השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, צייץ שלשום (8.10) ש"מורה מבי"ס בנצרת העלתה אתמול לרשתות החברתיות תיעוד כשהיא רוקדת לצלילי השיר זמנים טובים על רקע התאריך 7.10.23 העברתי את התיעוד לצוות לטיפול בהסתות ברשת שהקמתי במשטרת ישראל, והיא נעצרה מיידית בביתה שבטמרה. אפס סובלנות להסתה ולתומכי טרור!".

לציוץ צירף השר ממפלגת עוצמה-יהודית תמונה של המורה, אינתיסאר חיג'אזי, יושבת מאחורי סורג חלון הרכב המשטרתי ועיניה מכוסות עם בד פלנלית. בתמונה נוספת שהופצה ברשתות החברתיות, היא נראתה אזוקה עם עיניים מכוסות ומאחוריה דגל ישראל והמדבקה "ביחד ננצח! עם ישראל חי!". המשטרה אישרה לתקשורת שהיא נעצרה בחשד לעבירות הסתה.

בצהרים, פרקליטות המדינה הודיעה ש"חקירת עבירות הסתה, לרבות במקרה האמור, מחייבות אישור מוקדם של הפרקליטות. במקרה זה לא התבקש אישור חקירה, ומשכך מטבע הדברים גם לא ניתן אישור", ועוד הוסיפה ש"בנסיבות המקרה שפורסמו לא ברורה החלטת המשטרה לאזוק את החשודה ולכסות את עיניה בפלנלית".

סביר להניח שהמשטרה לא ביקשה אישור מראש מהפרקליטות לחקירת עבירות הסתה במקרה של חיג'אזי, כי חששה שלא היתה מקבלת כזה. אין עבירה בלי מעשה וכל מה שהיה למשטרה במקרה זה הוא סרטון של חיג'אזי רוקדת לצלילי שיר באנגלית הכולל את המילים, "another good time", כשפיצ'ר של אפליקציית טיקטוק מציין את התאריך שבו הסרטון הועלה במקור, "ביום הזה 7/10/2023".

בדומה לשר בן גביר, בחלק מכלי התקשורת מיהרו לפרסם שהיא "חגגה" את הטבח למרות שאף שוטר ואף עיתונאי לא ידע אם הדבר אכן נכון.

הפרקליטות פותחת את הסכר, כשמדובר בערבים

בגלל מעמד חופש הביטוי, נקבע בשנת 2006 שבעבירות ההסתה יש צורך שמדיניות החקירה והתביעה תהיה אחידה ושמכלול השיקולים הנדרשים ישקלו באופן רוחבי. כלומר, כדי שלא יבוצעו חקירות שווא, כבר בשלב הבחינה של הפרקליטות אם לאשר פתיחה בחקירה נשקל גם סיכוי מיצוי ההליך הפלילי. הדבר מתאפשר מאחר שעבירות הסתה עוסקות בפרסומים והתבטאויות פומביים ולא במחשבות פנימיות של אדם, ולכן ניתן לבחון אותם בהתאם ליסודות העבירות ולפסיקת בתי המשפט במקרים דומים.

לאחר ה-7.10, פרקליט המדינה החליט להתיר באופן זמני למשטרה לפתוח בחקירת עבירות הסתה ללא אישור מראש במקרה של התבטאות בודדת וחד-משמעית, "על רקע היותה של ישראל במלחמה ובשעת חירום, במקרים מובהקים של גילויי תמיכה בארגוני הטרור ובמעשיהם הרצחניים".

היתר זמני זה הביא למבול של יותר ממאה חקירות ומעצרים, בעיקר של אזרחים ערבים, שרק חלק קטן מתוכם הובילו לכתבי אישום, שהסמכות להחליט לגבי הגשתם נותרה עדיין בידי הפרקליטות. בכנס ב-11.7.2024, פרקליט המדינה עמית איסמן הודה שבחלק מהמקרים המשטרה חרגה מההיתר הזמני שקיבלה ממנו.

עד ל-7.10, הפרקליטות לא היתה נדיבה במתן אישורים למשטרה לחקור עבירות הסתה וגם זהירה יחסית בהגשת כתבי אישום. גם אחרי ה-7.10 הפרקליטות אחזה בגישה זהירה יחסית, במיוחד כשמדובר בהתבטאויות קיצוניות של יהודים.

כך למשל, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) עו"ד אלון אלטמן, החליט ביום 22.8.2024 לא לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ לימור סון הר מלך, ממפלגת עוצמה-יהודית. סון הר מלך לא פרסמה סרטון שלה רוקדת ב-26.2.2023, עת יהודים ערכו פוגרום בכפר חווארה בגדה המערבית, אך היא כן הגיעה פיזית לזירת הפוגרום, צייצה תמיכה במי שביצעו את הפוגרום וגם ביקרה את מי שהעזו לגנות אותם.

בעת שמאות פעילי ימין קיצוני פשטו על הכפר חווארה, הציתו עשרות בתים, דירים, לולים וחנויות ומאות מכוניות, פצעו כ-100 איש וגרמו לכך שהתושבים נמלטו מבתיהם כדי לא להישרף למוות, ח"כ סון הר מלך צייצה בטוויטר שהיא הגיעה לחווארה "כדי לתמוך בזעקתם הצודקת של מאות תושבי השומרון שיצאו למחות". בציוץ נוסף היא קראה במפורש שלא "לצאת בהודעות גינוי וקריאה להרגעת הרוחות".

הציוץ השני מוכיח שלחברת הכנסת היתה מודעות לפוגרום שהתרחש באותה עת, דווח בזמן אמת בתקשורת וברשתות החברתיות והוביל לאותם הגינויים והקריאות להרגעת הרוחות שהיא קראה שלא להצטרף אליהם.

גם ח"כ צביקה פוגל, ממפלגתם של ח"כ סון הר מלך והשר בן-גביר, לא פרסם סרטון שלו רוקד. הוא כן אמר בראיון לתחנת הרדיו גלי-ישראל למחרת הפוגרום, "חווארה סגורה ושרופה, זה מה שאני רוצה לראות... אני רוצה להחזיר את הביטחון לתושבי מדינת ישראל. איך עושים את זה? מפסיקים עם המילה 'מידתיות'. מפסיקים עם חוסר הרצון לענישה קולקטיבית כי זה לא מתאים לכל מיני בתי משפט. אני מוריד את הכפפות". ח"כ פוגל נחקר בחשד להסתה, באישור הפרקליטות, אך ביום 11.4.2024 עו"ד אלטמן החליט לסגור את התיק.

גם בתי המשפט זהירים יחסית בהרשעה בעבירות הסתה, לפחות במקרים מסויימים. כך למשל, ב-14.1.2024 השופטת סיגל אלבו זיכתה פעיל מרכזי במפלגת עוצמה-יהודית, ראש ארגון להב"ה בנצי גופשטיין, מעבירות הסתה לאלימות ולטרור.

זאת למרות שבמהלך חתונה גופשטיין קרא במיקרופון "ברוך הגבר, נכנס למערה, דרך הנשק וירה", תוך התייחסות לטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה, ולאחר מכן קרא במיקרופון את הסיסמה "מוחמד מת, מוחמד מת". לפי כתב האישום, באותה עת, חלק ממשתתפי החתונה לבשו חולצות של ארגון להב"ה, היו רעולי פנים וחלקם נופפו בסכינים או סימנו תנועת "אקדח" באמצעות ידיהם.

מסלול עוקף פרקליטות

להבדיל מגופשטיין ומהח"כים סון הר מלך ופוגל - חיג'אזי לא קראה או פרסמה כיתוב התומך במפורש באלימות ובמי שמפעילים אלימות כלפי אזרחים, אלא סרטון שלה רוקדת שהקשר האפשרי היחיד שלו לאירועי ה-7 באוקטובר היה התאריך בו פורסם.

בארגון "פייק ריפורטר" בדקו מאות סרטונים אחרים של חיג'אזי ומצאו בודדים המתייחסים לאקטואליה: חיג'אזי הביעה צער על המלחמה והספידה נרצחת בקיבוץ בארי. מעניין יהיה לעשות בדיקה דומה לגבי מאות סרטונים וציוצים של גופשטיין והח"כים סון הר מלך ופוגל.

בנסיבות אלה, נראה שהמשטרה בעצמה לא האמינה שהפרקליטות תתיר לה לחקור את חיג'אזי בעבירות הסתה, אפילו שמדובר באזרחית ערביה. כדי לעקוף את הפרקליטות, המשטרה בחרה בעבירת של התנהגות העלולה להפר את השלום (לפי סעיף 216 (א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977). עבירה שהסמכות להחליט על פתיחת חקירה בגינה והעמדה לדין, נתונה בידי המשטרה ויחידת התביעות שלה.

עוד "יתרון" מבחינת המשטרה: מדובר בעבירה שמתאפיינת בעמימות רבה. הפסיקה קבעה שמדובר בכל צורה של התנהגות, וכי זו אינה מוגבלת לפעילות גופנית בלבד, אלא כוללת גם דיבור ועשויה להתקיים אף ללא דיבור. גם התנהגות מותרת וחוקית כשלעצמה, עשויה להיחשב כהתנהגות אסורה אם נסיבות ביצועה מלמדות שיש בכוחה להביא להפרת השלום, והדברים אמורים גם כאשר אותה התנהגות מצויה בגדר זכות יסוד.

עדיין, לפי הפסיקה נדרש להוכיח שההתנהגות "עלולה" לגרום להפרת השלום על פי מבחן ה"וודאות הקרובה".

היום חיג'אזי, מחר את או אתה

אסור להיות אדישים למהלך שהמשטרה עשתה לגבי חג'אזי. כל מי שמפגינים נגד הממשלה ומדיניותה, למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית ושחרור החטופים בעזה, למען זכויות אדם, לסיום המלחמה או כל נושא ציבורי-פוליטי אחר - צריכים לדעת שהמשטרה עלולה להגיע בלילה לביתם כדי לעצור אותם, לצלם אותם אזוקים כשעיניהם מכוסות בפלנלית, ולחקור אותם בחשד להתנהגות העלולה להפר את שלום ה"קונצנזוס הציבורי" (משפחת נתניהו, שרי הממשלה או חברי הכנסת בקואליציה).

עד שלא תסתיים חקירת והליך השווא, המפגין או המפגינה שנעצרו עלולים למצוא את עצמם ללא פרנסה, כפי ששר החינוך יואב קיש צייץ בעניין חיג'אזי: "כל עוד הבירור בעניינה מתקיים, ובוודאי אם תימצא אשמה – כף רגלה לא תדרוך יותר במערכת החינוך". התופעה של מעצרי שווא של אזרחים מכוח העבירה העמומה הזו כבר מתרחשת. היום זו חיג'אזי ומחר זה את או אתה.

את או אתה, ולא השר בן גביר, שנהנה מזה שנים מחסינות ולא נחקר והועמד לדין בחשד לעבירת ההתנהגות העלולה להפר את השלום, למרות שנראה שהתנהג לא פעם באופן כזה. למשל, בהיותו חבר כנסת במאי 2021. המפכ"ל קובי שבתאי טען אז בהערכת מצב עם ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון אמיר אוחנה: "מי שאחראי לאינתיפאדה הזו הוא איתמר בן גביר. זה התחיל עם ההפגנה של להב"ה בשער שכם, המשיך בפרובוקציה בש'יח ג'ראח, ועכשיו הוא מסתובב עם פעילי להב"ה בערים. אתמול הצלחנו להרגיע את עכו והוא הגיע עם פעילים באוטובוס וגרם לתסיסה. אין למשטרה כלים להתמודד איתו". או לפני כשבוע, כשהגיע לזירת הפיגוע ביפו ואיים ש"ככל שיסתבר שיש קשר למסגד, הדברים ברורים — צריך לסגור אותו ולהרוס אותו".

על אף הסכנה הברורה לציבור ולדמוקרטיה מהתנהלות המשטרה במקרה של חיג'אזי, בינתיים היועמ"שית לממשלה אינה מתערבת ומאפשרת לשר בן גביר ולמשטרה לעשות יחסי ציבור על גבה של אזרחית, בעת שהם נכשלים בהגנה על תושבי מדינת ישראל מפני ארגוני הטרור והפשיעה ואין למרבית הישראלים אמון בהם ובטוהר שיקוליהם.

לאור ההודאה בציוץ של השר בן גביר שהוא זה שיזם את פתיחת החקירה נגד חיג'אזי, המעצר הלילי ה"מיידי" (לפי ציוצו), האיזוק וקשירת העיניים שלה בבד פלנלית, דליפת הצילומים ממעצרה ושינוי עילת המעצר מעבירות הסתה להתנהגות העלולה להפר את השלום – מצופה היה שהיועמ"שית לממשלה תורה על פתיחת חקירה משותפת למח"ש וליחידת להב 433 נגד השר בן גביר וקציני המשטרה המעורבים בפרשה, בין היתר, בחשד לשימושם לרעה בכוח המשרה לפי סעיף 280 לחוק העונשין. האגודה לזכויות האזרח גם פנתה ליועמ"שית לממשלה בדרישה שתורה על פתיחה בחקירה נגד השר בן גביר בגין הפרת החלטת בג"ץ שאסרה עליו לתת הוראות אופרטיביות למשטרה.

באשר לחיג'אזי – בליל יום המעצר דוברות המשטרה הודיעה כי "הוחלט לפני זמן קצר, על ידי קצין משטרה, לשחרר את החשודה ממעצר בתנאים מגבילים" והוסיפה ש"החקירה בעניינה נמשכת". כלומר, גם המשטרה מודה שהפיל הפך לעכבר.

לנוכח השתלשלות הדברים החמורה ולאחר שהשר הממונה על המשטרה כבר "הרשיע" אותה בטוויטר בהסתה ובתמיכה טרור, ואחרי שגורמים במשטרה אפשרו את דליפת הצילומים שלה אזוקה ומכוסת עיניים כאילו היתה אסירה ביטחונית – במדינות מערביות רבות היה נקבע שההליך הפלילי כבר "הוכתם" פוליטית והמשך ניהולו פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק ובזכותה להליך הוגן, וכן יהיה בו משום רדיפה, דיכוי והתעמרות.

גם בישראל נקלטה "דוקטרינת ההגנה מן הצדק" המאפשרת לבטל כתב אישום לאחר הגשתו, אך כבר בשלב הזה ברור שהפגיעה בצדק ובזכויות של חג'אזי חמורה מכל מה שקיים בסרטון שפרסמה. זאת במיוחד שבהינתן מבחן ה"וודאות הקרובה" כפי שפורש בפסיקה, קיים ספק רב לגבי סיכוי הרשעתה אפילו בעבירת ההתנהגות העלולה להפר את השלום. על המשטרה לבטל את התנאים המגבילים ועל יחידת התביעות המשטרתית לסגור את התיק נגדה ללא דיחוי.