מושב הכנסת נפתח ואיתו חוזרים חוקי ההפיכה התקשורתית, שנועדו להגביר את השליטה הפוליטית בתקשורת, להעניש כלי תקשורת ביקורתיים ולתגמל כלי תקשורת המסורים לממשלה.
לצד הניסיון להמשיך ולקדם שלל הצעות חוק פרטיות של חברי הקואליציה, מתכוון שר התקשורת שלמה קרעי לנסות שוב להעביר את חוק התקשורת שלו, שנועד לשנות מן היסוד את הרגולציה על התקשורת המשודרת בישראל, להחליש את העצמאות העיתונאית ולחזק את ערוץ 14, המשדר תעמולה ממשלתית.
בשני האפיקים, תצטרך הקואליציה להתמודד עם התנגדות גורפת של כלל השחקנים בשוק: כלי תקשורת, ארגוני עובדים, גופים אזרחיים ומומחי רגולציה - כמו גם לעבור את משוכת הייעוץ המשפטי ובג"ץ, שאמורים לחסום הצעות חוק לא חוקתיות ולא סבירות.
לצד אלו, מוצא עצמו קרעי מול מכשול בלתי צפוי: חוקי ההפיכה שניסה לקדם באמצעות "הפרטה" שלהם לחברי כנסת מהשורות האחוריות של הליכוד כהצעות חוק פרטיות, נבלמו על-ידי חברו למפלגה, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, העומד לדין באשמת שוחד, שסירב לקדם חוקים חסרי היתכנות חוקתית, משפטית ועניינית.
אם קרעי יצליח להציג את חוק התקשורת שלו, אחרי שנכשל בכך במשך כשנתיים, ויעבור את אישור ועדת השרים לחקיקה, הוא ימצא עצמו שוב מול ביטן בוועדת הכלכלה. קרעי כבר הכריז כי ינסה לעקוף אותו באמצעות הקמת ועדת תקשורת נפרדת, אך הדבר לא תלוי בו ודרוש גיבוי של רה"מ הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בנימין נתניהו והסכמה של ראשי הקואליציה.
קרעי נאלץ לגנוז
כנס הקיץ במושב השלישי של הכנסת ה-25 נפתח בשבוע שעבר ויינעל ב-27 ביוני. מדובר בכנס הקצר מבין שניים שמתכנסים בשנת פעילות של בית המחוקקים הישראלי, ושלאחריו יוצאת הכנסת לפגרת הקיץ הארוכה.
שר התקשורת קרעי טוען כי העבודה במשרד התקשורת על חוק התקשורת (שידורים), המתיימר לבצע רפורמה כוללת בתחום הרגולציה על ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל, מתקרבת לסיומה, וכי החוק עתיד לעלות לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה בשבוע הקרוב.
תזכיר החוק פורסם לראשונה ביולי 2023 ונתקל בביקורת עזה, חסרת תקדים, של גופי התקשורת, ארגוני העובדים בתחום, חוקרי תקשורת ומומחי רגולציה. אוסף של דו"חות וחוות דעת הזהירו מזניחת עקרונות העצמאות הרגולטורית, השמירה על חופש העיתונות, עידוד היצירה הישראלית המקורית ועצמאות השידור הציבורי, והצביעו על השליטה הישירה או העקיפה של שר התקשורת בכלל המינויים של רשות התקשורת החדשה, נטולת העצמאות התקציבית, שהחוק ביקש להקים.
המבקרים הצביעו על כך שהסמכויות הנרחבות שיינתנו לרשות, כולל האפשרות להטיל קנסות כבדים, לסגור ערוץ חדשות או למנוע את רישומו, הוענקו באמתלאות כלליות ולא מוגדרות דיין; כי בוטלו הגבלות רגולטוריות שנועדו למנוע ריכוזיות בשוק התקשורת והתערבות פסולה של בעלי כלי תקשורת בעבודה העיתונאית; וכי אחוזי המימון של הפקה מקורית קוצצו בחדות והוגבה הרף לקביעת הגופים החייבים במימון.
בנוסף, החוק עוצב כך שייטיב עם ערוץ 14, המשדר תעמולה ממשלתית, וכלל הצעות שערורייתיות כמו הלאמת מדידת הרייטינג. ייתכן כי החוק החדש יכלול גם את ההצעה שניסו לקדם באופן פרטי, לפיה הממשלה תחסל את הרדיו הציבורי והאיזורי, ותחלק רישיונות שידור ארציים לטייקונים מקורבים.
קרעי, שלא קיבל בעבר את גיבוי רה"מ נתניהו וראשי הקואליציה, נאלץ לגנוז את החוק ומאז מנסה להעבירו דרך אגף ייעוץ וחקיקה. לאחרונה פנה ארגון העיתונאים ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה שתורה לקרעי לפרסם את טיוטת החוק להערות לפני הגשתו לוועדת השרים.
אולם גם במידה ויוגש לבסוף החוק, גם אם ועדת שרים תאשר אותו ומליאת הכנסת תעביר אותו בקריאה ראשונה, עדין יצטרך שר התקשורת להחליט האם הוא מעביר את החוק לטיפולה של ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן, או בוחר לפתוח חזית משפטית ולנסות לפעול להדחת ביטן מראשות הוועדה או הקמת ועדה חדשה של הכנסת, "ועדת תקשורת", במסגרתה יקודם החוק.
15 בינואר השחור של קרעי
כנס החורף במושב השלישי של הכנסת ה-25 הסתיים בהעברת שני חוקים מקובץ החקיקה הנוגעת לגופי תקשורת.
ב-31 במרץ עברה במליאת הכנסת בקריאה שנייה-שלישית "הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות" ("חוק השוחד הקטן לערוץ 14"), הפעם כהצעת חוק ממשלתית המאריכה את תוקפה של הוראת השעה מאוגוסט 2024 עד 15 ביוני 2025.
עניינה של הוראת השעה היה מחיקת חוב של כמיליון שקל של ערוץ 14 לעידן פלוס, מערך הפצת השידורים הממשלתי; אסדרת הפצת שידורי הערוץ בחינם בעידן פלוס; ופטור לערוץ מהחובה למסור את השידור הליניארי שלו לפלטפורמות השידורים.
באותה ישיבת מליאה עברה בקריאה ראשונה "הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 10) (דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת)" של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד). ועדת הכלכלה מוסמכת ממילא לזמן את ראשי התאגיד לדווח לה, והחוק נועד רק לקבע מעין "טקס השפלה" שנתי לאנשי השידור הציבורי.
היה זה יום השיא של הכנס הנוכחי בכל הקשור לחקיקה הנוגעת לשוק התקשורת בישראל, שיא שהגיע אחרי כנס סוער במיוחד ופולמוס ציבורי מתגבר בעד ונגד פגיעה בחופש העיתונות וגופי תקשורת.
האירוע המשמעותי ביותר בכנס החורף התרחש ב-15 בינואר כאשר יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן, קיים דיון בו הכריז על הקפאת ארבע הצעות חוק שנועדו לפגוע בשידור הציבורי, וקידום שתי הצעות חוק אחרות: "חוק הזובור" (שנחקק, כאמור), ו"חוק הלאמת הרייטינג" שנועד לחזק כלכלית את ערוץ 14 ולפגוע במתחריו (מאחוריו לא עומד קרעי, אלא ככל הנראה נתניהו עצמו).
החלטת ביטן הייתה אות הפתיחה למריבה מתוקשרת בינו ובין קרעי, "השר המגדף" הידוע בלשונו המשתלחת. קרעי החל מאז לנהל קמפיין הכפשות גלוי ואגרסיבי נגד ביטן, כשבמקביל הוא מנסה לקדם הקמת ועדה חדשה בכנסת שתטפל בחוקי ההפיכה התקשורתית במקום ועדת הכלכלה בראשותו של ביטן.
בסיום הכנס ניתן להצביע על שליטה כמעט מוחלטת של ח"כ ביטן בהליכי החקיקה הנוגעים לתקשורת. על אף הציוצים המרובים, ההתקפות והאיומים של שר התקשורת בכל פלטפורמה תקשורתית אפשרית – כמעט כל מה שקבע ביטן הוא מה שהתממש בסוף בכנס האחרון.
אולם גם אם הוכח שוב, כנס חמישי ברציפות, ששר התקשורת שלמה קרעי לא יצוק מהחומר של שרים שיודעים לעבוד, ומחכה בעיקר שאחרים יבצעו את העבודה המקצועית שהוא אמור היה לבצע, אין זה אומר שאלה יהיו פני הדברים גם בכנס השישי שנפתח ב-4 במאי.
בסוף המושב הצהיר רה"מ נתניהו כי הוא "נכנס לזירה" של ההפיכה התקשורתית, למרות שהוא מנוע מלעשות זאת בשל הסדר ניגוד העניינים שהוכן עבורו בשל אישומיו הפליליים בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
העובדה שנתניהו ייצב את הקואליציה, פתר את המשבר עם עוצמה-יהודית וצירף את גדען סער ואנשיו, מאפשרת לו להניע תהליכי חקיקה בעייתיים יותר כמו אלה הנוגעים לתאגיד השידור.
אלא שיציבותה של הקואליציה היא תמיד עניין רופף למדי. כעת מתגבר שוב האיום מצידן של המפלגות החרדיות, הדורשות חקיקת חוק השתמטות. הרצון של נתניהו והליכוד להשתלט על התקשורת לא נמצא בראש מעייניהן של המפלגות החרדיות והדתיות, שקהל בוחריהן צורך תקשורת מגזרית.
במידה ומשרד התקשורת יעמוד בהבטחה להניח על שולחן הכנסת כבר בתחילת כנס הקיץ את חוק התקשורת של קרעי, יהיה זה עוד קש על גבו של גמל הקואליציה.