מעל הכותרת או בלב הטקסט, צמוד לתצלום או ליד האינפוגרפיקה, שמורה לעורכי העיתון הצהוב האפשרות להטביע אלמנט גרפי נוסף: הסטמפה.

הסטמפה, "חותם" בעברית, יכולה לשמש הפניה, עיטור או כותרת נספחת לידיעה הראויה לכך, אולם במקור היא נועדה לשוות אמינות ורשמיות. לא מלך מחזיק בחותם הצהובון, שעווה נוזלית כלל אינה מעורבת בתהליך, אולם המסר נותר דומה: הסטמפה משמשת אסמכתא למידע שמאחוריה. בעבר ניתן היה ללמוד ממנה כי המכתב לא נפתח על-ידי איש מאז נחתם. בהווה אפשר להבין מהסטמפה העיתונאית כי המידע שאליו היא מתייחסת אושרר. לאחר בדיקה קפדנית, כמובן.

"גאווה ישראלית 1" ו"גאווה ישראלית 2", קראו שתי סטמפות במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מיום חמישי האחרון, ה-21.11.13. החותם הראשון צורף לידיעה מאת שגיא כהן על "הישראלים שעשו קליפ לדילן". השני צורף לידיעה שפורסמה באותו העמוד, אף היא מאת כהן, על צוות ישראלי שהגיע למקום שני בתחרות עולמית שערכה חברת פייפאל. שתי הסטמפות נתנו תוקף להישגים, וסייעו לקשר ביניהם.

האם הקוראים היו מבינים גם ללא הסטמפה שטבעו העורכים כי ישראלים שעשו קליפ לשיר של בוב דילן, וזכו למחמאות רבות, הם מקור לגאווה ישראלית? מותר להניח שכן. אולם הסטמפה אישררה את העובדה כי מדובר בגאווה ישראלית וסייעה לקוראים להפנים זאת. חשוב מכך: היא עודדה אותם להרגיש זאת. לא כל ידיעה זוכה לסטמפה, ודי בכך כדי להטעין את החותמות בכוח שכנוע.

הסטמפה מאפיינת את הצהובון מתוקף השתתפותו במעגל הקסמים של הוולגריות. חדשות שפונות אל הרגש, חדשות המבקשות לזעזע, להכעיס או לעורר הזדהות, חייבות לשמור על טריות. למעשה מתקיים מעין מאזן אימה בין העיתונאי העובד בצהובון לבין הקורא: כאשר רגישותו של הקורא קוהה, חייב העיתונאי להגביר את עוצמת המסרים. כשאין די בכותרת על רצח, משתמשים בגופן נוטף דם או מחורר בכדורי אקדח. כשאין די בידיעה על הישג לישראלים, משתמשים בסטמפה שתדגיש זאת.

עם הזמן הפך השימוש בסטמפות לנפוץ יותר, אינפלציוני, עד שפעמים הן מאבדות את תפקידן המקורי. "פורסם לראשונה ב-ynet ספורט", קראה סטמפה שהוטבעה על ידיעה מאת שמעון אלבז, שהופיעה במוסף הספורט של העיתון; "היום הולכים להצביע", קראה סטמפה בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות", מעל ידיעה על הבחירות לראשות מפלגת העבודה; "עוד מדליה לאוסף", נכתב בסטמפה לידיעה על הענקת אות כבוד אמריקאי לפרופ' דניאל כהנמן. כולן מצהירות על עובדות שאין עליהן מחלוקת. ואם היתה עליהן מחלוקת, יש לקוות שהסטמפה שמה לכך סוף.

סטמפות, "ידיעות אחרונות", 21.11.13

גם בשער הגיליון מיום חמישי האחרון היה אפשר למצוא וריאציה של סטמפה. "שיחות הגרעין", נכתב בה. היא הוטבעה לצד הכותרת שהופיעה בראש השער. בעוד שהכותרת הראשית ומרבית שטח שער "ידיעות אחרונות" הוקדשו ל"סערת גולן" (זה הנוסח שהופיע בסטמפה אחרת בעמוד), הכותרת העליונה עסקה בנושא "רציני": "מו"מ קדחתני בז'נבה". שתי הסטמפות בשער לא אישררו מידע ולא נתנו לו תוקף, רק הדגישו את העובדה שהעיתון מדווח על הנושא, כאילו אין די בעצם הדיווח. ובאמת, לפעמים אין בכך די.

ממש כמו בעמודי המערכת של הצהובון, הסטמפה משמשת כלי עזר גם למעצבי המודעות שמתפרסמות בין הידיעות. "המלאי מוגבל!", הכריזה סטמפה שהודבקה על מודעה למכירת רכבי סקודה. "המבצע מתקיים גם בסניפי מגה", הודיעה סטמפה שהוטבעה על מודעה למבצעים ברשת מגה-בול. "קנייה בטוחה – היבואן הרשמי", נכתב בסטמפה (אולי הדוגמה המובהקת ביותר בכל הגיליון לשימוש המקורי של החותם), שליוותה מודעה למכירת מוצרי אלקטרוניקה מתוצרת חברת סמסונג.

לא במקרה יש דמיון בין כלי העבודה של המפרסם לכלי העבודה של העיתונאי העובד בצהובון. הצורך למשוך תשומת לב ולבלוט קיים אצל הפרסומאי והצהובונאי כאחד. גם הצורך לשכנע כי המידע שנמסר אמין משותף לפרסומאים ועורכי צהובונים. בעיתון אליטיסטי לא נמצא מספר כזה של סטמפות, אם בכלל. האמינות אמורה לנבוע מעצם פרסום המידע בעיתון המכבד את עצמו. ממספר הסטמפות בצהובונים אפשר ללמוד על הספק שיש לעורכיהם באשר למידת האמינות שהקורא מעניק לפרסומיהם.

הסטמפה היא כלי עזר מובהק של עיתונות הדפוס. אפשר שלא תשרוד את המעבר לעיתונות מקוונת. בסטמפה מודפסת אפשר עדיין למצוא זכר כלשהו לחותם המקורי, שהטביע בר-הסמכא בשעווה או דיו מיוחד. על אף שברור שהסטמפה היא תוצר של תוכנת גרפיקה, עדיין אפשר לדמיין כי אדם מורשה, שברשותו החותם "קנייה בטוחה – היבואן הרשמי", עבר על גליונות העיתון, ואחרי שבדק ומצא כי הקנייה של תוצרת סמסונג בחנות ביג-בוקס אכן מתבצעת דרך היבואן המקורי של סמסונג, החליט להחתים את כל העותקים באישורו. אדם אחר, שאחראי על תחושת הגאווה הלאומית, בחן את הידיעות על ההצלחות הבינלאומיות של הישראלים, ורק לאחר שהשתכנע כי אכן מדובר בהישגים בעלי משמעות לאומית, החתים את כל העותקים של מוסף "ממון" בחותמת שברשותו.

סטמפה שמוטבעת על מסך מחשב מרצד? זה פשוט לא הגיוני.

* * *

מאמר זה מתפרסם במסגרת הפרויקט "סריקת מערכות". חלקו הראשון של הפרויקט מוקדש לעיתון "ידיעות אחרונות"