נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק אמר על יוזמות וחוקי ההפיכה המשטרית: "הדבר המקביל ביותר זה מהפכה של טנקים". ומאחר שממשלת נתניהו שולחת את הטנקים שלה במקביל בהמון חזיתות, צריך לתעדף היכן להשקיע יותר בהגנה.
כך עשו הפעם בהצלחה נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק ארז, כאשר מנעו מראש הממשלה נתניהו לבצע כיבוש אסטרטגי של תפקיד נציב שירות המדינה. הם קיבלו עתירות שהגישו מכון ברנדייס, התנועה לאיכות השלטון וההסתדרות, ביטלו את החלטת הממשלה שאפשרה לנתניהו למנות נציב מטעמו וקבעו שהליך המינוי חייב להיות תחרותי.
לפני 14 שנים בג"ץ בחר שלא להתערב בהליך מינוי הנציב. הנשיא עמית והשופטת ברק ארז היו יכולים למסמס את העתירה גם הפעם, בדרכים שונות. למשל, לקבוע ששוב ימונה נציב מטעם ראש הממשלה ועד למינוי הנציב הבא בעוד שש שנים הממשלה תגבש הליך תחרותי. במקום זאת, הם הבינו את גודל השעה וכי אין למדינת ישראל שש שנים לנוח על זרי הדפנה. שמינוי נציב פוליטי יאפשר לנתניהו לפטר כל עובד ציבור כרצונו ולהחליפו בנאמן.
הנשיא עמית כתב שהשאלה הנכונה "אינה מדוע לא יתאפשר לראש הממשלה למנות אדם כלבבו למשרה הרמה", אלא "מדוע יתאפשר לו לעשות כן, בהינתן שמדובר במשרה א-פוליטית, לנוכח החשש לפוליטיזציה של השירות הציבורי, ובהינתן שהתוצר של הליך תחרותי עדיף".
פסק הדין שלו התבסס על התפקיד הייחודי של הנציב ועל פסיקה ענפה של בית המשפט העליון שהתגבשה במשך עשרות שנים בנוגע לכללי המשפט המינהלי שחלים בעת הפעלת סמכות המינוי. הנשיא עמית התייחס בהרחבה לשלל תפקידי המפתח שממלא הנציב, והסביר שמאחר שהוא אחראי על עשרות אלפי עובדים וגם משתתף בוועדות לבחינת מועמדים לצמרת הבכירים במדינה, קיימת סכנה גדולה שמינוי של נאמן פוליטי לנציב יאפשר לממשלה להאיץ את תהליכי הפוליטיזציה בכל השירות הציבורי.
שופט העליון נעם סולברג, ספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל)
הנשיא עמית התייחס לשינוי הנסיבות שחל בישראל מאז הדיון בבג"ץ לפני 14 שנים, שמצדיק את ההתערבות הפעם: "על השחיקה והדריסה העקבית של נורמות ציבוריוֹת-מינהליוֹת-ממלכתיוֹת, שהיו מושכלות יסוד מאז קום המדינה, ניתן ללמוד מהליכים שנדונו בבית משפט זה בשנים האחרונות בסוגיות שעד לאחרונה ניתן היה להניח כי במשטר דמוקרטי תקין פשוט לא יקרו
"[...] הדברים ידועים. אף מחוץ לכתלי בית המשפט, חדשות לבקרים נשמעים דיווחים על ניסיונות להחלשת שומרי סף, יוזמות שונות להגברת הפוליטיזציה בשירות הציבורי, ועוד. דומה אפוא כי מדינת ישראל עברה מתרבות פוליטית של it is not done לתרבות של it is now done, בריש גלי ובראש חוצות.
"נורמות של היום אינן נורמות של שנת 2011. בעבר, מינויים פוליטיים נעשו במסתרים ו'בפרופיל נמוך', אך כיום, אין אפילו ניסיון להסתיר את הכוונה למנות את אנשי שלומם של הדרג הפוליטי, והדברים נאמרים בראש חוצות על ידי גורמים בממשלה.
"למעשה, מטענות משיבי הממשלה אף עולה הצהרת כוונות למינויים פוליטיים בשירות הציבורי, מה שמעורר חשש כי בחירת הממשלה במנגנון של ועדת מינויים (ובתחילת הדרך ועדה מייעצת) נועד לאפשר זאת. הדבר אך מדגיש את חשיבותו של הנציב הבא כשומר סף".
לכן, הנשיא עמית הסיק, והשופטת ברק ארז הצטרפה אליו, שיש צורך בקביעת "ערובות של ממש להגנה על תכליתו העצמאית, הממלכתית והא-פוליטית של תפקיד נציב שירות המדינה, אל מול ניסיונות של הדרג הפוליטי לחתור תחתיו ולהחדיר שיקולים פוליטיים אל שורותיו של השירות הציבורי הממלכתי".
כאילו כדי להוכיח שצדקו, ראש הממשלה נתניהו מסרב לעצור את הטנקים שלו וכבר מקדם הצעת חוק שתעקוף את פסק הדין ותעגן במפורש את סמכותו למנות נציב מטעמו.
לעומתם, המשנה לנשיא נועם סולברג סבר כי דין העתירות להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת הממשלה, שכן סעיף 6 לחוק המינויים פוטר את הממשלה ממכרז תחרותי. עוד הוא הביע חשש משימוש אינפלציוני בביטוי "שומר סף".
הנשיא עמית הגיב למשנה סולברג כי הוא דווקא חושש מ"חיסול אינפלציוני" של שומרי הסף במדינה, והוסיף ש"חברי מחזיר אותנו כ-60 שנה לאחור בפירושו את החוק על אף המשפט המינהלי שהתפתח מאז".
אין צורך לחזור 60 שנים אחורה. נראה שהמשנה סולברג דווקא חוזר ל-1 לפברואר 2021, אז בוצעה הפיכה צבאית במיאנמר. בסרטון שהפך לויראלי, נראית מאמנת כושר שצילמה אימון אירובי בעת שרכבים חמושים ועם חיילים פשטו מאחוריה על בניין הפרלמנט.
המשנה סולברג בדרך כלל נוהג להיצמד ללשון החוק היבש. בדומה לאותה מאמנת בורמזית, קיין הנין וואי, גם סולברג אינו שם לב לשינוי הנסיבות וממשיך בשגרה הרגילה שלו בעת שההפיכה מתחוללת מאחורי גבו. רק שלהבדיל מהמאמנת, לסולברג כן יש כוח להגן על הדמוקרטיה ולסייע בבלימת ההפיכה.