משרד התקשורת, שבראשו עומד השר שלמה קרעי, הגיש להערות הציבור תזכיר להארכת תוקף חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה. החוק מיועד לטפל בפגיעה בביטחון המדינה, אולם בפועל התרופות שהוא מציע עקרות, ותכליתו האמיתית, כפי שהצהירו חברי כנסת מהקואליציה, היא העמדת תשתית לפעולה נגד כלי תקשורת ישראלים שאינם נושאים חן בעיני הממשלה.
לפי החוק, אם צה"ל, השב"כ או המוסד קבעו שערוץ שידורים זר פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה יכול שר התקשורת להורות על החרמת ציודו וחסימת אתריו. עם זאת, החסימה של האתרים ניתנת לעקיפה בקלות ואינה מונעת קליטת שידוריו ברשתות חברתיות או ביוטיוב.
כמו כן יכול השר להורות לחברות הכבלים והלוויין להסיר את הערוץ מחבילות הערוצים שהן מציעות לצופים, אלא שמרבית צופי הטלוויזיה בערוצים ששידוריהם הוגבלו עד היום עושים זאת באמצעות צלחת לוויין פרטית.
החוק ידוע בכינויו "חוק אל ג'זירה" אולם הוא אינו מוגבל לרשת הקטארית ומעניק סמכות להגביל שידורים של כל ערוץ שידורים זר. החוק אושר כהוראת שעה בחודש אפריל 2024 בחודש נובמבר הוארך תוקף החוק ונוסחו הוחמר.
החוק אינו אות מתה. מאז נחקק הוגבלו פעם אחר פעם שידורי אל-ג'זירה הקטארית ואל-מיאדין הלבנונית, אחרי דיונים במעמד צד אחד שבהם הוצג חומר מסווג, ותוך שבית המשפט מבקר בחריפות את שידורי הערוצים הללו וקובע כי הם אכן פוגעים פגיעה משמעותית בביטחון המדינה.
הוראת השעה הנוכחית צפויה לפוג בסוף חודש מאי, ועל כן הגיש משרד התקשורת תזכיר להארכת החוק בחצי שנה נוספת, עד סוף חודש נובמבר השנה.
במקביל לחוק הממשלתי שגובש בעצה אחת עם הייעוץ המשפטי לממשלה, דנה בשנה האחרונה הוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) בהצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מהקואליציה אשר ביקשו להפוך את החוק לדרקוני עוד יותר. בין השאר, הוצע לבטל את חובת הפיקוח המשפטי ולהעניק לשר התקשורת סמכויות לשבש את תעבורת האינטרנט כולה או להורות למערך הסייבר לפגוע באותות הלווייניים שמשודרים לישראל.
רעיונות מסוג זה לא נכללו בתזכיר הממשלתי, ולמעשה הפעם אין בתזכיר כל החמרה בנוסח החוק אלא רק שינוי תוקפה של הוראת השעה.
סמכות חריגה לשר התקשורת
באגודה לזכויות האזרח, שעתרה נגד החוק מיד עם אישורו הראשון בכנסת, הגיבו בהתנגדות נחרצת להארכת תוקף הוראת השעה.
"הוראת השעה פוגעת בגרעין הזכות החוקתית לחופש ביטוי ובחופש העיתונות הנובע ממנה. היא מקנה לשר התקשורת סמכות חריגה להטלת סנקציות על גוף תקשורת באופן גורף, ואשר איננו ממוקד בעיתונאי או ידיעה ספציפיים", כתבה עו"ד הגר שחטר מטעם האגודה.
באגודה מזכירים כי בתגובה לעתירה שהגישו טענה המדינה כי הוראת השעה עומדת במבחני המידתיות בין היתר בשל העובדה כי היא זמנית. "אם כן", קובעת האגודה, "הארכת תוקפה של הוראת השעה מקבעת את אי חוקתיותה, גם לשיטת המדינה עצמה".
לפי האגודה, "בחלוף למעלה משנה מיום חקיקת הוראת השעה, הגיע הזמן לבחון האם בכלל יש בה תועלת. לעמדתנו התשובה לכך היא שלילית מובהקת. הוראת השעה לא תרמה לבטחון המדינה כלל. ככל שהיו שידורים ספורים שבמבחן התוצאה פגעו בביטחון, הרי שהם ממילא משודרים לכל העולם, ואין שום תועלת בחסימתם מפני אזרחי המדינה בלבד. גם ברור לחלוטין שאין לחוק השפעה כלשהי על נכונותם של אזרחי ותושבי המדינה לפגוע בביטחונה, ואין לחוק שום השפעה מדידה שמצביעה על יעילות כלשהי.
"למול זה, לאורך השנה האחרונה הוכח שוב ושוב כי הזכות למידע של אזרחי ותושבי ישראל נפגעת מהחוק, וחסימת הגישה לכלי תקשורת בינלאומיים אשר להם גישה מיוחדת ובלעדית לנעשה בעזה. הדברים היו ברורים במיוחד בעת שחרור החטופים, כאשר תיעוד ודיווח על תהליך השחרור נעשה על ידי אלג'זירה באופן בלעדי כמעט, והודהד ברשתות אחרות. מהציבור בישראל נחסם מידע וידע חיוניים, בפרט לאור התמשכות המלחמה, והעובדה שעיתונאים זרים מנועים מכניסה לעזה.
"מנגד הנזק של החוק הוא ברור. הוא מרגיל את הציבור למצב בו ניתן לחסום ערוצי שידור מהעולם לישראל ולנסות לשבש את זרם המידע שמגיע לאזרחי המדינה, ולאסור על גופי שידור מלדווח על המתרחש בישראל ובשטחים. עצם ההתרגלות לכך היא מסוכנת. הממשלה לא חייבת לשתף פעולה עם רשתות מסוימות, לא חייבת להזמין את כתביהן לאירועים רשמיים, והיא יכולה לבקר את אופן השידור שלהן, אבל הניסיון למנוע מאזרחי המדינה להיחשף לשידוריו של גוף תקשורת שכל העולם צופה בו, כמו אלג'זירה, ולמנוע דיווח על המתרחש במדינה, מאפיין חברות לא דמוקרטיות".
באגודה טוענים עוד כי מטרת החוק היא למנוע מהציבור גישה לנקודת מבט ביקורתית על המתרחש באזור, לרבות ברצועת עזה, וזאת כדי לקבע "נרטיב חד-צדדי המשרת את האינטרסים של הממשלה". בהקשר זה טוענת האגודה כי "לא ניתן לנתק את הוראת השעה ואת התיקונים המוצעים בה מההפיכה התקשורתית שמקדמת הממשלה".