ערוץ 14, בבעלות המיליארדר יצחק מירילשוילי, תובע חמישה מיליון שקלים מהרשות השנייה בטענה כי גרמה לו נזק כשנמנעה מלהפיצו במערך עידן פלוס ובהמשך שילבה אותו במערך באופן שלדברי הערוץ היה לקוי ופגום. התביעה הוגשה במענה לתביעה של הרשות השנייה נגד הערוץ, אחרי שצבר חוב של כ-6.5 מיליון שקלים בתקופה שבה הפיץ את שידוריו במערך עידן פלוס - מבלי לשלם.
בשנת 2013 זכתה חברת ערוץ יהודי ישראלי בע"מ במכרז להקמת ערוץ ייעודי לענייני מורשת ישראל, ובמהלך 2014 החלה להפעיל באפיק 20 את הערוץ שכונה "ערוץ 20". עד מהרה התברר כי הערוץ שהתחייב לייצר תכנים בנושא מורשת ישראל מבקש להיות ערוץ פוליטי שמתאפיין בשידורי חדשות מוטים ימינה. ברבות השנים הפך לערוץ תעמולה המשרת את ראש הממשלה נתניהו בין היתר באמצעות הפצת שקרים, הסתה ותיאוריות קשר כוזבות.
כשהוקם הערוץ הוא נועד להיות משודר בין היתר במערך עידן פלוס, מערך הפצת שידורים ממשלתי שנועד להעניק לציבור אלטרנטיבה זולה לקליטת ערוצי טלוויזיה ורדיו מרכזיים באמצעות תשלום חד-פעמי על ממיר דיגיטלי. מערך עידן פלוס מופעל על ידי הרשות השנייה אך ממומן כולו, בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה, מכספי הערוצים שמשודרים בו, ובעיקר תאגיד השידור ואיתו הערוצים 12 ו-13.
בתחילת הדרך לא הופץ ערוץ 20 בעידן פלוס, לטענת הרשות השנייה משום שבאותה תקופה הופעל מערך השידורים החינמי בקיבולת מלאה. בספטמבר 2015 עתר הערוץ לבג"ץ בדרישה כי שידוריו יופצו גם במערך עידן פלוס. בהמשך, לאחר שמערך השידורים הורחב (הוקם מרבב נוסף), החלו גם שידורי הערוץ להיות מופצים במערך.
יצחק מירילשוילי (מימין) ואביו, האוליגרך מיכאל מירילשוילי (צילומים: משה מילנר, לע"מ; רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)
בשנותיו הראשונות הערוץ לא נדרש לשלם עבור ההפצה בעידן פלוס, שכן זכה ל"הגנת ינוקא", אולם ב-1 ליולי 2018 הסתיימה התקופה בה היה זכאי להטבה. למרות זאת, דרש הערוץ מהרשות להמשיך ולקבל פטור מתשלום על הפצתו בעידן פלוס. לרשות ממילא לא היתה כל סמכות לאשר זאת ועל כן לא היה בכוחה להיענות לבקשה גם אם היתה מוצאת אותה מוצדקת.
על אף תום תקופת הפטור, ועל אף שהפנייה לרשות היתה חסרת תוחלת, נמנע הערוץ מלשלם את דמי ההפצה. בערוץ טענו בתחילה כי אינם שבעי רצון מטיב הקליטה והיקף הכיסוי של השידורים במרבב החדש, ואחר-כך המשיכו לדרוש פטור מתשלום בטענות שונות, שנדחו כולן בידי הרשות.
בשנת 2021 דרשה הרשות מהערוץ לשלם את החוב שצבר, בסך כ-5.5 מיליון שקלים, בגין העברת שידוריו מה-1.7.2018 ועד לאותו מועד. בתגובה הודיעו בערוץ כי הם מבקשים להפסיק את הפצת שידורי הערוץ במערך עידן פלוס. הערוץ אכן הוסר בסוף אותה שנה, אך החוב, שתפח בינתיים ל-6,451,375 שקלים (לא כולל מע"מ), מעולם לא שולם.
"תביעה זו עוסקת בהפרת חוק שיטתית ועקבית, אשר נעשית על ידי ערוץ 14 לצורך הפקת רווחים שלא לו", נטען בתביעה שהגישה הרשות השנייה, באמצעות עורכי-הדין יוסי לוי, עופר קורלנדר, אסף הדני וירדן ליכטמן. "ערוץ 14 מסרב לשלם דמי הפצה אותם הוא חב לרשות השניה על פי חוק בגין שידורי הערוץ על גבי מערך עידן פלוס בהתאם להוראות הברורות הקבועות בחוק הפצת שידורים ובתקנות דמי הפצה".
בין מרבב למרבב
היום (15.8) הגיש ערוץ 14 כתב הגנה, וזאת באמצעות עורכי-הדין איתמר מירון, ירין ראובן וחגי פרדס. "עסקינן במקרה הזוי ומקומם במיוחד, בו גוף ציבורי מסרב לקיים את הוראות החוק, גורם נזק עצום לחברה מסחרית, ומאוחר יותר, מכל מיני סיבות עלומות, הוא עוד בוחר לתבוע מהחברה המסחרית תשלום על הנזקים שגרם לה", נטען בכתב ההגנה.
ערוץ 14 טוען כי התוכנית העסקית שהוכנה לקראת הגשת ההצעה למכרז ערוץ המורשת התבססה על הכנסות שאמור היה לקבל גם במסגרת הפצתו במערך עידן פלוס. ואולם, לטענת הערוץ, במקום להעביר את שידוריו במרבב הוותיק של עידן פלוס, ברשות השנייה החליטו להעביר את שידוריו במרבב חדש יותר. בערוץ 14 טוענים כי החלטה זו פגעה בהם משום שבאותה תקופה היו רק כמה מאות בעלי ממיר חדש שיכלו לקלוט את שידורי המרבב השני.
לפי ערוץ 14, חובתה החוקית של הרשות הייתה להעביר את שידוריו במרבב הראשון, שהגיע ליותר צופים, אך הרשות התעקשה להעביר את שידורי הערוץ במרבב השני. בכתב ההגנה טוען הערוץ כי שידוריו סבלו מבעיות קליטה תכופות והיעדר חשיפה בחלקים מסוימים של המדינה. בנוסף, קובל ערוץ 14 על כך שנאלץ לשדר במשך שנים באפיק 20 ולא באפיק "תחרותי יותר".
אשר לדרישת התשלום בגין העברת השידורים במערך עידן פלוס, בערוץ 14 טוענים כי זו "בלתי חוקית" וכי הרשות התעלמה מפניות רבות ששיגר הערוץ אליה במענה לדרישת התשלום. יצוין כי בחלק זה של כתב ההגנה מתרבים סימני הקריאה ופעמים רבות מופיעים שניים ושלושה סימני קריאה זה לצד זה. לטענת הערוץ, התקנות בדבר תשלום הערוצים המשודרים לרשות השנייה תוקנו רק בשנת 2022 ולכן לא ניתן היה לדרוש כלל תשלום בשנת 2018.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת ערוץ 20, 13.3.2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)
בערוץ 14 טוענים עוד כי הרשות השנייה הפלתה אותם לרעה בכך שהעבירה את שידורי החינוכית, ערוץ 12 וערוץ 13 במרבב הישן ואף הוסיפה אליו את ערוץ 33 בעוד שהותירה אותם במרבב החדש, אותו הם מכנים "פח אשפה שידורי".
עוד טוענים בערוץ 14 כי הדרישה הכספית של הרשות מהם עבור העברת שידוריהם "מהווה פגיעה שלטונית משמעותית בשוק התקשורת". לדברי הערוץ, "חשיבות שידוריה של הנתבעת עולה עשרות מונים שעה שהנתבעת מביאה למרחב התקשורת הישראלית קול ייחודי המהווה פה לחלקים משמעותיים מהחברה הישראלית אשר לא מוצאים את עצמם מזוהים על ידי ערוצי תקשורת אחרים בישראל".
במקביל לכתב ההגנה הגיש ערוץ 14, כאמור, גם כתב תביעה שכנגד בגין הנזקים שלדבריו גרמה לו הרשות השנייה. "בכל חודש בו לא שודר ערוצה של התובעת שכנגד במרבב העיקרי, נגרם לנתבעת שכנגד הפסד משמעותי ביותר", טוענים בערוץ 14 ואומדים את הנזק בלמעלה מ-10 מיליון שקלים, אך "מטעמי אגרה" הגישו את תביעתם על סך 5 מיליון שקלים בלבד.
"מאחר שה'מוצר' אשר 'סיפקה' הרשות השניה לתובעת הינו חסר כל ערך כספי, בעוד שהמוצר אותו היא היתה אמורה לספק הינו מוצר יקר ערך ומשמעותי, הרי ברור ששווי הנזק אשר נגרם לתובעת שכנגד הרי הוא לפחות כשווי העלות אותו תובעת הנתבעת שכנגד בגין דמי ההפצה", נטען עוד בכתב התביעה שכנגד.
67114-02-24