איך קוראים לערוץ טלוויזיה שבאופן מתמשך מציג תמונה חד-צדדית של מחאה אזרחית נגד הממשלה וממסגר אותה בצורה שלילית ועוינת?

על הסיקור האוהד והקרבה בין ערוץ 14 לממשלה ובעיקר ללשכת ראש הממשלה כבר נאמר רבות. במשך שנים נתניהו זכה לסיקור חיובי ואוהד, במיוחד במערכות בחירות, מהחינמון "ישראל היום" של משפחת אדלסון, אבל חומרי החקירה באישומים הפליליים נגדו איששו כי החלום האמיתי שלו הוא ערוץ טלוויזיה שישרת אותו.

פרויקט "פוקס ניוז" הישראלי לא היה סתם משאלת לב, אלא מיזם שנתניהו ניסה להגשים פעם אחר פעם לאורך השנים, רתם בעלי הון ואף גייס את כוחו השלטוני לצורך העניין. מהיחסים בין נתניהו ובני משפחתו לבין אילי התקשורת והטייקונים השונים, שנחשפו במהלך המשפט, ניתן ללמוד כי נתניהו חפץ בערוץ ימני פופוליסטי, אבל כזה שישרת נאמנה את הקריירה הפוליטית שלו, בלי תירוצים של אתיקה ויושר עיתונאיים.

נראה שחלומו של נתניהו התגשם. אחרי שנים ארוכות של דשדוש ורייטינג אפסי, ערוץ 14 (לשעבר ערוץ 20), היה לערוץ השני הנצפה במדינה. בחסות ההפיכה המשטרית והמלחמה, תודות לקיטוב ולהתלהמות שהרשתות החברתיות הזריקו למרחב הציבורי והפוליטי בישראל בכמויות אדירות, בעזרתו האדיבה של מנגנון עלום ומוכחש שיאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, הוא אחד מכוכביו הבלתי מעורערים.

רה"מ בנימין נתניהו (משמאל) והבעלים של ערוץ 14 יצחק מירילשוילי. בחזית: שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) ומגישים בערוץ 14 (צילומים מקוריים: פלאש90, צילום מירילשוילי: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)

רה"מ בנימין נתניהו (משמאל) והבעלים של ערוץ 14 יצחק מירילשוילי. בחזית: שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) ומגישים בערוץ 14 (צילומים מקוריים: פלאש90, צילום מירילשוילי: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)

וכמובן, בעזרת מאמצי חקיקה ואנטי-רגולציה עקביים ובלתי-נלאים, שנמשכים כבר שבע שנים ומפלים לטובה את ערוץ 14 מול הערוצים המתחרים. ממשלות נתניהו איפשרו לערוץ לפעול בניגוד לתנאי הזיכיון, ואז יצרו בשבילו נישה רגולטורית מיוחדת שפטרה אותו דה-פקטו מאסדרת התקשורת הנהוגה בישראל. הפטורים וההקלות מוארכים שוב ושוב, בין השאר בתירוץ של "הגנת ינוקא", למרות שמדובר בערוץ פופולרי בבעלות משפחת המיליארדרים מירילשוילי.

ערוץ 14 מחזיר לנתניהו בגדול, יום יום ובצמתים חשובים. כך גם ברגע האמת אתמול, כשהזעם והייאוש על הפקרת החטופים והמשבר המתמשך עלו על גדותיהם - ערוץ 14 שירת את מטרתו.

במהדורת החדשות של ערוץ 14 הקדישו רק 3 דקות לשידור תמונות מההפגנה העצומה וחסרת התקדים, כך לפי בדיקת עורך התקשורת של "וואלה". מאות אלפי ישראלים מילאו רחובות, כיכרות וצמתים בעשרות מוקדים בישראל, אבל באתר ערוץ 14 דיווחו כי המחאה "הסתיימה בקול ענות חלושה".

שביתת ההזדהות הדרמטית של ההסתדרות והמוני עסקים ורשויות מקומיות היא בערוץ 14 "שביתה חלקית בלבד". הביקורת של המפגינים על הממשלה שדחתה עסקה והפקירה את החטופים למותם היא "הסתה". להפגנה עצמה הגיעו רק "אלפים", דיווחו באתר ערוץ 14, על רקע תמונה של מאות אלפי אנשים גודשים את הרחובות.

כשנכנסתי הבוקר לקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, אחד המצליחים בארץ, כמעט כל החנויות היו סגורות והמקום היה שומם. עיריות רבות עיכבו או לא סיפקו שירותים, כמו גם חברות תחבורה ציבורית רבות ושדה התעופה בן גוריון. אבל בדלפק הקבלה של בית העסק הסמוך לקניון ישב פקיד הקבלה כשערוץ 14 פתוח על הטלוויזיה לידו. שם דווקא דיווחו על צעדת המחאה של "פורום גבורה" של משפחות שכולות המתנגדות לעסקה עם החמאס. צעדה בה השתתפו כמאה איש בלבד. בשביל זה דווקא היו זמן ומשאבים לשלוח כתב שטח שיסקר וידווח.

לערוץ טלוויזיוני כמו ערוץ 14 יש כוח רב להשפיע ולעצב עמדות. הוא מגיע בזמן אמת למסות של צופים, הוא משדר תמונות חיות וכותרות קצרות ונוחות לעיכול, הוא נוטה לסנסציוני ולצהוב – והוא בחינם. הוא לא דורש רף גבוה של ריכוז או יכולות עיבוד והבנה. הוא מוצר צריכה תודעתי נגיש ונוח לכל אדם ובכל גיל. אין פלא שהוא משגשג וצומח דווקא בתקופת מלחמה ואסון, בה מחפשים אשמים ופתרונות קלים.

אבל ערוץ 14 הוא לא ערוץ חדשות. את זה חשוב לזכור. הוא משדר מאולפנים שנראים כמו אולפני חדשות, מעסיק אנשים שמתלבשים כמו כתבי חדשות ומשתמש בציוד, תפאורה וז'רגון המזוהים עם תעשיית החדשות.

אבל כשהוא בוחר באופן עקבי שלא להישען על עובדות ולשקף את המציאות בצורה חד-צדדית, מעוותת ומגויסת לבעלי הכוח ומקבלי ההחלטות - הוא פשוט עוד כלי בארסנל העצום של ראש ממשלה רב עוצמה שמנסה לשמור על מעמדו וכוחו בכל דרך אפשרית.

כך גם צריך להתייחס אליו: ערוץ 14 אינו ערוץ חדשות. ערוץ 14 הוא ערוץ תעמולה.