משרד המשפטים מגלה קושי באכיפת צווי איסור פרסום על התקשורת הממוסדת ומגשש את דרכו לאכיפה הדוקה יותר ברשתות החברתיות, כך עולה מדברים שאמרה בכירה בפרקליטות בערב עיון שנערך תחת הכותרת "צו השעה – עדכון נוהל איסור פרסום". ערב העיון, שנולד מתוך שיתוף פעולה בין מחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי-הדין ומועצת העיתונות, הוקדש כולו לשאלת צווי איסור הפרסום בעידן האינטרנט.

מנחה הדיון, ניצב (בדימוס) יוסי סדבון, תהה מדוע הפרקליטות אינה אוכפת במרץ את צווי איסור הפרסום שעה שהם מופרים על-ידי כלי התקשורת, או בודדים באינטרנט. עו"ד אורלי בן-ארי, המשנה לפרקליט מחוז המרכז, נתנה בתשובה שתי דוגמאות מהמקרה של בן זיגייר, העציר איקס, שבו היתה מעורבת.

עו"ד אורלי בן-ארי, המשנה לפרקליט מחוז המרכז, 22.12.13 (צילום: "העין השביעית")

עו"ד אורלי בן-ארי, המשנה לפרקליט מחוז המרכז, 22.12.13 (צילום: "העין השביעית")

לדברי בן-ארי, על פרשת העציר איקס הוטל צו איסור פרסום גורף שהחזיק מעמד תקופה ארוכה, אולם במהלכה אירעו שני מקרים שבעקבותיהם נשקלה בפרקליטות פעולה אכיפתית בגין הפרת צו איסור פרסום. "היה ניסיון חקירתי מקיף מאוד שלא הוליך לכתב אישום", אמרה בן-ארי בנוגע למקרה הראשון, ככל הנראה הפרסום באתר ynet, והסבירה מדוע:

"צווי איסור פרסום בפרשות בטחוניות רגישות מאוד אינם מועברים לאותם גופים עיתונאיים, אלא מועברים לצנזורה, ושם נעשה הסינון. אנחנו לא יכולנו להוכיח במקרה הספציפי הזה שהיתה קיימת ידיעה על אותו צו איסור פרסום שאסר ציטוט מקורות זרים, ולכן, בגלל העדר הרכיב הזה, נמנענו מלהגיש כתב אישום והסתפקנו באזהרה. יכול להיות שהיא אזהרה על קרח, אבל יש לה משמעות, ואני חושבת שגם אותם עיתונאים התייחסו לכך, וראינו את זה באופן יחסי בהמשך".

המקרה השני שבו נשקלה פעולה אכיפתית למפירי צווי איסור הפרסום בפרשת העציר איקס אירע, לדברי בן-ארי, במועד מאוחר יותר, אחרי פרסום הפרשה באוסטרליה, כשכל כלי התקשורת בישראל "געשו ורעשו", כדבריה, עם פרסומים על הפרשה. ככל הנראה כוונתה לפרסום באתר "הארץ".

"אנחנו בהחלט שקלנו לפתוח בחקירה נגד גורם עיתונאי מאוד בכיר, מאוד דומיננטי ברשת הישראלית", אמרה בן-ארי, "אבל בסופו של יום הבנו שתהיינה טענות של אכיפה בררנית שיכולות בהחלט לנצח מהלך של מיצוי דין, ולכן ויתרנו".

עו"ד אורלי בן-ארי, המשנה לפרקליט מחוז מרכז: משרד המשפטים קיים מגעים עם פייסבוק וגוגל לאכיפה וולונטרית של צווי איסור פרסום ישראליים ברשתות הבינלאומיות

מובן שגם אם כל כלי התקשורת בישראל מסכימים לפעול על-פי צו איסור הפרסום, עדיין קיימת האפשרות שכלי תקשורת מחוץ לישראל יפרו את הצו, שממילא אינו חל עליהם. גם ישראלים יכולים להפיץ את המידע ברשתות חברתיות בינלאומיות, ששרתיהם בחו"ל.

מדבריה של בן-ארי עולה כי המדינה ערה לבעיה זו ואף פועלת לצמצמה. בן-ארי אמרה לנוכחים בכנס כי המדינה קיימה מגעים עם תאגידי הענק באינטרנט, כדי לשמור טוב יותר בעתיד על אכיפת צווי איסור פרסום, גם במקומות שמבחינה פורמלית אין למדינה סמכות לאסור פרסום. לדבריה, התנהלו "מגעים לא פורמליים" בין משרד המשפטים לחברות פייסבוק וגוגל, כדי להביא ל"אכיפה של אותם איסורים שהם טריטוריאליים במדינת ישראל".

בן-ארי ציינה כי "ברור שזה תלוי בצנזורה כביכול וולונטרית של אותן רשתות", אולם לדבריה, "אותן רשתות יודעות היטב שיש פה פוטנציאל לתביעה, וכיוון שמדובר ברשתות עם כיס עמוק, ויש יכולת תביעה מולן, אנחנו צופים שיהיה שיתוף פעולה".