גוגל סגרה בשני הרבעונים הראשונים של 2025 ארבעה ערוצי יוטיוב ובלוג בפלטפורמת בלוגר והסירה שלושה אתרי חדשות מגוגל-ניוז. לפי החברה, מדובר באתרים שניהלו "קמפיינים של התנהגות לא אותנטית מתואמת" (coordinated influence operation campaigns), ובמילים אחרות: תעמולה באמצעות אתרים וחשבונות מזוייפים, האסורה לפי כללי הפלטפורמה.

מדובר בטיפה בים מתוך אלפי חשבונות ואתרים שגוגל סגרה וחסמה, אולם מה שמייחד אותם הוא שגוגל טוענת כי במקרה הזה התעמולה האסורה הגיעה מכיוונה של מדינת ישראל.

את המידע פרסמה קבוצת ניתוח איומים של גוגל (Google Threat Analysis Group - TAG), יחידה בתוך גוגל העוסקת בזיהוי וניתוח של איומי אבטחת סייבר, בעיקר כאלה שמקורם במדינות או ארגונים המגובים על ידי ממשלות.

בדו"חות שמפרסמת היחידה מדי רבעון מככבות שתי הדיקטטורות הגדולות בעולם, רוסיה וסין, עם מאות ואלפי חסימות והסרות. לצידן ניתן למצוא מדינות רודניות כאיראן (שהתעמולה שלה מכוונת נגד ישראל), טורקיה ואזרבייג'אן.

ישראל מצטרפת לרשימה הלא מכובדת, לצד מדינות אחרות הנחשבות לדמוקרטיות, כמו רומניה וגאנה. ארה"ב מככבת בדו"ח פעם אחת, בהקשר לשרשרת אתרים מזויפים שנועדו לקמפיין השפעה פנימי, באנגלית.

לפי היחידה, חשבונות היוטיוב המזויפים שקשורים לישראל הפיצו תעמולה אנטי-פלסטינית בשפות אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ויוונית, והאתרים המזוייפים הפיצו תוכן פרו-ישראלי באנגלית. אתר חדשות נוסף הפיץ תוכן על לבנון בערבית.

בשני הרבעונים האחרונים של 2024, ישראל כלל לא נכללה בדו"חות של היחידה.

רשתות חברתיות כמו יוטיוב נהנות מחסינות דה-פקטו מפני החוק, ומפרסמות בכל רגע ורגע אינספור תכנים מסיתים ופרופגנדה שקרית. המחוקקים חוששים מלהשית רגולציה בת-קיימא על הרשתות החברתיות, שכן הם תלויים בהם לקידומם הפוליטי.

אמצעי נוסף שמפעילות הרשתות על מנת למנוע חקיקה שתאלץ אותן להפסיק את שטף ההסתה והתעמולה, הוא קמפיין יחסי ציבור, בין השאר באמצעות הפגנה של רגולציה עצמית כמו "קבוצת ניתוח האיומים". בפועל, הרשתות, שרובן מופעלות על ידי התאגידים העשירים בעולם, משקיעות שבריר מרווחיהן על מנת למנוע מהמוצר שלהן להיות מזיק ורעיל באופן חסר תקדים.

"התערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים פנים-ישראליים באמצעות הרשתות החברתיות הגלובליות הוגדרה על ידי גורמי הביטחון של מדינת ישראל ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית כאיום ייחוס משמעותי עוד בשנת 2019, וגם יושבי הראש של ועדת הבחירות בשנים האחרונות הגיבו על איומי ההשפעה הזרה על דעת הקהל הישראלית ותוצאותיהם של סקרי הבחירות", נכתב בדו"ח המכון למחקרי ביטחון לאומי מהשנה שעברה, "כיום, נקודת המוצא הביטחונית היא קיומם של כמה גורמים עוינים - ובראשם איראן - המעוניינים לבחוש בקדֵרת הבחירות בישראל ולהשפיע על התהליכים הדמוקרטיים בה".