כוחות השוק כפו על אוהדי הכדורגל של קריית-שמונה לשלם 50 שקל נוספים על אגרת רשות השידור והמנוי לכבלים או ללוויין, רק כדי לראות את קבוצתם מופיעה לראשונה בליגה האירופית. זה קרה במשחק חוץ לפני כשבועיים מול אתלטיק בילבאו. מי שלא היה יכול להרשות לעצמו לצרף את צ'רלטון לחבילה הרחבה והמתנפחת, נאלץ למצוא חבר שמחובר. ואם לא מצא כזה, חיפש בקדחתנות אתר אינטרנט שמעביר את המשחק. ואם לא איתר כזה, נאלץ לזפזפ באתר של תוצאות חיות ו"לצפות" בדרך הפרימיטיבית ביותר – בהייה בתוצאה ובשעון המשחק.
המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שהשתדלה למצוא נוסחה שתחייב שידור של משחקי הקבוצות הישראליות באירופה בערוצים פתוחים בלבד, כדי למנוע את המשך עושק הציבור, מוצאת את עצמה נכנעת שוב לקפיטליזם חזירי במציאות שבה הבהמות כבר ברחו מהדיר.
הפועל קריית-שמונה, האלופה המפתיעה מהעונה שעברה, תרמה ניחוח רומנטי לליגת-העל, אבל הרייטינג שהיא מביאה הוא מכה קשה לכל ערוץ. אלו העובדות, עם כל הסימפטיה לאוהדי הקבוצה, ביניהם רמי אשטמקר, שעימו שוחחתי. אשטמקר מתאר מציאות עגומה של אוהדים שעבור כל נסיעה למשחק חוץ של קבוצתם, גומרים את השבת עם חור בכיס של לפחות 300 שקל הוצאות על דלק, מזון ועוד. "מה כבר אנחנו מבקשים?", הוא אומר, "לפחות שיתחשבו בקשיים שלנו ויאפשרו לנו צפייה חינם במשחקי החוץ של הקבוצה באירופה".
קריית-שמונה היא עיר קשת יום. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע בעיר עומד על קצת יותר מ-5,000 שקל, לעומת כ-8,500 שקל במרכז הארץ. עכשיו נדרשים תושביה לשלם אחוז אחד ממשכורתם כדי לצפות בקבוצתם משחקת באירופה.
זכויות השידור של הליגה האירופית שייכות לצ'רלטון. מועצת הכבלים קבעה כי משחקי החוץ של קבוצות ישראליות בליגה הזו ישודרו בערוצים פתוחים. על-פי ההוראה הזו, צ'רלטון מחויבת להציע את המשחק לערוץ פתוח תמורת תשלום, אלא שאף אחד מהם אינו מעוניין להשקיע באלופת ישראל בכדורגל. למועצת הכבלים והלוויין אין אפשרות להכריח את ערוץ הספורט או את one לשלם ולשדר. נותרה ברירת המחדל: או שידור בערוץ תשלום, או בכלל לא. האבסורד הוא שבאחד המשחקים בשלבים המוקדמים של ליגת האלופות נאלץ הבעלים של קריית-שמונה, איזי שרצקי, לשלם מכיסו 50 אלף שקל כדי להבטיח ברגע האחרון את שידור המשחק בערוץ הספורט.
קריית-שמונה באתר צ'רלטון
בעוד שקריית-שמונה מתפלשת במי האפסיים של מדד הרייטינג, בקצה המנוגד שלה משגשגת מכבי תל-אביב בכדורסל. אין בישראל קבוצת ספורט שמתחרה בממוצע הרייטינג שהיא מביאה. לכן גם ערוץ 10, שמפרפר בשנה האחרונה בין חיים למוות, מוכן להכניס עבורה את היד עמוק אל החור שבכיס. בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" כי הערוץ סיכם עם הקבוצה על שידור משחקיה באירופה גם בעונה הקרובה תמורת כ-10 מיליון שקל, לא כולל עלויות הפקה.
קטונתי מלהיכנס לראשו של מנכ"ל הערוץ, שחושב שההשקעה העצומה הזו תניב רווחים, או לפחות תצמצם הפסדים. כעובדה, ערוץ 10 לא שידר את משחקה של קריית-שמונה בספרד, וספק אם האפשרות הזו עלתה בראשם של מנהליו. מה שכן, ההתנהלות של ערוץ 10 מזכירה את זו של הערוץ הראשון בשנות ה-80 העליזות, עת מדי שנה שילם למכבי תל-אביב מיליוני דולרים מכספי ציבור ושימר אותה כמונופול "הקבוצה של המדינה". במידה זו או אחרת, גם הכסף של ערוץ 10 הופך לציבורי כאשר המדינה מתגמשת לקראתו בעניין החזרי חובותיו. ואיך ערוץ 10 גומל לציבור? לא בהפקות מקור ולא בסדרות תעודה ("אללה אסלאם" אחד לא מספיק).
רייטינג, כדאי להזכיר, הוא לא פרה עיוורת. הוא אמנם נוטה בטבעיות לאזורים שבהם עשב הפופולריות צומח בטבעיות, אבל עם רועה אינטליגנטי שיודע את נפש בהמתו הוא יכול ללמוד ליהנות גם מצמחייה מרוחקת יותר, שתלבלב הודות להשקעה מתוכננת היטב.
מעבר לעובדה הפשוטה שאוהדי קבוצה מרוחקת מתל-אביב אינם ראויים לעונש בשל אות הקין המכונה במקומותינו "פריפריה", אפשר היה לצפות מערוץ 10 להגדיל ראש ולמצוא דרכים יצירתיות להפוך את הדרמה המפתיעה, האופטימית והמרתקת של קריית-שמונה בכדורגל לסיפור אטרקטיבי לקהל הרחב. הפתרון הקל הוא תמיד זה שמתחת לפנס, אבל האנשים של יוסי מימן ורון לאודר יכולים לכוון אותו כך שיאיר גם למקומות מרוחקים ומאתגרים.
ובאותה הזדמנות מלה לאנשי צ'רלטון, שיכולים לגלות נדיבות והתחשבות. המוני צופים לא ימהרו לזרועותיהם רק בגלל משחקיה של קריית-שמונה. מצד שני, אין סיבה לנצל את המצוקה של אוהדי הקבוצה. מדובר בציבור קטן, שגם אם יצטרף בהמוניו, לא יעשיר את קופת הערוץ באופן משמעותי. במקום להרוויח כמה אלפי שקלים על חשבון אוהדים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, מה דעתכם לעשות פעם למען הקהילה ולפתוח את הערוץ לצפייה חינם אין כסף כשאלופת המדינה משחקת באירופה? תגלו שזה לגמרי לא מכאיב לכיס.
באופן אישי
לפני עשרה ימים (22.9.12) נקלעה "שירים ושערים" של רשת ב' למערבולת מטופשת ומיותרת שהחלה בגלל טעות לשונית שדי היה בטיפת שכל ישר כדי לעמוד על טיבה.
במסיבת עיתונאים משותפת של מכבי תל-אביב והשחקן יוגב אוחיון, שהיתה למעשה סולחה רשמית בין הצדדים, האשים אוחיון את התקשורת בסכסוך הקשה בינו לבין הקבוצה. כך לפחות הסיקה כתבת התוכנית, מירי אליקים. ואלה הדברים שאמר אוחיון: "חשוב לי לומר, וזה מתחבר לצד של האוהדים, ואני רוצה להגיד לכם באופן אישי שאתם יצאתם האשמים העיקריים מכל המריבה בקיץ האחרון, ואני באופן אישי מתחרט ומתנצל על כל פגיעה שגרמתי לכם".
באולפן הגיבו בכעס, הטיחו בשחקן שהוא חצוף ושיבוא בטענות רק לעצמו ולסוכן שלו, ועסקו בנושא דקות ארוכות. על הקו הועלה היו"ר שמעון מזרחי, שהתבקש להגיב להאשמות השחקן. אחרי שהקשיב בסבלנות, נזף בהם מזרחי בכעס והסביר שהשחקן התכוון בכלל לאוהדים. בשורה התחתונה התברר שאוחיון פשוט בחר מלה לא נכונה. הוא אמר "אתם יצאתם האשמים העיקריים", אבל התכוון ל"אתם יצאתם הנפגעים העיקריים", כשהכתובת לבקשת הסליחה שלו היתה האוהדים, כפי שכל בר-דעת היה מסיק מהחרטה וההתנצלות שהביע בהמשך.
אנשי "שירים ושערים" לא הפגינו מיומנות אלמנטרית בהבנת הנשמע, והיו צריכים לספור עד עשר לפני שהם נאחזים באופן נלעג כל-כך בקרנות המזבח של הקורבניות האוטומטית.
בקטנה
מלחמות האגו. מחריף המאבק בין צביקה שרף לבין איגוד הכדורסל בראשותו של שנוא נפשו, אבנר קופל. שרף, ממגישי תוכנית הספורט ב-103, התלהט בשבוע שעבר במהלך ראיון עם מאמן הנבחרת, אריק שיבק, לאחר שזה הזכיר את שמו של קופל. בעקבות כך, פורסם בוואלה, הורה מנכ"ל האיגוד לכל אנשיו שלא להתראיין לתוכניות ששרף מופיע בהן. מי יסלק את הכתם העיוור מעיניהם של ראשי הענף, שסבורים שתקשורת הספורט היא החצר האחורית שלהם ושהעלבונות האישיים והאינטרסים הפרטיים שהם מכדררים ביניהם אמורים לצייר שוב ושוב את מפת העניין הציבורי? מלחמות האגו הללו משחיתות כל חלקה טובה בתרבות הספורט הישראלית, ומעבירות את כוס התרעלה גם לאולמות.
הכיבוש משחית. המשפט "כבר בדקה ה... נכבש השער הראשון", נועד להדגיש את הכיבוש המהיר. כתבים משתמשים בו לא פעם בהפרזה תוך כדי מתיחת גבולות הזמן לאופקים שטרם ידענו. כך היה בדיווח ב"ידיעות אחרונות" ביום ראשון (23.9.12) על שער שכבשה הפועל קטמון "כבר בדקה ה-33". כלומר, אחרי למעלה משליש משחק. בהחלט שער בזק.
התיקונים
רון עמיקם פירסם ב"גלובס" ידיעה שעסקה בפסק בוררות בין הפועל עכו לאחד משחקניה לשעבר. הסיפור הועתק כמעט בשלמותו על-ידי שמעון אלבז ל-ynet. הפלגיאט היה חובבני עד כדי כך, שהערתו של עמיקם בסוגריים, שנחתמה בראשי התיבות של שמו, הופיעה גם היא באתר הספורט של "ידיעות אחרונות". עורכיו של אלבז לא נותרו אדישים: הכתב, המסקר בעיתון ובאתר את הקבוצות הצפוניות, הושעה לכמה ימים, והידיעה הוסרה מ-ynet.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il