פעיל הרשת איתי לשם, שנתבע על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי שטען כי הוא בוגד שקיבל שוחד מקטאר ומחברת פייסבוק, מגולל בכתב ההגנה שלו פרשה מציתת דמיון על "מבצע השפעה" שמנהל נתניהו זה שנים במימון זר, ככל הנראה קטארי, אשר הצליח להביא להטיית חמש מערכות בחירות, כל זאת במסגרת "קשרי שוחד" שקיים נתניהו עם חברת פייסבוק.
בחודש מרץ האחרון, במסגרת מסע התביעות של נתניהו, דרש ראש הממשלה פיצוי בסך חצי מיליון שקלים מלשם. בין היתר נסובה התביעה על טענה של לשם לפיה נתניהו "עבר עם פייסבוק, חברה ציבורית אמריקאית, על חוקי שוחד פדרליים והטה את 5 הבחירות האחרונות דרך פייסבוק".
בפרסום אחר בגינו נתבע כתב לשם: "אני מאשים אותך שאתה אוכל שוחד שנים מהקטארים ושקיבלת בעשור האחרון עשרות מיליוני $ מהם למימון הנדסת התודעה ברשתות ובתקשורת ובתמורה הסכמת שהקטארים יממנו את החמאס בעזה ממש עד ה-7.10 ומנעת את חיסול בכיריו".
כמו כן נתבע לשם בשל פרסום במסגרתו הפנה לאתר "וואלה" שם דיווחו על דו"ח של מכון ממר"י שנסמך על מסמכים שאמינותם מפוקפקת, ולפיהם קטאר שילמה לנתניהו 50 מיליון דולר במזומן. בינתיים תבע נתניהו גם את "וואלה" ומכון ממר"י והעומד בראשו יגאל כרמון.
"ה'עובדות' אותן מציג הנתבע בדבר רה"מ כאילו קיבל כספים ושוחד מקטאר ועוד, הינן שקריות לחלוטין"", נכתב בכתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד אוריאל חור ניזרי.
בכתב ההגנה טוען לשם, עורך דין במקצועו המייצג את עצמו, כי יש לדחות את התביעה של נתניהו, בין היתר בשל שיהוי ניכר בהגשתה.
"החל מ -2018, וביתר שאת מינואר 2019, מפרסם הנתבע בפומבי, בעקביות בשקיפות מלאה, טענות חמורות ומבוססות בעניין התובע, לפיהן האחרון התקשר בעסקת שוחד בחירות עם מנהלים בפייסבוק שהביאה עד כה להטיית 5 מערכות הבחירות האחרונות לכנסת", כותב לשם.
לפי לשם, הוא חזר וטען פומבית לאורך שנים כי כחלק מאותם "קשרי שוחד" נתניהו הפיל את הצעת החוק שנודעה בכינוי "חוק הפייסבוק" ו"בתמורה קיבל התובע מפייסבוק חסינות והעלמת עין ממבצע השפעה אפקטיבי ואסור - סביר מאוד שבמימון קטארי - ששלוחיו של התובע מפעילים עבורו בפייסבוק, בטוויטר וברשתות האחרות כבר שנים - להטות לטובת התובע מוחות ובחירות, להשתיק את מתנגדיו ולהפיץ שקרים, הסתה, תיאוריות קונספירציה ושנאה בעם".
לשם מדגיש כי נתניהו התעלם מטענות אלו במשך למעלה משבע שנים. משום כך, טוען הנתבע, לא יכול ראש הממשלה כעת להגיש את תביעתו.
בהמשך כתב ההגנה מפרט לשם את הבסיס לתזה שלו בדבר אותם קשרי שוחד נטענים. לפי לשם, הנקודה שבה החל להתעניין בקשרי השוחד כביכול בין נתניהו לפייסבוק נוגעת לחשבון פייסבוק פופולרי שנשא את השם "אדם גולד".
בינואר 2018 הודיע ח"כ אמיר אוחנה כי פנה לפייסבוק כדי שתחזיר את החשבון לאוויר, אף שהיה חשבון פיקטיבי ועל כן פסול לפי הגדרת הפלטפורמה עצמה. לשם טוען כי בניגוד לנרטיב שהתקבע בציבור, מפעילי החשבון הם שהשביתו אותו ובהמשך החזירו את החשבון לאוויר. עם זאת, המפעילים עשו זאת בהסתר ובמקביל "הפיצו את תאוריית הקונספירציה שגולד נחסם בגלל השתקה מלמעלה".
בעקבות ההודעה של ח"כ אוחנה, כותב לשם בכתב ההגנה, החל לחקור את החשבון הפיקטיבי של גולד ו"זיהה אקדח מעשן" - "קיימת רשת גדולה של פרופילים פיקטיביים ואסורים המופעלים בנוסף לגולד בשירות התובע [נתניהו], כחלק מאופרציה שפועלת (נכון להיום) לפחות 9 שנים ולהערכתו של הנתבע עולה לתפעול עשרות אלפי $ בחודש, כלומר עשרות מיליוני $ במצטבר (להלן: 'מבצע ההשפעה')".
את "מבצע ההשפעה" מפעיל נתניהו, כך לפי לשם, יחד עם בנו יאיר נתניהו כשלצדם יונתן אוריך, היועץ המקורב שלאחרונה נחשד בפלילים, ונתן אשל, לשעבר ראש הסגל בלשכת נתניהו, שנאלץ לפרוש מהשירות הציבורי לאחר שהורשע בדין משמעתי בגין הטרדת עובדת.
"מבצע ההשפעה" שבחזיתו עמד גולד, טוען לשם, הוא שהביא בשנת 2018 להצלחה מסחררת של קמפיין גיוס מימון המונים להוצאת ספרו של מי שהיה אז עו"ד אלמוני בשם שמחה רוטמן. רוטמן גייס בימים בודדים 240 אלף שקלים ובחר בגולד לכתוב את ההקדמה לספרו. לפי לשם, עולה חשד "שהקמפיין היה פרונט להלבנת הון זר שחולק למאות תרומות אנונימיות קטנות".
לשם מתאר לאורך סעיפים רבים את מאמציו הנמרצים להביא את פייסבוק להשבית את "מבצע ההשפעה", הן באמצעות תקשורת ישירה מול הפלטפורמה והן בהליכים עקיפים כמו פנייה לרשות להגנת הפרטיות או לוועדת הבחירות לכנסת.
לדבריו של לשם, כל מאמציו להביא את המדינה לפעול מול פייסבוק ונתניהו כדי לחסום את "מבצע ההשפעה" כשלו. לפי לשם, אין זה מקרה. "החל מ -2018 וברצף עד היום, התובע באמצעות שלוחיו פעלו באופן אקטיבי נגד הנתבע במספר אפיקים, חלקם פליליים, על מנת לסכל את חקירתו, לעכב את התקדמותה וכן להפיל את הנתבע עם מקורות שסיפקו לו מידע שקרי נגד התובע/אנשיו", נטען בכתב ההגנה.
גם תלונה שהגיש לשם לפני ארבע שנים למשטרה בטענה ל"שוחד בחירות בין נתניהו למנהלים בפייסבוק ואחרים" לא הבשילה לחקירה של ממש. למרות שבמשטרה טענו בעקביות כי "החקירה בעיצומה", לשם טוען כי היה זה "טיוח מוחלט". בחודש שעבר, לאחר הגשת התביעה, קיבל הודעה ממשטרת ישראל לפיה הוחלט שלא לפתוח בחקירה. לשם "משוכנע שאין זה צירוף מקרים".
במשך שנים, מוסיף וטוען לשם, סבר כי "מבצע ההשפעה", מומן בידי "אוליגרכים זרים", אולם בשנה האחרונה הגיע למסקנה כי לפחות חלק מהמימון למבצע ההשפעה הוא "בסבירות גבוהה" קטארי.
בבסיס הכרתו זו עומדים "מסמכי רייבן" אותם פרסם כרמון באתר ממר"י. לדברי לשם, לאחר הפרסום של כרמון הוא גילה כי מעבר לחמשת המסמכים שפורסמו פומבית בצרפת, כרמון "הצליח לשים ידיו על מסמכים קשורים נוספים, המפלילים לכאורה את התובע בעסקאות אפלות עם קטאר והחמאס במשך שנים". אלא שלפי לשם הוא חשד מיד שהמסמכים הללו מזויפים, ונשלחו לכרמון במסגרת "מבצע עוקץ" של נתניהו ושלוחיו כדי לקעקע את אמינות מסמכי רייבן המקוריים.
לשם מוסיף וקובע כי ארבעה מהמסמכים שפרסם כרמון באתר ממר"י "זויפו באופן חובבני" במטרה להביא ל"גל של תביעות השתקה" ו"ללכלך את מסמכי רייבן המקוריים". לשם כותב כי הזהיר עיתונאים ופעילים רבים מפני פרסום מסמכים מזוייפים אלה ורובם המוחלט שעה לעצתו.
לפי לשם, רק ה"ג'רוזלם פוסט", שבבעלות אלי עזור, התעקש להותיר את הידיעה שלו על המסמכים המזויפים באוויר, מה שעורר אצל לשם "חשד כבר אז שהג'רזולם פוסט משתף פעולה עם התובע ושלוחיו במבצע עוקץ - במימון קטארי - שנועד לקבור את פרשת קטארגייט". בהמשך, מזכיר לשם, נעצר ונחשד בפרשה העורך הראשי של העיתון, צביקה קליין.
אשר לטענות הקונקרטיות בכתב התביעה של נתניהו, משיב לשם בין היתר כי לא פרסם כל שקר על נתניהו ואף עשה מאמץ במשך שנים לא לכנות את נתניהו "בוגד". רק לאחר פרוץ פרשת קטאר-נתניהו לא הצליח "להימנע מכך בלי לשקר לעצמו ולעוקביו".
ממילא, טוען לשם, הפרסומים שלו לא נועדו לעורר בוז או לעג כלפי נתניהו אלא רק "לחשוף פרשת שחיתות חמורה". הפרסומים, מוסיף לשם, מבוססים על "עבודת חקירה מקצועית, עניינית ותמת לב של שנים".
בשולי כתב ההגנה מציין לשם כי בכוונתו להגיש הודעת צד שלישי נגד פייסבוק והמדינה, "שלטעמו אחראיות במישרין לכך שאם וככל שלא יצליח להוכיח את הגנת 'אמת בפרסום', הרי שהדבר נובע מהסתרת ראיות, טיוח שיטתי, שיבוש הליכים ופגיעה ביכולתו להגן על עצמו כראוי".
66478-03-25
