מול ההתגייסות הרבה של חלקים מגוונים בחברה הישראלית למילואים מיד כאשר פרצה מלחמת ה-7 באוקטובר, בלטה בקרב הקהילה החרדית הנכונות המועטת להתגייס למאמץ המלחמתי. אף שבשנים האחרונות חלק מהקהילה החרדית עובר שינויים המובילים להתקרבותו לחברה הכללית, מרביתה של קהילה זו דוגל בהיבדלות ובהסתגרות.
ד"ר יצחק טרכטינגוט, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית וראש המגמה לחינוך יהודי במכללת הרצוג ותהילה גאדו, דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ומרצה בקריה האקדמית אונו לחינוך ודמוקרטיה, ערכו סקר בקרב 402 חרדים מכל הזרמים שנועד לבדוק את השערתם ולפיה חרדים החשופים לתקשורת כללית נטלו חלק פעיל בחזית ובעורף בתקופת המלחמה יותר מחרדים שאינם חשופים לתקשורת הכללית.
במאמר שפרסמו השניים בכתב העת האקדמי "מסגרות מדיה", הם כותבים כי הסקר אותו ערכו במהלך השבוע השלישי של המלחמה (שבו כבר התבצעה פעילות קרקעית של צה"ל בעזה) אישש את השערתם זו, כמו גם הנחה כללית יותר שלהם ולפיה ככל שאנשים הנמנים עם קבוצות מיעוט קוראים יותר עיתונים כלליים על חשבון עיתונים מגזריים, חומות ההסתגרות שלהם מהעולם הכללי, לרבות החילוני, נסדקות ותודעת המיעוט שלהם מתרופפת.
מהסקר של טרכטינגוט וגאדו, שבו השתתפו 402 חרדים (55% גברים ו-45% נשים), עולה כי 81% מבין החרדים שהתגייסו לשירות צבאי או ביטחוני נחשפים לתקשורת לא חרדית. בקרב החרדים שהתנדבו לפעילות בתחום ביטחוני אחר (למשל, משטרה או מכבי אש) אחוז החשופים לתקשורת כללית אף גבוה יותר - 87%. בקרב החרדים שבראשית המלחמה העדיפו להתנדב לסייע בתחום החברתי בלבד (ולא הביטחוני), האחוז נמוך יותר: 65%. החשיפה בקרב חרדים שהסתפקו בהשתתפות בלוויות של חללי המלחמה וניחומי אבלים היתה בשיעור של 58% בלבד.
אחוז החשופים לתקשורת שאינה חרדית מקרב החרדים שנרתמו למאמץ הלחימה והעורף, מתוך המאמר "שיתוף פעולה של קבוצת מיעוט עם קבוצת הרוב: חשיפה לתקשורת כמקדמת מעורבות של חרדים במאמץ המלחמתי" של ד"ר יצחק טרכטינגוט ותהילה גאדו, כתב העת האקדמי "מסגרות מדיה"
מהממצאים עולה כי המשתתפים החשופים לאמצעי תקשורת כלליים ולא רק לתקשורת חרדית, נטו ליטול חלק פעיל במלחמה יותר מאלו המקפידים שלא להיחשף לתקשורת שאינה חרדית, אינטרנטית או מודפסת.
"ניתן לטעון איפוא שהחשיפה לתקשורת הכללית פותחת בפני החרדי צוהר להוויה הישראלית, מגבירה את תחושת השייכות שלו לחברה הישראלית ומגדילה את מעורבותו בזירה הלאומית", כותבים טרכטינגוט וגאדו. "מעבר לכך, חשיפה זו מפחיתה את החרדה מפני היטמעות בחברה הישראלית שנובעת מעקרונות החרדיות. אותה חשיפה פותחת בפני החרדי את האפשרות לראות את עצמו כחלק מהחברה הישראלית ולממש את שייכותו אליה באמצעות התנדבות או התגייסות פעילה לצבא או לשירות ביטחוני.
"לעומת זאת חרדים שאינם חשופים לתקשורת הכללית ייטו להמשיך ולחשוש מפני היטמעות בקרב החברה הישראלית, לנקוט בהיבדלות ממנה וממילא להימנע מהשתתפות פעילה באתגריה ומלחמותיה".
השניים מצאו קשר בין האחוז הגבוה של חרדים שדיווחו כי הם חשופים לתקשורת הכללית ובין האחוז הגבוה יחסית של אלה שהביעו תמיכה בגיוס חרדים לצבא או לשירות ביטחוני אחר, עמדות שאינן מקובלות בחברה החרדית בדרך כלל, ואינן תואמות את ערכיה המוצהרים.
45% מהמרואיינים לסקר השיבו בחיוב לשאלה האם חרדים צריכים להתגייס לצבא או להתנדב בחזית ומבין אלה אחוז גבוה, 82%, העידו שהם אינם מקפידים שלא להיחשף לתקשורת הכללית. כלומר, אלה שאינם צורכים רק תקשורת חרדית, אלא חשופים גם לתקשורת הכללית, נוטים לגלות עמדה חיובית יותר כלפי התגייסות לצבא או מתן סיוע בעורף.
שיעור החרדים שציינו כי הם חשופים לתקשורת הכללית במדגם זה - 64% - גבוה מהשיעור שנמצא במחקרים שנערכו בעיתות של שקט יחסי (ב-2020 וב-2022). "נראה כי אלמנט ההפתעה ואף ההלם בשל מתקפת חמאס והחשש הגדול מפני האויב המשותף", אומרים טרכטינגוט וגאדו, "הובילו בעת עריכת הסקר הנוכחי לצריכת תקשורת כללית על ידי חרדים רבים ובעקבותיה למעורבות רבה יותר של המגזר עם הקולקטיב הישראלי ולהתגייסות גדולה יותר של חרדים לאתגרי החברה הישראלית הכללית במלחמה".