באמת שאי אפשר להמציא את זה: ערוץ 14, פלטפורמה מובילה של חדשות כזב, הסתה ותעמולה ממשלתית, יוצאת בקמפיין בעד דמוקרטיה וחופש הביטוי. בצלאל סמוטריץ', איש ימין קיצוני עם היסטוריה של התבטאויות גזעניות וייחול להקמת מדינת הלכה, דואג פתאום לחופש העיתונות. עולם הפוך.

הרקע: בעקבות חשיפת פרשת קטאר-נתניהו, החל מצעד עיתונאים למתן עדות במשטרה. כידוע, החקירה העלתה, כך לפי החשד, כי יועצי נתניהו הקרובים, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, עבדו עבור לוביסט של קטאר, הרודנות במפרץ הפרסי שמימנה את חמאס ואירחה את ראשיו.

הם עשו זאת כעובדי מדינה, ומכאן כנראה החשד לעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. הם עשו זאת בחשאי, ומכאן כנראה החשד לעבירה של הלבנת הון. והם השתמשו במשאבים ובמעמד שהעניקה להם העבודה בלשכת ראש הממשלה, הלשכה הגבוהה במדינה, כדי לקדם את האינטרסים של אותה מדינה הנשלטת בידי האחים המוסלמים. מכאן, כנראה, החשד לעבירות מתחום הריגול והביטחון.

מטבע הדברים, התנהלות כזו מערבת באופן מסיבי את התקשורת. פלדשטיין ואוריך, אחרי הכל, הם יחצנים. מי שעבודתם היא להשפיע על הציבור באמצעות ודרך השפעה על העיתונות והתקשורת. לכן אך צפוי היה כי החקירה תגיע גם לעיתונאים עצמם, שהיו, למעשה, קורבנות עבירה כשלקחו חלק, ללא ידיעתם, במבצע הונאה רחב מימדים.

העיתונאי הראשון שזומן לעדות הפך לנחקר באזהרה - אך ללא קשר לעבודתו העיתונאית. צביקה קליין, עורך ה"ג'רוסלם פוסט", נחשד, כך לפי הפרסומים, בכך שתיווך בין הלוביסט של קטאר לבין דובר נתניהו פלדשטיין, ואף קיבל טובות הנאה בהקשר לכך. העיתונאים שזומנו הבוקר לעדות, שירית אביטן-כהן, ניר דבורי וסולימאן מסוודה, יתושאלו כנראה על קשריהם עם פלדשטיין ואוריך.

ארגון העיתונאים, האגודה לזכויות האזרח, מועצת העיתונות ושאר גופים האמונים על שמירה על זכויות עיתונאים, הוציאו כולם הודעות רשמיות (ארגון העיתונאים גם קיים תדרוך לעיתונאים) בנוגע לאירועים, והזהירו את המשטרה ורשויות החוק שלא יפגעו בחיסיון העיתונאי. עיתונאים, הדגישו בארגון העיתונאים, אינם משאב חקירתי. המשטרה לא יכולה להשתמש בהם על מנת להגיע לחקר האמת.

כל זה טוב ויפה, אף ערך אינו מוחלט ותמיד יש לאזן בין ערכים. במקרה הזה, זכויות עיתונאים וחיסיון מקורות, מול חשד לעבירות ביטחוניות ופליליות.

אבל במקביל, גם היקום הביביסטי והימין הקיצוני החלו להזיל דמעות תנין על פגיעה בחופש העיתונות. שר האוצר החל לקונן על זכויות עיתונאים נחקרים וערוץ 14 יצא בקמפיין נגד חקירת קליין (במסר שישודר כל שעה עגולה!).

אל תתבלבלו, זכויות עיתונאים, וזכויות אדם בכלל, מעניינות אותם בהקשר אחד בלבד: אם הן יכולות לשרת אותם במאבקם לחיסול הדמוקרטיה הליברלית בישראל.

במדינת ההלכה של סמוטריץ' יקפידו על חיסיון עיתונאי? הצחקתם אותו. בערוץ 14, שאחת התמות המרכזיות בשידוריו היא התקפה פרועה ומסיתה על התקשורת הישראלית, חרדים לחופש העיתונות? גילגלתם אותם מצחוק.

חיסיון עיתונאי הוא אבן יסוד בחופש העיתונות (למרות שהמחוקק הישראלי לא טרח לעגן אותו אף פעם, והוא נשען רק על פסיקות בית-המשפט, אותו בית-משפט שנתניהו, סמוטריץ' וערוץ 14 רוצים לרמוס). חשוב לשמור על זכויות עיתונאים, גם אם מדובר בחקירה לעבירות ביטחוניות ופליליות.

אבל אסור להקשיב לזעקות השבר וקריאות הנהי של הימין הקיצוני, המסית והאנטי-ליברלי. ביטחון המדינה אינו קדוש בדיוק כשם שזכויות אדם אינן קדושות. מדובר בערכים לא מוחלטים, שיש לאזן בהתאם לנסיבות. אם עיתונאים היו שותפים בעל-כורחם וללא ידיעתם לקנוניה פלילית הפוגעת בביטחון המדינה, חובתם האזרחית היא למסור מידע רלוונטי לרשויות.