בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה היום (15.4.2025) ערר שהגיש עובד שב"כ לשעבר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה להאריך את מעצרו עד מחר. העובד, שזהותו אסורה בפרסום, נעצר ב-9 באפריל בחשד למסירת ידיעה סודית וגילוי בהפרת חובה, עבירות לפי סעיפים 113 ו-117 לחוק העונשין.

על פי החשד, העובד, גימלאי ששירת בשב"כ במשך כ-25 שנים וחזר לשירות אחרי ה-7 באוקטובר, הדליף מסמכים סודיים לגורמים שאינם מורשים, בהם עיתונאים ושר בממשלה. לטענתו של החשוד באמצעות סנגוריו, עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו, המסמכים שהודלפו לא סיכנו את ביטחון המדינה והציבור, והוא פעל כך מתוך אמונה שיש אינטרס ציבורי בחשיפת המידע.

לפי הנטען בדיון, המידע שהועבר לעיתונאי עמית סגל ולשר עמיחי שיקלי נגע לבדיקה שערך השב"כ בחשד לדליפת טרור יהודי בתוך המשטרה, שלטענת החשוד עוררה סימני שאלה לגבי נחיצותה וחוקיותה. המידע השני שהודלף לשר שיקלי ולעיתונאית שירית אביטן מ"ישראל היום" נגע לתחקיר שערך השב"כ בנוגע לאירועי 7 באוקטובר, כאשר לטענת החשוד, חלקים מהתחקיר, בהם עמדות של ראש השב"כ לפני האירועים, לא הוצגו לציבור.

בהחלטת השופטת על דחיית הערר התגלה כי קיים חשד שהפנסיונר איש השב"כ העביר מידע גם לגורמים נוספים.

עוד טען בא-כוחו של החשוד כי הוא מיומן בטיפול במידע סודי והקפיד שלא להדליף מידע שיסכן את ביטחון המדינה: "המידע הזה לא מסכן ביטחונית את המדינה ולא את הציבור, עצם סוג המידע הזה, הוא הקפיד על כך, אין בו שום סכנה לביטחון המדינה והציבור. הראיה לכך, המידע פורסם באישור הצנזורה". לדבריו, "העורר משתף פעולה באופן מלא, הוא מבולבל, הוא חושב שהוא עובד שב"כ היום, לצערו הוא לא".

באת כוח המדינה, עו"ד שקד דהן, הדגישה בדיון כי המקרה חמור הרבה יותר מהדלפה שגרתית. "לא מדובר בתיק של הדלפה. הדלפה לא מתארת את החשדות שמיוחסים לעורר", טענה בפני בית המשפט. "מדובר פה בתיק שבו עובד שירות שנים רבות, 25 שנים, מעל באמון שניתן בו מעצם תפקידו, הוציא חומרים סודיים והעבירם לגורמים שלא מורשים לקבלם ואין זה משנה מי זהות הגורמים".

עוד הדגישה באת כוח המדינה כי "הגישה שיש לעורר לאותם מסמכים היא גישה מתוקף תפקידו בלבד כעובד שירות והוא לקח את האמון שנתן בו הציבור, מעל באמון זה, הוציא חומרים סודיים מתוך מחשבי השירות לכאורה, והעבירם לגורמים שונים".

בנוגע לעילת המעצר, טענה התובעת כי קיימות שתי עילות מעצר, כאשר המרכזית שבהן היא עילת שיבוש הליכי חקירה. לדבריה, "העורר הוכיח בעצם המעשים שלו שמיוחסים לו ושהתחזקו בעקבות החקירה, שהוא חסר מעצורים". בא-כוח החשוד מחה על תיאור זה והשופטת גם היא הסתייגה ממנו.

עוד טענה נציגת התביעה כי פעולות החקירה שעוד נדרשות והמפורטות בדו"ח הסודי, הן "ברות שיבוש ובקלות ניתן לשבשן גם בחלופת מעצר, במיוחד בשים לב לעובדה שהעבירות שמיוחסות לעורר הן המוכיחות את עילת השיבוש כשלעצמה".

התביעה גם התייחסה לטענת ההגנה בדבר שיתוף הפעולה של החשוד, וציינה כי אף שהחשוד מסר גרסאות שונות, מדובר ב"גרסאות מתפתחות" שהשתנו לאורך החקירה. "לא נמסרה גרסה אחת שבה... ניקה עצמו העורר ומסר את כל ההתנהלות וכל מה שיש לו", טענה באת כוח המדינה, דבר שהביא את החוקרים לערוך חיפוש נוסף בביתו של החשוד.

התביעה התייחסה גם לטענות בא-כוחו של החשוד כאילו הוחזק במעצר לחינם ולמטרות ענישה, זאת משום שלא נחקר במהלך השבת והחג למרות היותו עצור. לדברי התובעת, הסיבה היתה "מתוך כבוד לעובדה שמדובר גם באדם דתי השומר שבת וחג, בכל יתר הימים נחקר העורר. נחקר או תושאל, כך שטענה זו לא מדוייקת".

השופטת מיכל ברק נבו, שדנה בערר, קבעה כי היא סבורה שהחלטת בית משפט השלום היא "ממצה, מנומקת ונכונה". היא ציינה כי גם באי כוח העורר ציינו בהגינותם שאינם חולקים על קיומו של חשד סביר בשלב זה של ההליך.

"אני סבורה שהחקירה מתבצעת כראוי ומתבצעות הפעולות הנדרשות בקצב משביע רצון, והן גם הניבו תוצאות", סיכמה השופטת, והורתה על ביטול צו איסור פרסום שהוטל על הפרשה, למעט פרטים שיכולים לזהות את החשוד.​