"אנחנו בנקודת תפנית היסטורית, אנחנו משנים את ההיסטוריה" טען רה"מ הנאשם בנימין נתניהו בפתח ההופעה ביום שלישי (17.6) בערוץ 14 עם הצינור להעברת מסרים מטעמו, ינון מגל. מיד לאחר מכן הוסיף: "אמרתי ביום השני של המלחמה שאנחנו נשנה את פני המזרח התיכון, ואנחנו עושים את זה". בעוד החלק הראשון של המשפט נכון, השני הוא מניפולציה אופיינית לנתניהו, שאוהביו ושונאיו תמימי דעים בכל הנוגע ליכולות הנדסת התודעה שלו.
אגדת "היום השני" עמדה בלב הנרטיב של נתניהו בהופעה בערוץ התעמולה, כחלק מההילה שהוא מטפח מול קהל מעריציו והפלג המשיחי בקואליציה שלו. הוא חזר עליה גם הערב (19.6), בהופעה אצל מעריצה אחרת שלו, אילה חסון, בכאן 11. אחרי שהוכתר למלך ("קינג ביבי") ולשליח האל, נתניהו ממצב עצמו כעת גם כנביא וחוזה עתידות.
תמצית האגדה: כבר מיד אחרי המחדל הנורא בתולדות מדינת ישראל, כשהיא מופתעת ונתונה במערכה שנתניהו, חיוור ומבועת, הגדיר כקיומית, הוא למעשה כבר ידע שחמאס, חיזבאללה, אסד ואיראן יוכו כולם, מציאות שלא ניתן לכנות דמיונית משום שלא היה מי שדמיין אותה.
אגדה כזו לא תזיק למערכת הבחירות הבאה, שיתכן שתגיע בהקדם אם המערכה מול איראן תסתיים בהצלחה והסקרים ישאו לו פנים. אולם היא נשענת על עובדה אחת, קלושה וחלושה, כשהאמת (אם היא עדין מעניינת מישהו) רחוקה מאוד מהנרטיב שמקדם ראש הממשלה. למעשה, אפילו השם שנותן נתניהו לאגדה, "היום השני", אינו נכון, משום שהאפיזודה עליה נסמך אירעה ביום השלישי למלחמה.
החלק הפותח בהופעה בערוץ 14 הוקדש לשיווק האגדה: "אני רוצה לשאול אותך", דיקלם מגל, "אתה יומיים אחרי השבעה באוקטובר, בתשעה באוקטובר, אמרת 'אנחנו הולכים לשנות את המזרח התיכון'. כשאמרת את זה ידעת... ישב לך בראש מה הולך לקרות או שהדברים התרחשו תוך כדי מלחמה?".
נתניהו פתח במונולוג מפותל והשופר מגל ניסה שוב: "לא, אתה לא עונה לי אם אתה ידעת כשאמרת את זה...". "ידעתי בדיוק מה יקרה?", התעשת נתניהו, "אני יכול להגיד לך שידעתי דבר אחד, שאנחנו לא יכולים להשאיר את איראן עם נשק גרעיני, וחשבתי שכניסה למלחמה הזאת, בסופו של דבר, תביא אותנו להחלטה הקשה הזאת".
רה"מ בנימין נתניהו משדר הצהרה מהקריה בתל-אביב ביום טבח ה-7.10.23 (צילום מסך)
את זרעי האגדה, הנשענת על משפט אקראי שאמר נתניהו ב-9 באוקטובר ("אנחנו הולכים לשנות את המזרח התיכון"), החל נתניהו לפזר לרוח בדצמבר 2024 בעקבות מאורע היסטורי שאכן שינה את פני המזרח התיכון, אולם כזה שאיש לא צפה ושהגיע בהפתעה גמורה לסוכנויות המודיעין בישראל ובעולם. הכוונה כמובן להתמוטטות הפתאומית של השלטון הרודני בסוריה.
בהצהרה בפתח מסיבת העיתונאים ב-9 בדצמבר, יום לאחר קריסת משטרו של בשאר אל-אסד ותפיסת המורדים את השלטון, אמר נתניהו "בתשעה באוקטובר, יומיים לאחר פרוץ המלחמה, אמרתי לראשי הרשויות בדרום – 'אנחנו נשנה את פני המזרח התיכון'". בהמשך החודש חזר על-כך בשיחה עם בעל הטור אליוט קאופמן מה"וול סטריט ג'ורנל".
"האגדה החדשה שרוקם נתניהו היא כי סיפור השנה האחרונה אינו סיפור המחדל החמור אלא סיפור הניצחון המוחלט", פרסמנו אז בטור ב"העין השביעית", בעקבות הפרסום ב"ג'ורנל", "בדיקה של הצהרות נתניהו מעלה כי האמת רחוקה מאוד מהנרטיב שהוא מנסה לקדם כעת".
שישה ימים אחרי השיחה עם קאופמן הופיע נתניהו בערוץ 14 להופעת הבכורה של "אגדת היום השני" בשפה העברית. "אתה האמנת בשבעה באוקטובר שכך ניראה אחרי שנה?", הרים השדרן מוטי קסטל להנחתה בשאלה שהייתה יכולה להיכתב (ואולי אכן נכתבה) על-ידי יועצי התקשורת של נתניהו. "אני לא רק האמנתי, אני אמרתי בתשעה באוקטובר, אמרתי, אנחנו נשנה את פני המזרח התיכון" השיב נתניהו.
העובדות: הוא לא ידע דבר וחצי דבר
כמו דיין וגולדה אחרי הפתעת יום-כיפור ב-1973, גם נתניהו היה צל של עצמו ביממות הראשונות אחרי ההפתעה שהנחיל חמאס והאסון הנורא של טבח ה-7.10. היו אלה הימים בהם אנשי זק"א ניסו להבין מערימות של מאות גופות קורבנות הטבח, של מי היד ושל מי הרגל. עשרות ומאות רקטות ופגזים עפו מדי יום על העורף הישראלי ההמום שהיה מחופר מפוחד במקלטים, וכולנו חששנו מהנורא מכל – התדרדרות למלחמה אזורית מול חיזבאללה בצפון ואיראן במזרח.
כמו כולנו – גם נתניהו רעד מפחד מאפשרות כזו, ובצדק.
ביממות הללו נתניהו היה אדם מוכה שעולמו חרב עליו, ודי להתבונן מחדש בהצהרותיו הראשונות כדי להיווכח בכך. הוא איבד את ביטחונו העצמי, ניסה לחשב כיצד הוא מציל את הקריירה הפוליטית שלו מהאסון ואת ממשלתו הכושלת שנכנסה לקיפאון תפקודי, והקיף את עצמו בשר הביטחון יואב גלנט, במתנדבים גנץ ואייזנקוט שנחלצו לעזרתו מהאופוזיציה, ובכל מי שיהיה ניתן לטעון בהמשך שהם הם האשמים במחדל.
שלט חוצות עם הכיתוב "DON'T!" בנתיבי איילון, 11.10.23 (צילום: אבשלום ששוני)
מצבה של ישראל היה כה נורא ביממות ההן, עד שהנשיא ג'ו ביידן חשש לגורלה של מדינת היהודים ברמה שאילצה אותו לקדם נושאות מטוסים אמריקאיות למזרח-התיכון ולפתוח במרתון שיחות דיפלומטיות, בסיוע אירופי, כדי לאותת לחיזבאללה ולאיראן שבמידה ויעזו לנצל את נקודת החולשה ההיא של ישראל, לא תהיה לארה"ב ברירה והיא תיכנס למערכה מולם (כולנו זוכרים את ה-"Don't!").
כדי להבהיר זאת, ביידן פשוט עלה על מטוס ובאופן חסר תקדים נחת בישראל, בזמן מלחמה, ב-18 באוקטובר, כדי להבהיר עד כמה מחויבותו לעתיד ישראל עמוקה וכדי שלא יעלו אצל אויביה רעיונות של יציאה להרפתקה צבאית נגדה. עד כדי כך מצבנו היה חמור.
אלה היו הימים והשעות בהן טוען עתה נתניהו כי כבר אז ידע שהוא הולך "לשנות את המזרח התיכון". אם כבר, השינוי היחיד שחלילה וחס היה על הפרק באותן שעות וימים היה אפשרות לקריסת מדינת ישראל לאור אי-תפקוד צה"ל, השב"כ וזרועות הממשל הישראלי המנוון והמושחת שבראשו נתניהו עומד שנים ארוכות.
אין ספק שההצהרות על חיסול תוכנית הגרעין האיראני מככבות עשרות שנים בהצהרות ובקמפיינים של נתניהו, שבאופן אירוני אחראי במו ידיו לקפיצה הגדולה ביותר בתוכנית הגרעין, כששיכנע את טראמפ לפרוש מהסכם וינה. אבל אין שחר לטענה שכבר ביום השלישי למלחמה חזה את הקריסה הבלתי תתואר של חיזבאללה, את ההפתעה האדירה של התמוטטות משטר אסד, את בחירת טראמפ ואת חלון ההזדמנויות לתקיפה באיראן.
את הנרטיב ההזוי הזה מעמיס נתניהו על הודעה לעיתונות שנשלחה ב-9 באוקטובר 2023, בשעה 15:23, בקבוצת הכתבים המדיניים של לשכת ראש הממשלה, תחת הכותרת "ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח כעת עם ראשי הרשויות בדרום: 'רק התחלנו'".
הודעת דוברות לשכת ראש הממשלה מה-9 באוקטובר 2023, עליה יבנה נתניהו מאוחר יותר את "אגדת היום השני"
נתניהו שוחח באותו יום עם ראשי הרשויות המוכות, מי שהם וקודמיהם, במשך עשור ויותר, התחננו בפניו למוטט את חמאס, בעוד הוא ממשיך במדיניות "החמאס הוא נכס" והמיט אסון כבד עליהם ועל ישראל. במסגרת ניסיונו להפיג את זעמם ולחזק את רוחם, הוא כלל בדבריו אמירה חד-פעמית על כך ש"אנחנו הולכים לשנות את המזרח התיכון".
מדוע חד-פעמית? כיוון שכבר בערבו של אותו יום נשא נתניהו הצהרה, שלא כללה שום אמירה כזו או דומה לה. כשנתניהו מעוניין להעביר מסר, הוא יודע לחזור עליו ללא הרף, מעל כל בימה אפשרית, בדיוק כמו אשליית "הניצחון המוחלט" בשנה שעברה או "אגדת היום השני" כעת.
אם לא באותו ערב, נתניהו היה חוזר על המסר בהצהרה הבאה או בזו שלאחריה. אולם חלפו עוד 16 הצהרות ומסיבות עיתונאים, 116 ימים שהם ארבעה חודשים מאוד מתוקשרים בלו"ז של ראש הממשלה, עד שניתן להיתקל באמירה דומה על שינוי טקטוני באיזור, אלא שמדובר בשינוי הפוך ב-180 מעלות, כזה של פיוס ואחווה: "חיסול החמאס יקרין על כל המזרח התיכון ויאפשר לנו להרחיב את מעגל השלום עם שכנינו".