ביממה האחרונה עורר שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון ביקורת חריפה מצד ישראלים רבים אחרי שטען כי בצפון רצועת עזה מתבצע טיהור אתני ופשעי מלחמה.
את הטענות השמיע יעלון לראשונה בשיחה עם לוסי אהריש במסגרת אירוע "שבתרבות" ביפו, אולם מאז חזר והתעקש על עמדתו. בראיון לרשת ב' טען יעלון כי אכן מתבצע טיהור אתני בצפון הרצועה. "אני מדבר בשמם של מפקדים שמשרתים בצפון עזה. מבצעים פה פשעי מלחמה", אמר. בשיחה עם ynet הסביר: "אני מקבל טלפונים ממפקדים בשטח, ואומרים לי 'תשמע, קורים פה דברים', ויש גם דילמות מוסריות. זה בסוף חושף אותנו לבית הדין הבינלאומי בהאג".
האם בצפון רצועת עזה אכן מתבצע טיהור אתני? האם ישראל מבצעת באופן שיטתי ומכוון פשע מלחמה לקראת איכלוס מחדש של האזור בהתנחלויות יהודיות? קשה להשיב על השאלות הללו בין היתר משום שאין לתקשורת העולמית כל דרך להגיע לאזור מלבד ביקורים נדירים במסלולים שקובע צה"ל ובליווי צמוד של חייליו ונציגי דובר הצבא.
התאחדות העיתונאים הזרים (FPA) אמנם עתרה לבית-המשפט העליון כדי לאפשר לנציגיה מעבר לרצועת עזה, אולם המדינה לא ממהרת לקדם את ההליך ובית-המשפט נותן לה גיבוי. השבוע אישר שופט העליון נעם סולברג דחייה שלישית במועד המענה המקדמי לעתירה.
אחרי הישורת האחרונה
כבר למעלה משנה, מאז תחילת המלחמה, שמדינת ישראל אוסרת על עיתונאים ישראלים וזרים להיכנס לרצועה ולדווח באופן עצמאי על המתרחש באזור. התאחדות העיתונאים הזרים עתרה בחודש ספטמבר האחרון בדרישה כי המדינה תבטל את האיסור. היתה זו עתירה שנייה במספר, אחרי שעתירה קודמת, מחודשי המלחמה הראשונים, נדחתה בשל שיקולי ביטחון.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין גלעד שר ורן גרינוולד, נטען כי "קיימת חשיבות עליונה, דווקא באזורי מתיחות גוברת, לסיקור עצמאי ואובייקטיבי שיבוצע בפתיחות ובשקיפות, באופן מהימן ומלא, בזמן אמת וממקור ראשון, אודות המתרחש ברצועה ולשמירה על זכותו של הציבור לדעת".
שופט בית-המשפט העליון נעם סולברג (צילום: נתי שוחט)
כבר בסמוך להגשת העתירה בחודש ספטמבר הורה השופט סולברג למדינה להגיש תגובה מקדמית עד ה-10.10, אולם יומיים לפני המועד ביקשה המדינה ארכה עד ל-24.11 וזאת לטענתה בשל העומס שמוטל על הגורמים שנדרשו למסור עמדתם. ב-FPA הסכימו לארכה עד ל-10.11 בלבד, וכך אישר השופט סולברג.
בחודש שעבר, ביום שבו היתה המדינה אמורה להגיש את תגובתה המקדמית, הוגשה תחת זאת בקשה נוספת למתן ארכה. הגורמים הרלוונטיים, כך נטען על-ידי עורכי-הדין יונתן נד"ב ומיכל דניני מפרקליטות המדינה, טרם השלימו את המשימה, אם כי זו נמצאת "בישורת האחרונה".
ב=FPA התנגדו נחרצות וטענו כי "הגשת הבקשה לארכה ברגע האחרון, ביום הקבוע כמועד ההגשה, תוך בקשה חוזרת לארכה אף ארוכה מזו שנתבקשה קודם, אינה סבירה, מראה את הזלזול העמוק בטענות העותרת וברור כי אין לתת לה יד". אף על פי כן השופט סולברג העניק את הארכה, וחייב את המדינה להגיש תגובה מקדמית מטעמה עד ל-28.11, למעלה מ-11 שבועות ממועד הגשת העתירה.
אך גם במועד זה לא הגישה המדינה את תגובתה המקדמית.
אמנם בחודש שעבר העבודה על התגובה המקדמית היתה "בישורת האחרונה", אולם מסתבר כי מדובר בישורת ארוכה במיוחד. לפי המדינה, בעקבות קבלת התייחסויות מצד גורמים רלוונטיים, נדרשו "השלמות נוספות" מטעם הגורמים, ואולי תתקיים גם "ישיבה נוספת" בהשתתפותם וזאת לצורך "השלמת גיבושה של העמדה ביחס לעתירה" כמו גם "השלמת הכנתה של טיוטת התגובה" שלאחריה תועבר לאישור הגורמים השונים.
במילים אחרות, המדינה שוב ביקשה דחייה, הפעם של למעלה מחודש, כך שהתגובה המקדמית תוגש עד לסוף חודש דצמבר, ארבעה חודשים אחרי הגשת העתירה.
בהתאחדות העיתונאים הזרים שוב הקימו קול צעקה בשמם של "כלי תקשורת בינלאומיים, שעבורם מניעת הסיקור השוטף, בכל דקה, שעה ויום, מהווה פגיעה אנושה ביכולתם למלא את ייעודם, ופגיעה קשה לא פחות בזכויות היסוד של מיליארדי צרכניהן". עו"ד גרינוולד טען כי "נראה לכאורה כי ליבם של המשיבים גס בכך".
השופט סולברג לא התרשם, או לפחות לא במידה שגרמה לו לדחות אף לא חלקית את בקשת המדינה. השופט כתב כי "בהתחשב בנסיבות העניין, הבקשה מעוררת קושי", קבע כי "יש מקום לקדם את הטיפול בעתירה" וציין כי "המשיבים יתנו דעתם על כך", אך העניק למדינה ארכה שלישית - מבלי שיכתוב כי זו הארכה האחרונה שיאשר.
.27177-09-24