בית המשפט העליון דחה את בקשתה של שרה נתניהו, רעייתו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, לערער בגלגול שלישי כדי להוציא צו שיפוטי נגד פעילת מחאה. עם זאת, שופט העליון אלכס שטיין דחה את הבקשה מסיבה טכנית והותיר את הדלת פתוחה לבקשה להוצאת צו חדש נגד הפעילה, נאוה רוזוליו.
נתניהו ביקשה לערער על החלטת המחוזי, שביטל צו שהוציא השלום נגד רוזוליו, מנהיגת "משמרות הבושה" אשר מארגנת הפגנות מול חברי קואליציית נתניהו המובילה את ההפיכה המשטרית.
תחילתו של ההליך המשפטי בחודש אפריל האחרון, אז הוציאה שופטת השלום בירושלים בלהה יהלום צו למניעת הטרדה מאיימת נגד רוזוליו בשל פרסומיה על שרה נתניהו. רוזליו, כך קבעה השופטת, "פרסמה פרסומים שונים שעניינם עיקובים והתחקות אחר המבקשת במספר הזדמנויות, באופן שמבסס את טענת המבקשת כי המשיבה עוקבת ומתחקה אחריה, בעצמה וביחד עם אחרים, מזה תקופה ארוכה, כאשר כפי שנאמר לעיל, התנהגות זו גם צופה פני עתיד, ובעניין זה יש מקום להיעתר לבקשה".
רוזוליו ערערה על החלטת השלום, ושופטת המחוזי תמר בר-אשר קיבלה את הערעור, לאור העובדה שנתניהו לא הגישה כלל תשובה מטעמה. לא זו אף זו, השופטת בר-אשר מצאה כי יש לקבל את הערעור גם מהטעם של "חוסר הבהירות של הצו שניתן בהחלטת בית המשפט קמא, אשר אינו מבהיר מה נכלל באיסור שנקבע, איזה מעשה עלול להיחשב להפרת הצו ובאלו נסיבות תיחשב המערערת למפרה של הצו, אפילו בפועל מעשה ההפרה הנטען ייעשה באמצעות אחר".
נתניהו טענה בפני העליון, באמצעות עו"ד חור אוריאל ניזרי, כי "החלטת בית משפט קמא הובילה לסיכון חייה של המבקשת ולאיומים ישירים מצד איראן על כוונתם לעשות שימוש בפרסומי המשיבה [רוזוליו] לשם פגיעה במבקשת". כדי לתמוך בהצהרה זו הפנתה נתניהו לפרסום באתר ice שנשא את הכותרת "לאחר שתועדה במקלט, האיראנים מאיימים על שרה: 'מסתור אינו אופציה'".
עוד טענה נתניהו כי לא השיבה לערעור למחוזי משום שזה לא נמסר לה כדין.
רוזוליו הגיבה, באמצעות עו"ד גונן בן-יצחק, וטענה בין היתר כי בקשת הערעור של נתניהו תיאורטית בלבד שכן הצו המקורי פקע כבר בסוף חודש יוני. העליון, הזכירה רוזוליו, קבע עקרונית כי לא יידון בעתירות תיאורטיות חסרות תועלת מעשית.
אשר לאי ההמצאה של הערעור, רוזוליו הפנתה להחלטת המחוזי לפיה ברגע שבא כוחה של נתניהו הגיש בקשות בהליך וקרא את תוכן הערעור הוא ויתר, הלכה למעשה, על ההמצאה הפורמלית.
השופט שטיין דחה את הבקשה של נתניהו.
"פסק דינו של בית המשפט המחוזי נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינן הפרטני של בעלות הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור 'בגלגול שלישי'", קבע.
השופט שטיין מצא כי נפלה "טעות פרוצדורלית" בפסק הדין של המחוזי, בכל הקשור לקביעה כי כתב הערעור למחוזי הומצא כדין לנתניהו. למרות זאת, פסק השופט שטיין כי "מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין".
לפי השופט שטיין, "לנוכח העובדה כי מועד פקיעתו של הצו שניתן נגד המשיבה חלף זה מכבר, הבקשה דנן הפכה להיות תיאורטית, באופן המצדיק את דחייתה – שכן, כלל הוא עמנו כי בית המשפט אינו דן בסוגיות תיאורטיות נעדרות נפקות מעשית, ולפיכך אין מקום למתן רשות ערעור לשם בירורן העקר של סוגיות כאלה".
בשולי פסיקתו הוסיף השופט שטיין: "טענותיהן של בעלות הדין לגופם של דברים בכל הקשור למעשים שהמבקשת מייחסת למשיבה תהיינה שמורות להן במידה שתוגש בקשה נוספת מטעם המבקשת בגדרי החוק למניעת הטרדה מאיימת".
34920-07-25