השופט גד גדעון מבית-משפט השלום בבאר-שבע דחה לפני כשבועיים את תביעתו של עימאד מוחמד חסן ג'אנם, צלם עיתונות מערוץ אל-אקצא של חמאס, שנפצע לפני כשש שנים בעת שתיעד פעולה מלחמתית של כוחות צה"ל באזור מחנה הפליטים אל-בורייג' שברצועת עזה.
ג'אנם טען, באמצעות עו"ד ינוס תמים, כי הוא זכאי לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו מירי חיילי צה"ל. לטענתו, שעה שצילם את הנעשה באזור נורה על-ידי חיילי צה"ל ונפצע קשות. בעודו שוכב ומדמם, טען עוד, מנעו כוחות צה"ל מתושבים, עיתונאים אחרים ואמבולנסים שהיו באזור מלהגיע אליו. כעבור כמה דקות ירו חיילי צה"ל לעברו שוב ופגעו בו בשנית. לפי כתב התביעה, רק לאחר כ-20 דקות פונה לבית-החולים במצב קשה מאוד ונותח. בשל פגיעתו נאלצו הרופאים לכרות את שתי רגליו, רגל ימין מעל הברך ורגל שמאל מתחת לברך.
"הירי בוצע ללא כל הצדקה וללא שום תירוץ, כאשר התובע היה מבצע את עבודתו כעיתונאי בלי שיהווה שום סכנה לחייהם של החיילים", נכתב בכתב התביעה, שדרשה פיצוי בסך למעלה מ-700 אלף שקל.
בתצהירו טען ג'אנם כי פעל סמוך לקבוצה גדולה של צלמים ועיתונאים, ואף שהיה בלא סימון של עיתונאי, החזיק בידו "מצלמה מקצועית גדולה". ג'אנם הצהיר כך: "עברתי במגרש שטוח וחשוף (מין מגרש קטן ובו נהגו לשחק הילדים), ובזמן זה, צלף אחד שהתמקם על אחד הבתים השייך למשפחת אבו-פארס ירה לעברי ופגע ברגל ימין שלי מעל לקרסול והפיל אותי, ולאר שאני נפלתי אני ראיתי את הצלף והתחלתי לצרוח ולנופף במצלמה. [...] לאחר זמן קצר התחיל להתקרב אלי טנק צה"ל ולירות לעברי כדי לפגוע בי, כאשר אותו מפעיל של הטנק מבחין בי טוב מאוד ומבחין במצלמה ומבחין שמדובר בצלם תמים ופצוע ששוכב ארצה כתוצאה מפגיעה, ואינו מסכן ואינו יכול לסכן לא את הכוח ולא אף אדם אחר.
"[...] אותו טנק ירה לעברי ופגע בי עוד 4 פעמים ולא מנשק אוטומטי, אלא 4 קליעים בודדים, ופרק זמן קצר בין כל קליע וקליע, דבר המצביע על התעללות והערכה מלאה למתרחש, לפגיעה ולמצבי".
התובע הגיש לבית-המשפט סרטון של עמיתו סמיר מוחמד אלבוג'י, שצילם את האירועים במקום וקלט בעדשתו גם את פציעתו של ג'אנם, ניפופיו במצלמתו וזחילתו על בטנו בניסיון להתרחק מהמקום.
המדינה, באמצעות עו"ד ראובן שטרנליב מפרקליטות מחוז תל-אביב, טענה מנגד כי אין לקבל את התביעה משלל סיבות. "מעל לתשע שנים, מאז ספטמבר 2000 ועד ימים אלה, נתונה מדינת ישראל למתקפה רצחנית, בלתי פוסקת, משולחת כל רסן וצלם אנוש, של פיגועי טרור המופנים כלפי ישראלים באשר הם", נכתב בפתח כתב ההגנה. בהמשך נטען, בין היתר, כי התובע לא נפגע מכוחות צה"ל אלא מירי מחבלים שתקפו את כוחות צה"ל, וכי בכל מקרה נפגע במהלך פעולה מלחמתית שנועדה להגן ולשמור על חיי אדם, ועל כן אין למדינה אחריות למצבו.
עימאד מוחמד חסן ג'אנם בתמונה מתוך סרטון המתעד את הירי שהביא לכריתת רגליו
אדם שזוהה באותיות י"ד, שהיה מפקד אחראי בגזרת הלחימה בעת האירוע, הצהיר בפני בית-המשפט כי ביום האירוע נשקפה לחיילי צה"ל סכנת חיים אמיתית. לדבריו, "אדם המסתובב בשטח כאשר מצלמה שהינה חפץ דמוי מטול טילים הנמצא על כתף, נראה הדבר ככלי נשק לכל דבר ועניין, ובפרט כאשר מחזיק המצלמה אינו מזוהה ונמצא באזור לחימה.
"[...] מחזיק המצלמה לבוש בבגדים שחורים, לבוש שהינו לבוש מקובל ונהוג בין מחבלי החמאס. כמו כן, גם לאחר פגיעתו, ביקש מחזיק המצלמה לשוב ולאחוז במצלמה, דבר המחזק את העובדה כי התנהלותו היתה זהה לזו של מחבל המחזיק מטול RPG ואף לאחר פגיעתו מבקש לשוב ולהפעילו כנגד כוחות הביטחון במקום. [...] הכוח בפיקודי זיהה אדם שנחשד כי מחזיק מטול RPG, בדומה למספר מקרי ירי RPG שבוצעו ביום האירוע בפועל, ומתכוון לירות על כוחותינו שנלחמו במקום, ומשכך, נוטרל האיום".
השופט גדעון קיבל את גרסת המדינה וקבע כי "די בתיאור האירוע כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע על מנת לקבוע כי מדובר בפעולה מלחמתית כהגדרתה בחוק בתקופה הרלבנטית". לדבריו, "הטענה שהתובע נכנס לזירת הלחימה שלא על מנת להשתתף בה, אין בה לשנות את המסקנה לפיה מדובר בפעולה מלחמתית מובהקת, אשר בוצעה על-ידי כוחות צבא להשגת מטרות צבאיות", ועל כן יש לדחות את התביעה.
מעבר לכך ציין השופט גדעון כי "לא עלה בידי התובע להוכיח כי החיילים שהשתתפו בלחימה זיהו אותו כצלם עיתונות. זאת, כאשר היה לבוש בבגדים דומים לבגדי המחבלים שהשתתפו בלחימה, לא נשא על גופו כל סימן זיהוי של צלם עיתונות". אמנם, בפסק הדין מובהר כי בסרטון שהוגש לבית-המשפט אפשר לראות שג'אנם מחזיק מצלמה בידו, אולם "הסרטון צולם על-ידי צלם שעמד בקרבת התובע, ואין בו להוכיח כי החיילים יכולים היו, מהמרחק ומהזווית שבהם צפו בו, להבחין כי החפץ הגדול שנשא על כתפו היה מצלמה".
בהמשך פסק הדין הוסיף השופט הערה שלפיה "בלחימה המתרחשת כיום באזורנו, לא ניתן לשלול את האפשרות כי מצלמה תוחזק ותופעל, לא רק על-ידי עיתונאים, אלא גם על-ידי מי מהמשתתפים בלחימה".
ג'אנם חויב לשלם למדינה הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
23548-06-09