אגודת העיתונאים ירושלים היא ארגון עובדים, כך קבע בשבוע שעבר בית הדין האזורי לעבודה בירושלים במסגרת סכסוך בין האגודה לארגון העיתונאים והעיתונאיות על רקע תשלום דמי חבר בתאגיד השידור הישראלי. בית הדין לעבודה מתח ביקורת על התנהלות הארגון, שהגיש את ההליך נגד האגודה, וטען כי "לא היה מקום שהליך זה יבוא לעולם בכלל".
ברקע הסכסוך עומדת מחלוקת על שאלת הייצוגיות בקרב עיתונאי תאגיד השידור. בארגון העיתונאים והעיתונאיות ביקשו למנוע מהתאגיד להעביר לאגודה דמי חבר בגין העיתונאים החברים בה. לאחר שמשא ומתן בין הארגון לאגודה לא עלה יפה, פנה הארגון לבית הדין לעבודה וטען כי האגודה כלל אינה ארגון עובדים ועל כן אין להעביר לה דמי חבר.
תקנון אגודת העיתונאים בירושלים, כך טענו בארגון, כלל אינו מגדיר אותה כארגון עובדים אלא כחלק מ"האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל". בארגון גם הפנו לכתבה שהתפרסמה באתר "העין השביעית" לפני 16 שנה, שבה צוטט חבר אגודת העיתונאים חיים שיבי כאומר: "האיגוד הארצי הוא כרגע חותמת ריקה מתוכן, הנשלפת לפי הצורך". גם מנכ"ל אגודת העיתונאים ת"א, אז כהיום, אמר ל"עין השביעית" כי האיגוד הוא "אך ורק שם".
"הנה כי כן, עולה כי אגודת העיתונאים בירושלים אינה ארגון עובדים, לא לפי תקנונה ובפועל, גם האיגוד הארצי המשמש כארגון עובדים יציג עבורה [...], שהיא אורגן שלו, הוא אינו ארגון עובדים, אינו קיים וכלל לא פועל עוד לפי הכללים של ארגון עובדים". לפיכך, טען הארגון, התאגיד מבקש להכשיר את האגודה כ"ארגון פיקטיבי" כדי לפוגע במעמד ארגון העיתונאים. את הארגון ייצגו עורכי הדין אמיר בשה וגלעד זבידה.
באגודה טענו מנגד כי עצם הגשת הבקשה עומדת בניגוד להסדר שסוכם בהליך קודם, וכי הארגון פועל כך באופן נכלולי, משום שגילה כי רק מיעוט העיתונאים בתאגיד חברים בו.
לגופן של הטענות, טענה האגודה כי היא מוכרת כארגון עובדים עשרות שנים ומייצגת קרוב ל-300 מעובדי התאגיד. באגודה טענו עוד כי "טרם סגירת רשות השידור, וגם אחרי סגירתה, חברי אגודת העיתונאים בירושלים, נלחמו על זכויותיהם של עובדי רשות השידור, בכנסת ובבתי המשפט": לפי האגודה, "לא אחת היו אגודת העיתונאים ונציגי ארגון העיתונאים באותו אולם דיונים או סביב אותו שולחן דיונים - הכל למען העיתונאים, מקום עבודתם ותנאי עבודתם".
לפיכך, טענו באגודה, יש לראות אותה כארגון עובדים ותיק, "אשר כלל אין מקום לבחון את עמידתו בתנאי הכשירות". את האגודה ייצגו עורכי-הדין אופיר טל ולואיז ספורטס ממשרד עורכי הדין טל, קדרי, שמיר ושות'.
אחיה (חיקה) גינוסר, יו"ר אגודת העיתונאים ירושלים (צילום: אגודת העיתונאים ירושלים)
השופט עמיצור איתם ונציגי הציבור אברהם שבבו ושלמה פארי, קיבלו את טענת האגודה.
על סמך עדותו של אחיה (חיקה) גינוסר, שהיה יו"ר האגודה בשנים 2007-2010 ו-2013-2020, קבע בית הדין כי גם בשנים האחרונות השתתפה האגודה בפעילות מאורגנת, כולל הודעות על סכסוכי עבודה, ובלי קשר לאיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. "מר גינוסר הסביר היטב ובאופן משכנע, כי הוא עצמו ניהל משא ומתן וחתם על ההסכמים כיושב הראש של האגודה בירושלים", נכתב בפסק הדין.
תמיכה לגרסה זו מסר אריה שקד, לשעבר יו"ר האיגוד הארצי. "הכתובת מבחינתי בכל המשאים והמתנים כולל ניהול המשא ומתן על המבנה הארגוני של רשות השידור, מספרי הפורשים וההתנהלות העתידית של רשות השידור, שלא צלחה כמובן כי הרשות נסגרה, זה היה מול הצוות של אגודת העיתונאים בירושלים", אמר שקד.
גם לאחר קום התאגיד נאבקה האגודה על מעמד היציגות, מציין בית הדין, ומזכיר עוד כי רק בהליך הזה טען לראשונה הארגון כי ישנו בכלל סימן שאלה על מעמדה של האגודה כארגון עובדים.
"ניסיונו של הארגון לשכנע כי כל אתם צעדים שננקטו כל אותם שנים אינן בבחינת פעילות של ארגון עובדים עצמאי, אלא פעילויות מטעם האיגוד הארצי, לא עלה יפה", נכתב בפסק הדין. "שוכנענו מהסברו של מר גינוסר, שארגון זה קם מלכתחילה כגוף ייצוגי שהוקם לצורך שיתוף פעולה בין שלוש אגודות העיתונאים בערים הגדולות, אך לגוף זה לא היה מעמד או סמכויות.
"[.,..] מצאנו לנכון לקבל את הטענות, שהאגודה פעלה כל אותן שנים כארגון עובדים עצמאי לחלוטין בכל הנוגע לפעולות שנערכו לעובדי רשות השידור בירושלים", הוסיף בית הדין. "למעשה, דומה שבפעילותה היא שיצקה תוכן לתוך פעילותו של ארגון הגג ולא ההיפך כפי שניסה הארגון לטעון".
עוד כתבו השופט ונציגי הציבור כי "לאחר שמיעת העדויות לדעתנו הוכח בבירור, כי הרבה פעולות בוצעו על ידי אגודת העיתונאים במשך שנים ארוכות כארגון עובדים עצמאי 'של קבע' על מלוא משמעות המונח. מטרות האגודה מזה שנים היו ועודן הגנה על זכויות עובדים וקידום השתתפות העובדים בקבלת החלטות במקום העבודה – ובדגש על קבלת החלטות משמעותיות בצמתים מרכזיות כגון הרפורמה ברשות השידור והפעילות בעקבות פירוקה. שוכנענו, שקיומו של ארגון הגג לא שינה ממעמדה זה ומכל מקום, לא הפחית ממנו".
"[...] לדעתנו הניסיון לכתוב מחדש היסטוריה של מציאות ארגונית בת שנים ארוכות, והטענה לפיה כל מה שבא לעולם כאילו לא היה מעולם – אינם יכולים להתקבל. הראיות שהובאו משקפות התנהלות מובהקת של ארגון עובדים על פני שנים רבות".
בארגון טענו עוד כי האגודה בירושלים היא בסך הכל "עמותת רווחה", כלומר גוף שפועל לקיום פעילויות חברתיות לעיתונאים החברים בו, ולא גוף הפועל לארגון וייצוג עיתונאים. כדי לתקף זאת הסתמכו בארגון על טיוטת הסכם שנוסח בשנת 2018, כשבארגון ובאגודה בחנו אפשרות להתאחד.
יאיר טרצ'יצקי, לשעבר יו"ר ארגון העיתונאים (צילום: פלאש 90)
יו"ר הארגון לשעבר יאיר טרצ'יצקי הצהיר כי במסגרת המשא ומתן על איחוד הוסכם כי כל צד ימשיך לעסוק בפעילות בה עסק טרם האיחוד. לדברי טרצ'יצקי "צוין במפורש שרק ארגון העובדים יעסוק בפעילות איגוד מקצועי. זה גם שיקף הודאה של האגודה בכך שהיא לא עסקה עד אז בפעילות איגוד מקצועי, אבל גם בא למנוע את האפשרות שבתוך הארגון המשותף יהיו שני אורגנים שיתחרו ביניהם".
בית הדין לעבודה דחה עמדה זו, בין היתר על סמך אותה טיוטת ההסכם בין הארגון לאגודה, שכן מובהר בה כי מדובר בחיבור בין שני ארגוני עיתונאים.
בפסק הדין נוספה התהייה: "אם מראש הייתה האגודה בבחינת עמותת רווחה בלבד, מדוע היה צורך בחלוקת גזרה תוך הבהרה ברחל בתך הקטנה שרק הארגון יעסוק בפעילות האיגוד המקצועי? [...] אם לא הייתה האגודה מעולם ארגון עובדים, לא עסקה בכל פעילות של ארגון מקצועי וביצעה אך ורק פעולות רווחה, מדוע יש לחשוש ומראש מפני שני אורגנים שיתחרו ביניהם, ומדוע מראש לא הוגדרה האגודה במבוא כעמותה שמטרתה לדאוג לרווחת העובדים ואשר נטמעת בארגון עובדים?".
לפי פסק הדין, "מר טרצ'יצקי נשאל בעדותו על סעיפים אלה שבטיוטת ההסכם, ודומה שבתשובותיו שנשמעו במשך דקות ארוכות, נעשה מאמץ שלא להשיב לשאלות שנשאל בנוגע לטיוטת ההסכם ומשמעות הדברים בנוגע למעמד האגודה. תשובותיו לא הניחו את דעתנו. [...] משיקוף התנהלות הארגון בזמן אמת עולה בבירור, שגם הארגון ראה באגודה כארגון עובדים על כל המשתמע מכך, ומתוך מעמדה זה ניסה ליצור שיתוף פעולה וחיבור מלא בין שני הארגונים".
על סמך כל זאת, וטענות אחרות, קבע בית הדין כי "האגודה היא ארגון עובדים" ולפיכך זכאית לקבל את דמי החבר של חבריה.
17922-06-22