוצא של שום גזענות", מבהיר ימיני, "הוא פועל יוצא של זכות ההגדרה העצמית של הרוב היהודי. הוא פועל יוצא של הרצון להתקיים".
"לאובססיה של שמירת האופי היהודי בכל מחיר אין צידוק, זולת הלאומנות והגזענות, המולידות את כל הרוע הזה", טוען מנגד גדעון לוי, ב"הארץ".
ידיעה ברורה
שער "ישראל היום" והכפולה הפותחת של העיתון מוקדשים הבוקר באופן חריג לציטוט נרחב מפי "גורמים מדיניים בכירים", הנותרים עלומים ומבקרים בחריפות את תוכניתו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי לנסיגה ישראלית משטחי בקעת הירדן. חריגה גם כותרת המשנה שמודפסת בשער העיתון ומביאה את עיקרי הדברים. היא מודפסת בגופן גדול במיוחד. הידיעה המלאה, מאת מתי טוכפלד, עושה אף היא שימוש בגופן חריג, מוטה הצדה, בציטוט "הגורמים הבכירים". רובה ככולה ציטוט של דברי הגורמים.
שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי במסיבת עיתונאים בתל-אביב, 30.6.13 (צילום: מתי שטרן, שגרירות ארה"ב)
"ההתנהלות של מזכיר המדינה האמריקאי אובססיבית", הם טוענים, בין היתר. "יש האומרים כי יותר מאשר הוא בא לקדם שלום, הוא בא לנצל את הסכסוך לצרכיו הפוליטיים. לפי פרשנות זאת, קרי כנראה סבור כי הדרך לבית-הלבן מבחינתו עוברת דרך חתימה על הסכם שלום במזרח התיכון".
בעוד שאנשי ימין עלומי שם טוענים כי המשא-ומתן בחסות ארה"ב הוא הצגה, ארי שביט מציע תובנה שונה. "בניגוד לכל התחזיות, גם שלי, שר החוץ מוכיח שבמקום שיש בו נחישות ורגישות יש גם התקדמות", כותב שביט ב"הארץ". לדבריו, "למדינת ישראל אין ברירה אלא לומר 'כן' לג'ון קרי. השמאל יתפלל לכך שבעקבות ה'כן' הישראלי יבוא גם 'כן' פלסטיני. הימין יתפלל לכך שבעקבות ה'כן' הישראלי יבוא 'לא' פלסטיני. אבל אחרי שהביא אותנו עד הלום, לא נותר לימין הציוני אלא לקוות שהערבים הם שיצילו אותו".
ב"ישראל היום" מסכמים הגורמים המדיניים הבכירים את המצב הנוכחי בציטוט: "ממשלת נתניהו משתפת פעולה עם היוזמה של קרי מתוך ידיעה ברורה שהצד הערבי לא יקבל את ההסכם וממילא לא יידרשו בסופו של דבר כל ויתורים או פינוי יישובים".
ידיעת תצלום בלעדית
לפני שבועיים פירסם "ידיעות אחרונות" ידיעת תצלום בלעדית על אודות ביקור פתע שערך ראש עיריית רמת-גן, ישראל זינגר, בגן ילדים בעיר. "לאחר שהתגברו על הפתעתם, שרו הילדים שירים לראש העירייה ובירכו אותו", דיווח אז הכתב ראובן וייס.
הבוקר הגיע תורו של ראש עיריית ראשון-לציון, דב צור. ידיעת תצלום בלעדית בראש עמ' 16 של "ידיעות אחרונות" מוקדשת לביקורו של צור בגן ילדים בעיר. לפי הכתב מאיר תורג'מן, ילדי הגן "קיבלו בהתלהבות את האיש המבוגר שהתיישב לצדם על הכסאות הקטנטנים".
ענייני תקשורת
כל עמ' 13 ב"ישראל היום" מוקדש לטור ביקורתי מאת גונן גינת נגד "ידיעות אחרונות" ומוציאו לאור ארנון מוזס. לפי גינת, איסור שהטיל מוזס על השתתפות עיתונאי "ידיעות אחרונות" באירועים שבהם נוטלים חלק עיתונאי "ישראל היום" הביא לאחרונה את כתב הספורט אורי קופר למצב מביך.
במדור המכתבים למערכת של "מעריב" מתפרסם תיקון מטעם העיתון לכתבה מאת אסף גבור, שפורסמה ביום שישי האחרון וכללה ציטוט שגוי של ראש הממשלה הפלסטיני ראמי אל-חמדאללה. בכך נענה העיתון לדרישת אל-חמדאללה. "משרדו של ראש הממשלה אל-חמדאללה מכחיש את הדברים הללו אשר יוחסו לו, ובדיקה נוספת העלתה כי הדברים לא נאמרו כמצוטט בכתבה", מובהר בתיקון, שאינו מתפרסם תחת הכותרת "תיקון" או "הבהרה", אלא תחת כותרת הכתבה המקורית שאליה הוא מתייחס: "דין הבקעה כדין ירושלים".
גדעון אלון מדווח ב"ישראל היום" כי ועדת החוקה של הכנסת אישרה תקנה חדשה הקובעת כי בית-המשפט יוכל לאסור פרסום שמו של חשוד בהתבסס על בקשתו בלבד, ללא פנייה לתגובה מצד המפרסם. בידיעה מצוטט עו"ד ישגב נקדימון, בא-כוח חברת החדשות של ערוץ 2, שאומר: "בית-המשפט יפגע בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת".
ענת ביין-לובוביץ' דיווחה אמש ב"גלובס" על הגשת עתירה בדרישה שלא להגביל פרסום מוצרי אלכוהול באינטרנט. עו"ד אלי זהר, מבאי-כוחם של העותרים, הסביר לביין-לובוביץ': "האינטרנט הוא מלך חופש הביטוי – שם הכל קורה, וכל אחד מוצא את מקומו. לכן החדירה ברגל גסה לאינטרנט הופכת להיות מהותית ופותחת את הדלת לכל מיני רגולציות נוספות שיכולות לפגוע בחופש הביטוי".
קשת רוזנבלום מדווחת במוסף "גלריה" של "הארץ" כי עיריית תל-אביב אישרה אתמול לחברה-בת של הכשרת-היישוב להקים מגדל בן 55 קומות על מגרש בית "מעריב".
במדור הרכילות "בועות", שבמוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", מדווח על חתימת "הסכם לשיתוף פעולה" בין חברת כוונון לאתר ynet, לצורך הרחבת "אנציקלופדיית הלימודים" באתר. אנציקלופדיה זו, שנראית כאוסף פרסומות למכללות במסווה של ידיעות חדשותיות, תורחב ותכלול 70 סרטונים נוספים, כך מדווח.
במדור הדעות של "מעריב" כותבת טל שניידר על הדיון שנערך אתמול בבג"ץ בעניין התנצלות חברת החדשות של ערוץ 10 בפני שלדון אדלסון.