המורשת הקשה של תאצ'ר

במרכז שער "הארץ" מודפס הבוקר תצלום רחב [AP] מהלווייתה של מרגרט תאצ'ר: כרכרת סוסים גוררת ארון קבורה עטוף בדגל הממלכה-המאוחדת, על רקע משמר כבוד. "הלוויה שמרנית לאשה מהפכנית" היא הכותרת שנבחרה לדיווחו של אנשיל פפר מלונדון. "בפעם הראשונה בעשרת הימים שעברו מאז מתה תאצ'ר, אוהדיה גברו על שונאיה במספרם", הוא כותב.

"בשש השנים האחרונות עושה [ראש ממשלת בריטניה דייוויד] קמרון הכל כדי להרחיק את מפלגתו השמרנית מהמורשת הקשה של תאצ'ר ולייצר תדמית חדשה של שמרנות רחומה", מוסיף פפר. "כזו שתאפשר למפלגה להיבחר מחדש לשלטון, לאחר שלוש מערכות בחירות שבהן הפסידה. [...] בעוד כולם רצו להיפרד מתאצ'ר – אף אחד לא רצה להיקרא תאצ'ריסט. בדברים שנישאו לזכרה ביקשו הדוברים להדגיש צדדים אחרים, רכים יותר, באישיותה [...] רק קומץ ראשי ממשלה הטריחו עצמם ללונדון בניסיון לדבוק באבק כוכבים אחרון של מושא הערצתם. בהם, שמרנים כסטיבן הרפר מקנדה, דונלד טוסק מפולין וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו".

ארון הקבורה של מרגרט תאצ'ר, ערב הלווייתה (צילום: UK Parliament, רישיון CC BY-NC 2.0)

בשער "ישראל היום" מתפרסמים שני תצלומים מהלוויית תאצ'ר. השני הוא של חיילים נושאים את ארון הקבורה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר. גם בפנים העיתון מתפרסם תצלום של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ורעייתו שרה במסע האשכבה של תאצ'ר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, אתמול בלונדון (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

שלמה צזנה, הכתב המדיני של "ישראל היום", התלווה לנסיעת בני הזוג נתניהו ללונדון ומביא ציטוטים מדברים שאמר ראש הממשלה לאחר הטקס ("מנהיגה גדולה עם נכונות לקבל מעת לעת החלטות לא פופולריות"). הידיעה של צזנה מסתיימת במשפט "דרך אגב, בשעה ששאר האורחים נעו ברחבי לונדון באוטובוס מיוחד לאורחים, בני הזוג נתניהו זכו להסעה מיוחדת בג'יפ של הנסיך הארי". פרט שולי זה הגיע עד לכותרת המשנה של הידיעה. סקופ.

צזנה שיגר למערכת העיתון ידיעה נוספת, נרחבת, על מותה של תאצ'ר ומסע ההלוויה עצמו, בלי קשר לראש ממשלת ישראל ורעייתו. הידיעה מתפרסמת אחר כבוד בעיתון המודפס, אבל לא מצליחה להשתחל אל הידיעון היומי של "ישראל היום", שמקבץ רק את מיטב התוכן שיש לעיתון להציע לקוראים.

החנופה של "ישראל היום" לבני הזוג נתניהו מעוררת לעג ורחמים, אולם לזכות העיתון ייאמר כי נראה שעורכיו מונעים מתפיסת עולם פוליטית, שנתניהו הוא תמציתה. ב"ידיעות אחרונות" הקש והגבבה הם העיקר.

בעוד ש"הארץ" מעניק רקע היסטורי וחברתי למסע האשכבה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר ו"ישראל היום" בוחר להתמקד דווקא בראש ממשלת ישראל הנוכחי, "ידיעות אחרונות" מתמקד בסטיילינג. בידיעה מאת יניב חלילי מוזכר כי "הטקס, כמיטב המסורת הבריטית, הפך גם למפגן אופנתי מרשים: המוזמנות, ובהן שרה נתניהו, התהדרו בכובעים שחורים מעוצבים". לצד הידיעה של חלילי מתפרסמים חמישה תצלומים של אורחות נכבדות ואבלות בכובעים שחורים מעוצבים, ועוד תצלום אחד, של רעיית ראש ממשלת בריטניה, ש"קשרה מטפחת לצווארה בסגנון שאיפיין את תאצ'ר".

הנה עוד דרך להתעלם מהמסורת של תאצ'ר – להתמקד בסגנון שבו קשרה מטפחת לצווארה, ולא בסגנון מנהיגותה של האשה ששינתה את כלכלת בריטניה.

"מבחינה רעיונית, יותר משאפשר לומר שתאצ'ר צדקה או טעתה, ברור שמשנתה פשוט אינה רלבנטית עוד, לפחות לא באירופה, החווה כעת את אחד המשברים הכלכליים הקשים בתולדותיה", טוען דייוויד סטברו במדור הדעות של "הארץ". "כמו התיאוריה שהשמש וכוכבי הלכת מסתובבים סביב כדור הארץ, הרעיונות של תאצ'ר הם מיושנים ומוטעים, ולאיש אין מה לעשות בהם כיום".

מפגין נגד תאצ'ר, אתמול בליברפול (צילום: Radarsmum67, רישיון CC BY 2.0)

"לנתניהו, ללפיד ולחבריהם התאצ'ריסטים נוח לצייר את העולם כאילו הוא מחולק לבריטניה של תאצ'ר וליוון של ימינו", כותב שי ניב ב"גלובס". "אך הם שוכחים לספר לנו שיש עולם נוסף, כלכלה אחרת, שמתנהלת לפי כללים קצת אחרים: שוק חופשי מצד אחד ומעורבות ממשלתית גבוהה מצד שני, עם שירותים חברתיים שאפשר לקנא בהם".

"סליחה, טעות: מחקר התומך במדיניות הצנע התברר כשגוי", נכתב אתמול מעל ידיעה [רויטרס] שפורסמה ב"גלובס". "חוקרים גילו כי אחד היסודות האינטלקטואליים למדיניות שנוקטות ממשלות ברחבי העולם הוא אולי שגוי במסקנותיו, בין היתר בגלל שגיאות של קידוד בגליונות הנתונים הממוחשבים שלו".

"באופן אירוני", כותב הבוקר אשר שכטר בשער האחורי של "דה-מרקר", "דווקא בשעה שהבריטים התחבטו בשאלה אם הדרך הראויה לכבד את זכרה של מלכת ההפרטות היא באמצעות הלוויה ממשלתית יקרה, זכה העולם לעוד ראיה לכך שמדיניות הצנע הנוכחית של מדינות המערב – הבנויה במידה רבה על התשתית הרעיונית שהניחה תאצ'ר – רחוקה מלהיות מוכחת או מבוססת על הנחות מדעיות.

"[...] לגילוי הטעות [...] עשויות להיות השלכות משמעותיות לא רק עבור הבריטים, אלא גם עבורנו בישראל [...] כעת, משאמינותו של המחקר הופרכה, ייתכן שקובעי המדיניות יתחילו להקשיב לקולות אחרים".

לא הכל כסף

"בנק לאומי מקפיא את המגעים למחיקת החוב של נוחי דנקנר", מבשרת הכותרת הראשית של "דה-מרקר" הבוקר. שלוש הכפולות הפותחות בעיתון מוקדשות לדיווחים, ניתוחים ופרשנויות בנוגע למחיקת החוב לבנק לאומי, שעליה דווח לראשונה ב"דה-מרקר", ועל השהייתה. כרגיל בעיתון זה, המטרה מותקפת במקביל משלל כיוונים ובמגוון אמצעים רטוריים.

עמי גינזבורג חתום על טקסט שחלק נכבד ממנו מוקדש לפירוט הכשלונות, המשגים והטעויות של נוחי דנקנר לאורך השנים, אולם הוא מסתיים בפנייה למנכ"לית בנק לאומי. "פחות משנה מאז שנכנסה לתפקידה, חייבת רוסק-עמינח לקבל החלטה קשה", כותב גינזבורג. "זו החלטה שעשויה להגדיר את הקריירה שלה בשנים הבאות. היא צריכה להחליט אם היא ממשיכה לקדם את הנסיונות להסדר חוב, או חוזרת בה ולא מוותרת לדנקנר על אף שקל". הוא עצמו קורא לה לא לוותר, להפסיד כסף בטווח הקצר, אולם לזכות מחדש באמון הציבור.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק-עמינח, 14.2.12 (צילום: משה שי)

גם עידו באום, הפרשן המשפטי של "דה-מרקר", חושב ש"רקפת צריכה להיפרד מנוחי". כך לפחות מנוסחת הכותרת לטור פרי עטו. בטור עצמו אין ביטוי ישיר לקביעה שבכותרת. למעשה, הפנייה העיקרית שעולה מטורו של באום היא לרגולטור, המפקח על הבנקים. מיכאל רוכוורגר וצבי זרחיה מדווחים על ההתפתחויות האחרונות בידיעה נרחבת, ואיתן אבריאל מספק "עוד שש סיבות לכך שרוסק-עמינח תיכננה למחוק חוב לנוחי דנקנר".

מאמר המערכת של "הארץ", "מחיקה לא ראויה", משלים את סדרת הפרסומים בגנות המהלך של בנק לאומי בקבוצת "הארץ". דנקנר, נכתב במאמר המערכת של העיתון, שסובל מחרם מודעות של אי.די.בי, "ניהל את ענייניו בצורה כושלת ומושחתת", ועל כן ראוי להחליפו, יחד עם שדרת הניהול הבכירה שלצדו.

"ישראל היום" מחרה מחזיק אחרי "הארץ–דה-מרקר". "תספורת בהקפאה", נכתב הבוקר בכותרת הראשית של העיתון, והכפולה הפותחת מוקדשת לסיקור מחיקת החוב המתגבשת. כותרת המשנה לידיעה המרכזית בכפולה הפותחת [חזי שטרנליכט וזאב קליין] נפתחת במשפט: "בעקבות החשיפה ב'דה-מרקר' והביקורת ב'ישראל היום': אזרחים זעמו, בעלי חשבונות איימו, שר האוצר התערב ובנק לאומי סוף-סוף הבין".

שני הפובליציסטים הבכירים, דן מרגלית וחזי שטרנליכט, מפרסמים טורים היוצאים נגד הכוונה למחוק חלק מחובות דנקנר. "מתחזקת התחושה כי מדובר בקומבינה נוספת של ההון-שלטון", כותב מרגלית. "[...] על רוסק-עמינח להודיע כי התספורת לדנקנר בטלה ומבוטלת". שטרנליכט דווקא ממליץ לקוראיו: "אל תפתחו שמפניות".

"אגב", נכתב בידיעה של שטרנליכט וקליין, "ב'ידיעות אחרונות' וב'מעריב' [...] כלל לא התייחסו לנושא". אכן, אתמול לא התייחסו שני העיתונים למהלך של רוסק-עמינח. היום הם מצטרפים לסיקור.

"בעקבות הביקורת הציבורית: הושהה ההסכם למחיקת חוב בסך 150 מיליון שקל לנוחי דנקנר", נכתב בשער "מעריב", מתחת לאיור לא מאוד מחמיא של דנקנר. בכפולה השנייה מדווחים יוסי גרינשטיין ואריק בנדר על ההתפתחויות האחרונות, וגיא מרוז מוסיף טור דעה שבו הוא קורא למחיקת חובות גם לאזרחים מן השורה, בעלי חובות זעומים.

באותה כפולת עמודים ממשיך יובל גורן לעקוב (באופן בלעדי, אך לא בשל הסכם בלעדיות) אחר הפעילים החברתיים שמפגינים נגד מדיניותו הכלכלית של שר האוצר. החיבור שביצעו עורכי העיתון בין המחאה נגד בנק לאומי למחאה נגד שר האוצר מזכיר לקוראים כי אחריות יש לדרוש לא רק מטייקונים ובנקאים, אלא גם מממשלת ישראל ומשרד האוצר.

העיתון שנמצא במצוקה הגדולה ביותר הבוקר הוא "ידיעות אחרונות", אחרון הנאמנים לנוחי דנקנר מבין ארבעת העיתונים הגדולים. בעיתון זה נהנה דנקנר לאורך השנים מסיקור מחניף ומגונן, הן בעמודי החדשות והן במוסף הכלכלי "ממון". הבוקר גם "ידיעות אחרונות" אינו יכול להתעלם מ"הסערה הציבורית" שהתחוללה בימים האחרונים בעקבות ההחלטה על מחיקת החובות לדנקנר (הקריקטורה היומית מוקדשת לכך. ברם, רוסק-עמינח עומדת במרכזה, ולא דנקנר. היא מגלמת ספרית המעניקה שירות חינם לטייקונים).

"בנק לאומי משהה את מחיקת החוב של נוחי דנקנר", נכתב ברצועה דקיקה המודפסת בתחתית שער "ידיעות אחרונות". בעמ' 10 מספק רועי ברגמן ידיעה קצרה המסתיימת בציטוט דוברו של דנקנר, רני רהב. בכל יתר העיתונים מודפס התצלום של צלם "הארץ" מוטי קמחי, שתיעד לפני כמה שנים פגישה אישית בבית-קפה בין דנקנר לרוסק-עמינח. בתצלום הנלווה לידיעה ב"ידיעות אחרונות" [צביקה טישלר] נראה דנקנר כחתן בר-מצווה מדושן עונג.

קוראי "ידיעות אחרונות" שאינם מסתפקים בידיעה קצרה עם תמונה מחמיאה מופנים לקריאת טור פרשנות של סבר פלוצקר במוסף הכלכלי "ממון". הפרשן הכלכלי הבכיר של העיתון שומר על מעמדו כפרשן, אולם נראה כי קהל היעד שלו הבוקר מצומצם למדי.

במקום להסביר לציבור הקוראים הרחב של "ממון" מה מתרחש בקרב עילית העסקים המקומית, פלוצקר משמש הבוקר פרשן לבעלי ההון ולמנהלי לאומי ומבאר עבור קוראיו בני האלפיון העליון מדוע זה "העם", אפעס, מתקומם. "קודם כל מפני שאדם מן היישוב יודע בדיוק מהי הלוואה מבנק ועד כמה מקפיד הבנק על פרעונה במועד", מסביר פלוצקר, ובהמשך מפרט ביחס לפן האישי והמוסרי בהחלטת בנק לאומי למחול על חובות דנקנר.

בכתיבתו ניכר כי הנושא והאדם קרובים ללבו: "מנקודת ראות מוסרית, העובדה שהבנק לא מיצה תחילה את הדין עם דנקנר (ועם בעלי שליטה אחרים בגנדן) ולא הפך אותו לעני מרוד חסר כל העלתה את חמתם של רבים וטובים, יחד עם החשד שהטיפול בדנקנר נעשה בכפפות של משי ולא בכפפות של אגרוף".

"[...] הדרישה הציבורית הסוחפת להתייחס לנוחי דנקנר כאל כל נושה ולפיכך להפקיע ממנו הן את נכסיו האישיים והן את שליטתו בתאגידים יונקת מעמדה מוסרית, לא כלכלית. לא מדובר כאן בחישובי חוב, אלא בתחושת צדק: הציבור מצפה לצדק עיוור צבעים, שאינו מבחין בין שועי הארץ לבין פשוטי העם, אם להשתמש בשפה ציורית".

בהמשך הטור שולח פלוצקר קריצה לעמיתיו ב"דה-מרקר", העיתון שעם השקתו נשא בגאון את הססמה "זה הכל כסף והגיע הזמן שתבין את זה". גם הבוקר, מעמדת תבוסה, לא מוותר פלוצקר על הוויץ. "לא הכל כסף", הוא כותב, "גם לאתיקה צריך להיות משקל בעסקים".

עוד כותרות ראשיות

"המילואימניקים שווים פחות", מכריזה הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות" הבוקר. "שתי רקטות נורו לאילת; כיפת-ברזל לא הופעלה", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "קרי: חלון ההזדמנויות לפתרון שתי המדינות ייסגר בעוד שנתיים", לשון הכותרת הראשית ב"מעריב".

ענייני תקשורת

לי-אור אברבך דיווח אתמול ב"גלובס" על חילוקי הדעות בין משרד האוצר לרשות השידור בכל הנוגע לעיכוב בהתנעת הרפורמה.

מדור רכילות הצמרת של ארי ליבסקר במוסף "כלכליסט" מוקדש לחגיגות קדם יום העצמאות של חברי אגודת ידידי בית-התפוצות. איש העסקים והפילנתרופ ליאוניד נבזלין, המחזיק גם בכחמישית ממניות "הארץ", השתתף בחגיגה, אך לא רקד. "אני אף פעם לא רוקד באף אירוע", הסביר נבזלין לליבסקר. על השקעתו ב"הארץ" אמר נבזלין כי העיתון "תואם את האג'נדה הפוליטית שלי".

חמי שלו מתאר ב"הארץ" את אופי סיקור הפיצוץ במרתון בוסטון בתקשורת האמריקאית.

יעקב אחימאיר מקדיש את טורו במדור הדעות של "ישראל היום" לאופן שבו סיקרה (ולא סיקרה) העיתונות החרדית את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.