ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת שופטי משפט המו"לים. זאת אחרי שהשופטים החליטו לאסור על עיתונאים להפנות שאלות לראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו בפתח כל יום עדות במשפט בו הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
"אולם בית המשפט לא נועד לשמש זירה להתגוששות בעניינים החורגים מגדר הדיון המשפטי", קבעו השבוע השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם. "הוא לא נועד גם לשמש במה למי שאינם חלק מן הדיון המשפטי, ואף לא למסיבות עיתונאים מאולתרות. זאת ועוד, נאשמים ועדים נמצאים באולם מתוקף הוראות הדין והחלטות בית המשפט.
"מנקודת מבט זו, האולם הוא מעין 'מרחב בטוח', המאפשר להם לממש את זכויותיהם (או חובותיהם) הדיוניות להעיד או להיות נוכחים בדיון בתנאים נאותים. בלא לגרוע מחשיבותם של חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, אין בהם כדי לגבור על שיקולים אלה".
בארגון העיתונאים מבקשים כאמור רשות לערער על החלטה זו.
בארגון טוענים, באמצעות עו"ד אמיר בשה, כי החלטת השופטים במחוזי היא "החלטה עם השלכות רוחביות בנוגע למעמד העיתונאים באולמות בתי המשפט וחופש העיתונות, הרבה מעבר לגדר הדיון בפני בית המשפט המחוזי וההליך הפלילי המתנהל בפניו".
לפי הארגון, "ההחלטה החלטה מביאה לפגיעה קשה, בלתי סבירה ובלתי מידתית בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת ובעבודת העיתונאים". בארגון מדגישים כי "על בית המשפט המחוזי הנכבד גם לדאוג לחופש העיתונות וליכולתם של עיתונאים לבצע מלאכתם העיתונאית בפניו ובאולמו, וזאת תוך מימוש הרעיון הבסיסי של חופש העיתונות כאינטרס ציבורי".
בנוסף טוענים בארגון כי "ההליך בפני בית המשפט המחוזי אינו חוסה תחת דלתיים סגורות, וראש הממשלה אף מפרסם הודעות מטעמו באמצעות הכלים העומדים לרשותו בכלל ובהתייחס להליך שבכותרת בפרט - לרבות הוצאות הודעות מטעמו תוך כדי הדיונים בפני בית המשפט הנכבד - מה שעלול להפוך את מצב הדברים לאבסורדי, כשהציבור בישראל נותר עם מידע חלקי, בלתי מספק, שאינו מאפשר ל'שוק הדעות' ולחופש הביטוי - החיוניים לדמוקרטיה הישראלית -לפעול את פעולתם".
בארגון מדגישים כי פניית העיתונאים לנתניהו נעשית בטרם כניסת השופטים לאולם וטוענים כי זו "פרקטיקה ומדיניות מוכרת מימים ימימה". לטענתם, "אולם בית המשפט הוא שטח ציבורי, כמו הכניסה להיכל המשפט ומסדרונות היכל המשפט".
בארגון מזהירים כי ההחלטה שאוסרת על הפניית שאלות לנתניהו "מביאה לדין אחד לנאשם מסוים ודין אחר לנאשם אחר באופן שהיא פוגעת בשוויון של המתדיינים בפני בתי המשפט. כך עולה כי נאשם 'מן היישוב' יהיה נעדר מהאפשרות לקבל חסינות מפניות אליו מצד עיתונאים בשונה מנאשמים 'חזקים' שאינם מעוניינים בסיקור תקשורתי וידרשו ויקבלו חסינות או 'הנחה' ביחס אליהם".
עוד מדגישים בארגון כי ההחלטה היא לא רק גורפת אלא גם תקדימית. "שינוי דרמטי כזה", טוען הארגון, "אינו יכול לבוא לידי ביטוי בהחלטה כדרך אגב, ללא שמיעת עמדת כל הגורמים הנוגעים בדבר וזאת בשים לב למעמד חופש העיתונות ומעמד עבודת העיתונאים.
"בהקשר זה, ההחלטה שמשמעותה מניעה מעיתונאים מפניות לנאשם היא הכרח אחרון - ולא ראשון - לצורך הרגעת האווירה באולם בית המשפט - בטרם כניסת המותב או בכלל". בארגון מציעים פתרונות אחרים, כמו הגבלת מספר השאלות, קציבת לוח זמנים לשאלות או הסכמה מראש על מספר העיתונאים שרשאים לפנות ביום דיונים כזה או אחר.
בארגון מזכירים עוד כי לא תמיד ה"מיני מהומה" שמתרחשת באולם טרם כניסת השופטים תלויה בעיתונאים.
"לאולם בית המשפט מגיעים גם תומכי ראש הממשלה הקוראים מילות עידוד או מתנגדיו", נטען. בנוסף, כך נטען, "'מיני מהומה' מתרחשת בהליכים גדולים כקטנים, עברייני צווארון כחול ולבן או עברייני רחוב, בין בהתייחס להימצאות קרובי משפחה או בעלי עניין ועוד, ולעתים, העיתונאים עצמם מותקפים על ידי הקהל. דווקא בהיבט זה, על בתי המשפט לאפשר לעיתונאים לבצע את עבודתם ולהגן עליהם, בשים לב לאינטרס הציבורי, ולא להרחיק דווקא אותם כצעד ראשון ובאופן גורף.
"בהקשר זה, אמירה של 'מעין מרחב מוגן' לנאשם, לשון ההחלטה, מטמיעה בתוכה את ההנחה החמורה כי חופש העיתונות או עיתונאים מהווים איום על נאשם".
לפי הארגון, "החלטה ולפיה פנייה לנאשם מותנית בהסכמה של הנאשם מביאה לכך, כי הנאשם יכול לבחור מי יכול לפנות אליו, מה שגם מייצר אפקט מצנן בדרך שהעדפת כלי תקשורת אחד על פני משנהו - תוך פגיעה בחופש העיתונות באמצעות פגיעה בערך השוויון - ובתוך כך, הצגת מידע לציבור באופן חלקי בלבד המשקף צד אחד בלבד".
בארגון מזכירים גם את ההקשר הרחב יותר של בקשת נתניהו למנוע מעיתונאים להפנות אליו שאלות.
"העיתונות נמצאת תחת מתקפה הנחזית למדיניות רוחבית מצד ממשלת ישראל וראש הממשלה", נכתב בבקשת הערעור, "ודווקא בית המשפט הוא שהוציא תחתיו החלטה שיש בה כדי הצרת צעדיהם של עיתונאים, במעין 'צו השתקה' כלפיהם".
לפי הארגון, נתניהו, ככל נאשם, "אינו יכול להיות חסין מפניות מצד עיתונאים". לפניות אליו יש חשיבות, גם אם אינו משיב לשאלות, נטען. "ראוי כי גם התייחסותו לפניות אליו יחשפו בפני הציבור הרחב - למשל, תיעוד סירובו להגיב לשאלות אליו או תגובות מצדו בדרך של תקיפה אישית של עיתונאים".
בארגון מזכירים כי "בשונה מנאשמים אחרים בהליך בפני בית המשפט המחוזי הנכבד, ראש הממשלה נכנס לאולם המשפט הנכבד מכניסה אחורית ולא דרך המסדרונות הציבוריים של בית המשפט כנאשמים אחרים. כתוצאה מכל האמור, אין לעיתונאים כל הזדמנות אחרת בהיכל המשפט לפנות לראש הממשלה אלא באולם בית המשפט הנכבד, טרם כניסתו של המותב הנכבד לאולמו".
נתניהו ובני משפחתו, מציינים לבסוף בארגון, מנהלים בעצמם מספר הליכים משפטיים אזרחיים "ועולה החשש כי הם יבקשו גם במסגרתם את הפריבילגיה העולה מההחלטה". לפי הארגון, "פנייה כזאת כבר נעשתה לעיתונאית בהליך אחר בהתייחס למשפחת ראש הממשלה".
6331-04-25