בשלוש וחצי השנים האחרונות הגישה פרקליטות המדינה 143 כתבי אישום בגין עבירה על סעיף 288 בחוק העונשין, "העלבת עובד ציבור". 37 מסך כתבי האישום הללו הסתיימו בהרשעה. נתונים אלו עולים מתשובת שרת המשפטים ציפי לבני לשאילתה שהגישה לאחרונה ח"כ זהבה גלאון.

"יודגש", נכתב בתשובת השרה לבני, "כי כתבי אישום אלו מורכבים מעבירות שונות ומסיטואציות מגוונות, במסגרתן לא ניתן לבודד את רכיב העונש של 'העלבת עובד ציבור' מכתב האישום. מכאן שאין באפשרותנו לפרט את גזרי הדין שניתנו בעקבות ההרשעות בתיקים בהם רכיב העלבת עובד הציבור שימש רכיב העונש".

במשרד המשפטים סיפקו לח"כ גלאון שלושה כתבי אישום להבהרת טענתם. כך, לדוגמה, כלל כתב אישום את סעיף "העלבת עובד ציבור" בשל העובדה שהנאשם קילל שוטר, אולם אותו נאשם הואשם במקביל בשלל אישומים אחרים, כולל "פגיעה בפרטיות" ו"תקיפת שוטר". כתב אישום אחר כלל את סעיף "העלבת עובד ציבור" משום שהנאשמת קיללה גם היא שוטר, אולם מלבד זאת גם דחפה שוטר והיכתה אותו בבטנו, כך שהואשמה גם בסעיף "תקיפת שוטר". כתב אישום שלישי שילב בין סעיף "העלבת עובד ציבור" ל"איומים" ו"ניסיון לתקיפת שוטר" בשל העובדה כי הנאשם לא הסתפק באמירה "אני לא מכבד אף אחד וכולם על הזין שלי, גם אתם אנשי החוק, אני שם זין על כולם", אלא הוסיף ואמר גם: "אני לא מפחד מהשוטרים ונראה אותך בחוץ מדבר איתי ואם תדבר איתי לא יהיה טוב", ואף ניסה להרביץ לשוטרת שפנתה אליו.

עו"ד נרי רמתי ממשרד גבי לסקי ושות' מסביר בשיחה עם "העין השביעית" כי הסטטיסטיקה שהועברה לידי מרצ אינה בהכרח מייצגת. מחד, רמתי מסכים כי באופן יחסי, נדיר למצוא כתבי אישום המוגשים אך ורק בגין עבירה על סעיף "העלבת עובד ציבור". מנגד מדגיש רמתי כי עבירה זו היא בתחום סמכותה של התביעה המשטרתית, ואילו הנתונים שסופקו לח"כ גלאון מסתמכים על נתוני הפרקליטות. במלים אחרות, כדי שכתב אישום הכולל את סעיף "העלבת עובד ציבור" יגיע לסטטיסטיקה של הפרקליטות, עליו ממילא להיות מלווה בעבירות כבדות יותר, הנתונות לסמכותה. אין להסיק מנתונים אלה, אם כן, כמה כתבי אישום מהשנים האחרונות כללו עבירה על סעיף זה.

יחד עם זאת, עו"ד רמתי קיבל לאחרונה, במסגרת בקשה לקבלת חומר חקירה בתיק שבו הוא מייצג אדם המואשם ב"העלבת עובד ציבור", העתק מכל כתבי האישום שהוגשו בגין עבירה זו במחוז ש"י בשנת 2012. בסך-הכל קיבל עו"ד רמתי 34 כתבי אישום, רבים מהם הוגשו בגין קללות וגידופים שהוטחו בשוטרים. ברובם ככולם נלוותה לעבירת "העלבת עובד ציבור" עבירה נוספת, בדרך כלל "הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו" או "איומים".

רק שני כתבי אישום הוגשו בשנת 2012 במחוז ש"י בגין עבירה על סעיף "העלבת עובד ציבור" בלבד. במקרה אחד אמר הנאשם לבודקת רכבים במחסום: "זונה, שרמוטה, צריך לשרוף אותך ואת כל החיילים במחסום, תראי איך את נראית, בואי תאכלי אוכל של כלבים", ואילו במקרה אחר שאלה נאשמת שוטרת אם היא "נהנית להרביץ ליהודיות" ובהמשך זרקה לעברה "תישרפי". עו"ד רמתי עצמו מייצג נאשם שראה שני קציני מג"ב מתחלפים בעמדה ואמר לחברו, "כלב בא, כלב הולך".

בתשובה לשאלה עד כמה הנתונים ממחוז ש"י עשויים לשקף את המציאות הכלל-ארצית אמר עו"ד רמתי כי הוא "לא יודע להגיד אם מחוז ש"י הוא מחוז שנעלב יותר ממחוזות אחרים". עם זאת ציין רמתי כי כוח האדם במשטרת מחוז ש"י אינו גדול במיוחד, כך שלהערכתו יש הרבה יותר מקרים במישור הארצי.

אתמול דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק פרטית שהגישו ח"כ זהבה גלאון וחברי-כנסת נוספים ממרצ לביטול הסעיף בחוק העונשין. "מדינה דמוקרטית אינה יכולה להרשות לעצמה שסעיף אנכרוניסטי זה ישרוד בספר החוקים שלה, ובוודאי שלא ייאכף", נכתב, בין היתר, בדברי ההסבר להצעה. הצעות דומות הועלו בעבר, אך מעולם לא התקבלו.

גם אתמול הוחלט בוועדת השרים לא לאמץ את הצעת החוק. אין לדעת כיצד הצביעו שרי הממשלה, כיוון שבמקביל הוחלט לעכב את יישום החלטתה של שרת המשפטים להפוך את תוצאות ההצבעה בוועדה לגלויות.

בהודעה לעיתונות שהפיצה אתמול ח"כ גלאון היא צוטטה כאומרת: "עובדי ציבור צריכים להיות מוכנים לספוג ביקורת מהציבור – זהו חלק מהותי מתפקידם. אמירות פוגעניות כלפי עובדי ציבור, גם אם אינן נעימות לעתים, אסור שיהיו פליליות. הפיכתן לפליליות מנוגדת לעקרון חופש הביטוי שעליו מושתת משטר דמוקרטי תקין. לצערי, השימוש בעבירה זו לא שמור רק למקרים חריגים. מסקירה של כתבי אישום שונים עולה כי במרבית המקרים לא מדובר בחשש ממשי להפרת הסדר הציבורי, אלא במקרים בהם עובדי ציבור סופגים את הכעס והתסכול של האנשים שעומדים מולם".