כבר כמעט 15 חודשים, מאז החלה המלחמה, שמדינת ישראל אוסרת על עיתונאים ישראלים וזרים להיכנס לרצועת עזה ולדווח באופן עצמאי על המתרחש באזור. בשבועות האחרונים הורחב האיסור גם לשטחי סוריה שתחת שליטה ישראלית.
התאחדות העיתונאים הזרים (FPA) עתרה בחודש ספטמבר האחרון בדרישה כי המדינה תבטל את האיסור. היתה זו עתירה שנייה במספר, אחרי שעתירה קודמת, מחודשי המלחמה הראשונים, נדחתה בשל שיקולי ביטחון.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין גלעד שר ורן גרינוולד, נטען כי "קיימת חשיבות עליונה, דווקא באזורי מתיחות גוברת, לסיקור עצמאי ואובייקטיבי שיבוצע בפתיחות ובשקיפות, באופן מהימן ומלא, בזמן אמת וממקור ראשון, אודות המתרחש ברצועה ולשמירה על זכותו של הציבור לדעת".
אלא ששופט בית המשפט העליון נעם סולברג, הדן בעתירה, מניח למדינה למסמס את ההליך המשפטי, ואישר כעת דחייה רביעית במספר של הגשת התגובה לעתירה. זאת למרות שלאחרונה הגישה ההתאחדות "בקשה דחופה" לבית המשפט בעקבות "שינוי נסיבות".
בהתאחדות העיתונאים הזרים מצביעים על הפסקת האש בלבנון, כיבוש שטחים בסוריה והאסון ההומינטרי ברצועה כמחייבים עוד יותר היענות לדרישה לסיקור עיתונאי חופשי ומקצועי באיזורי המלחמה. היעדר סיקור כזה, הם מזהירים, לא פוגע רק באזרחי ישראל והעולם משום שהוא מונע מהם לדעת מה קורה לאשורו ברצועה, אלא פוגע גם בביטחון המדינה בשל הפקרת הזירה התקשורתית לגורמים בעלי אינטרס.
זלזול עמוק בטענות העותרת
כבר בסמוך להגשת העתירה בחודש ספטמבר הורה השופט סולברג למדינה להגיש תגובה מקדמית עד ה-10.10, אולם יומיים לפני המועד ביקשה המדינה ארכה עד ל-24.11 וזאת לטענתה בשל העומס שמוטל על הגורמים שנדרשו למסור עמדתם.
לפני כחודשיים, ביום שבו היתה המדינה אמורה להגיש את תגובתה המקדמית, הוגשה תחת זאת בקשה נוספת למתן ארכה. הגורמים הרלוונטיים, כך נטען על-ידי עורכי-הדין יונתן נד"ב ומיכל דניאלי מפרקליטות המדינה, טרם השלימו את המשימה, אם כי זו נמצאת "בישורת האחרונה".
ב-FPA התנגדו נחרצות וטענו כי "הגשת הבקשה לארכה ברגע האחרון, ביום הקבוע כמועד ההגשה, תוך בקשה חוזרת לארכה אף ארוכה מזו שנתבקשה קודם, אינה סבירה, מראה את הזלזול העמוק בטענות העותרת וברור כי אין לתת לה יד". אף על פי כן השופט סולברג העניק למדינה את הארכה.
אלא שגם במועד החדש לא הגישה המדינה את תגובתה המקדמית. אמנם בנובמבר בישרה המדינה כי העבודה על התגובה המקדמית היתה "בישורת האחרונה", אולם מסתבר כי מדובר בישורת ארוכה במיוחד.
בסוף נובמבר, אחרי שתי ארכות, טענה המדינה כי בעקבות קבלת התייחסויות מצד גורמים רלוונטיים נדרשות "השלמות נוספות" מטעם הגורמים ואולי תתקיים גם "ישיבה נוספת" בהשתתפותם וזאת לצורך "השלמת גיבושה של העמדה ביחס לעתירה".
בהתאחדות העיתונאים הזרים שוב הקימו קול צעקה בשמם של "כלי תקשורת בינלאומיים, שעבורם מניעת הסיקור השוטף, בכל דקה, שעה ויום, מהווה פגיעה אנושה ביכולתם למלא את ייעודם, ופגיעה קשה לא פחות בזכויות היסוד של מיליארדי צרכניהן". עו"ד גרינוולד טען כי "נראה לכאורה כי ליבם של המשיבים גס בכך".
השופט סולברג לא התרשם, או לפחות לא במידה שגרמה לו לדחות אף לא באופן חלקי את בקשת הארכה של המדינה. השופט אמנם כתב כי "בהתחשב בנסיבות העניין, הבקשה מעוררת קושי" ואף קבע כי "יש מקום לקדם את הטיפול בעתירה" וציין כי "המשיבים יתנו דעתם על כך", אך העניק למדינה ארכה שלישית, עד סוף דצמבר - מבלי שיכתוב כי זו הארכה האחרונה שיאשר.
דחייה בפעם הרביעית
בשבוע שעבר, לקראת תום מועד הארכה השלישית, פנו ב-FPA ב"בקשה דחופה לקיום דיון בעתירה עקב שינוי והחמרה בנסיבות".
לפי התאחדות העיתונאים הזרים, הבקשה מוגשת "עקב שינויים מהותיים בקנה מידה היסטורי, בעלי השלכות על המזרח התיכון ומעבר לו". לפי העותרים, בחזית הצפונית הסתיימה הלחימה בלבנון כמעט לחלוטין ואילו כוחות צה"ל נכנסו לתחומי סוריה והשתלטו על אזורים סמוך לגבול עם ישראל. "רק סיקור עיתונאי ישיר, מכלי ראשון ומהימן, ישקף את המצב והמציאות כיאות, לטוב ולרע. זאת, הן לאזרחי ישראל והן לאזרחי העולם כולו".
אשר לעזה, לפי העותרים שטחים נרחבים ברצועה נמצאים תחת שליטה ישראלית "ומאות אלפים חסרי בית, פליטים בשטחם, באזור מוכה לחימה וכנטען, גם מחלות, רעב ועוד תופעות שליליות באופן אובייקטיבי, כגון פגעי מזג האוויר החורפי". ב-FPA טענו כי איסור כניסת עיתונאים זרים לרצועה תורם לכך שבמדינות רבות בעולם נשמעות קריאות בגנות ה"ג'נוסייד" ו"ההרעבה המכוונת" של ישראל בעזה.
"העולם נחשף כמעט ורק לתמונות ולסרטונים המצולמים ומשודרים ברשתות החברתיות על ידי תושבי עזה עצמם, אשר בהכרח הינם מגמתיים וחד צדדיים, והנזק הולך וגדל", טענו ב-FPA. "[...] ברור לחלוטין כי אלמנט מכריע בגיבוש דעת הקהל העולמית הינו היעדר כמעט מוחלט של סיקור עיתונאי רציני ומהימן של עיתונאים זרים מתוך הרצועה. למעשה, עצם היעדרו של סיקור משפיע, ולרעה".
מכאן עולה, טענו ב-FPA, כי דווקא הפגיעה החריפה בחופש העיתונות היא שתרמה לפגיעה בביטחון המדינה. בהיעדר סיקור עצמאי של הנעשה בעזה, הסחף השלילי נגד ישראל בדעת הקהל העולמית גובר.
ב-FPA הזכירו כי בשנת 2014 הורשו כתבים זרים להיכנס לשטח הרצועה ולסקר את הנעשה בה. לפיכך, הסבירו, מהאיסור הנוכחי נוצר הרושם "כאילו מדינת ישראל מנסה להסתיר את רצועת עזה מאחורי וילון, על מנת לפעול במחשכים".
"על מנת להסיר ספק", הדגישו ב-FPA, "העותרת אינה מציעה (ואינה יכולה להציע) סיקור אוהד כביכול בתמורה למתן רשות לסיקור עיתונאי כלשהו, ולו בסיסי (זכות שמגיעה לחבריה ולגופי התקשורת בעולם שאותם הם מייצגים ממילא, במסגרת זכויות היסוד כאמור וכמפורט בעתירה). העותרת מעוניינת כי יתאפשר לחבריה לבחון ולשקף, בעיניים עיתונאיות, את המציאות כמות שהיא, בצורה אובייקטיבית וללא 'פילטרים' או מסננות – לא של ישראל ולא של תושבי אזורי העימות".
השופט סולברג הורה למדינה להתייחס בתגובתה המקדמית, "אשר עתידה להיות מוגשת ביום 31.12.2024", גם לבקשה אחרונה זו של ה-FPA. אך שלא במפתיע, ביום האחרון להגשת התגובה המקדמית מטעם המדינה הוגשה תחתיה בקשה לארכה רביעית במספר.
"לאחרונה", מעדכנת המדינה בבקשתה באמצעות עורכי הדין יונתן נד"ב ומיכל דניאלי, "התקיימה ישיבה – נוספת – בנוגע לעתירה עם שורת גורמים רלוונטיים, ובהשתתפותו גם של מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, וזאת לצורך השלמת גיבושה של העמדה ביחס לעתירה".
לא זו אף זו, בעקבות הישיבה נערכה ישיבה נוספת, מעדכנת המדינה, הפעם בהשתתפות דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי. בעקבות ישיבה זו, קבע הגרי פגישה עם יו"רית ה-FPA וסגנה וזאת כדי "לשמוע עוד וביתר חידוד ופירוט את דבריה (ובאופן ישיר) ולבוחנם, בלב פתוח ובנפש חפצה". הפגישה הזו, כך נמסר לבג"ץ, התקיימה השבוע, ב-30.12.
"גיבושה של העמדה ביחס לעתירה נעשה ברצינות יתרה והתקדם אפוא", מודיעה המדינה לשופטי העליון. "גורמי המדינה אינם שוקטים אל השמרים בגיבושה". יחד עם זאת, נחוץ "פרק זמן נוסף לצורך השלמת הדברים", ועל כן מתבקש העליון להעניק למדינה ארכה בת שלושה שבועות נוספים להגשת עמדתה המקדמית.
ב-FPA שוב התנגדו, והזכירו לשופט סולברג כי רק לפני כמה ימים הורה למדינה להגיב לבקשה הדחופה האחרונה שהגישו.
השופט סולברג החליט להיעתר גם הפעם לבקשת הדחייה של המדינה, הרביעית במספר, ולספק לה עוד שלושה שבועות של השהייה. בהחלטתו הזכיר השופט סולברג את העדכון שנמסר בדבר פגישה שנערכה בין דובר צה"ל לנציגי ה-FPA.
עם זאת, השופט סולברג דרש מהמדינה להגיב בכתב בתוך שבוע בלבד לבקשה האחרונה של ה-FPA, בדבר הצורך בדיון דחוף לאור שינוי הנסיבות האזורי.
27177-09-24