היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין סבר לפני כעשור כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שואף לסגור את ערוץ 10 משום שחברת החדשות שלו סיקרה אותו באופן ביקורתי, כך אישר היום (7.2) וינשטיין בעדותו במשפט המו"לים. "חשבתי שזה אחד הנימוקים שבעטיים ראש הממשלה רוצה לסגור את הערוץ", אמר וינשטיין מעל דוכן העדים. למרבה הפלא, את הסוגיה הזו העלה בפני וינשטיין דווקא עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, ולא אחד מנציגי התביעה.

עו"ד חדד ביקש להדגים בפני בית-המשפט כי היועמ"ש דאז וינשטיין לא ראה כל נופך פלילי ואף לא בעיה של ניגוד עניינים בכך שראש ממשלה מנצל את מעמדו ותפקידו הציבורי כדי לסגור כלי תקשורת ממניעים פוליטיים ואישיים. עובדה זו משתלבת בטענת ההגנה הכללית בדבר חוסר הפליליות בקשרים שבין ההון, השלטון והעיתון.

וינשטיין, לשעבר עורך-דין פלילי מצליח המתמחה בהגנה על אישי ציבור נאשמים בשחיתות (נתניהו ביניהם), מי שכשכיהן כיועץ המשפטי לממשלה ספג ביקורת חריפה בשל האופן שבו מיסמס את תיקי השחיתות של אביגדור ליברמן (לפי יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, לצורך זה וינשטיין בכלל מונה לכתחילה לתפקידו), נטה להסכים לתפיסה הזו של סנגורי נתניהו. כשהעיד היום וינשטיין על רצונו של ראש הממשלה לנקום בכלי התקשורת הביקורתי כלפיו עד כדי סגירתו הגדיר זאת היועמ"ש לשעבר "חולשת אנוש שראויה להבנה".

וינשטיין אישר, במענה לשאלות המשך של עו"ד חדד, כי גם כשראש הממשלה נתניהו פעל אקטיבית לסגירת ערוץ 10 הוא מעולם לא אמר לו שהוא מנוע מלעסוק בערוץ בגלל הסיקור העוין נגדו. "היו כל מיני נימוקים", העיד וינשטיין, "אבל לא אמרתי לו שהוא נמצא בניגוד עניינים". באופן דומה, הוסיף ואישר וינשטיין, הוא לא הורה על פתיחת בדיקה של יחסי נתניהו עם שלדון אדלסון על רקע התמיכה הגורפת שהעניק העיתון שבבעלותו, "ישראל היום", לראש הממשלה, גם לא אחרי שהתקבלו במשרדו פניות לפתוח בבדיקה שכזו.

ההימנעות של היועמ"ש לשעבר מלבדוק ניגודי עניינים של פוליטיקאים בכירים וכלי תקשורת לא התמצתה בנתניהו, אישר בהמשך עדותו. וינשטיין אישר כי לא הנחה את יאיר לפיד שלא לטפל ב"חוק 'ישראל היום'" או לעסוק בענייני ערוץ 2, למרות שאת הקריירה התקשורתית שהזניקה אותו לפוליטיקה עשה כבעל טור בכיר ב"ידיעות אחרונות" (המתחרה הישיר של "ישראל היום") וכ"טאלנט" מוביל של ערוץ 2 (יצוין כי בהסכם ניגוד העניינים של לפיד דווקא מוזכר העיתון "ידיעות אחרונות").

"גברת נתניהו נכנסה"

העדות של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר וינשטיין עוררה עניין רב במשפט, שבשבועות האחרונים מתנהל בפרופיל נמוך. עיתונאים שחדלו לסקר באופן שוטף את הנעשה במשפט הגיעו היום כדי לחזות בעדותו. כך גם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, נאשם מספר 4 בהליך, וכן רעיית ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו, שהגיעה לראשונה מאז תחילת המשפט לאולם 315 בבית-המשפט המחוזי בירושלים כדי לחזות בחקירת העדים (בעבר טסה לברייטון, אנגליה, כדי לצפות מקרוב בעדותו של המיליארדר ארנון מילצ'ן).

שרה נתניהו בברייטון, מקום עדותו של ארנון מילצ'ן, כפי שנצפתה על גבי מסך בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2023 (צילום: אורן בן-חקון)

אחרי שנתניהו נכנסה לאולם, ועו"ד חדד ניגש לחבקה, ביקש התובע עו"ד יהונתן תדמור לציין לפרוטוקול כי "גברת נתניהו נכנסה". עו"ד חדד תהה מדוע יש צורך בכך, שכן באולם ישנם גם עיתונאים ואנשים אחרים. "גברת נתניהו לא מתייצבת בדרך כלל לדיונים", הסביר עו"ד תדמור. "גם גליקמן לא", אמרה עו"ד נועה מילשטיין מהצוות של עו"ד חדד, ביחס לכתב חדשות 13 אביעד גליקמן, שהגיע היום לאולם אחרי היעדרות ממושכת.

נתניהו לא אמרה מילה לאורך כל העדות של וינשטיין, ובכל זאת הביעה מדי פעם את דעתה באמצעות הנהוני ראש. פעם אחת הִנהנה אחרי שווינשטיין טען כי נתניהו קיבל 30 מנדטים בבחירות 2015, ואז פנה אליה בשאלה "נכון?". בהמשך הִנהנה כשהסנגור חדד דיבר על ניגוד העניינים שבו היה שרוי אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה שהחליף את וינשטיין, כשהחליט על הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה.

"לפי מיטב זכרוני התשובה היא שלילית"

עיקר תשומת הלב בחקירה הראשית הקצרה של וינשטיין נגעה לשתי סתירות בין הגרסה שלו לבין הגרסה שמסר נתניהו לחוקריו: בנוגע לעצה שנתן וינשטיין לנתניהו בדבר קבלת מתנות ובנוגע להערה שהעיר באוזני ראש הממשלה בנוגע לניסיון לסגור את ערוץ 10.

כשראש הממשלה נתניהו נחקר בידי חוקרי להב 433, ב-27.1.2017, הוא טען כי בשנת 1999 קיבל מווינשטיין עצה משפטית לגבי קבלת מתנות. וינשטיין ייצג אותו אז כסנגור פרטי בפרשת עמדי, אז נחשדו נתניהו ואשתו כי השתמשו בכספי ציבור כדי לשלם לקבלן אבנר עמדי עבור עבודות פרטיות; בנוסף נחשדו בגניבת עשרות מתנות ממעון ראש הממשלה ("פרשת המתנות") לאחר ההפסד של נתניהו בבחירות (החקירה הסתיימה ללא העמדה לדין). לדברי נתניהו, הוא שאל את וינשטיין בנושא ושמע ממנו כי "אסור לך לקבל מתנות ממישהו שהוא לא חבר".

בנימין ושרה נתניהו, 2009 (צילום: אורי לנץ)

לתשובה זו יש רלבנטיות לפרשה המכונה "תיק 1000", שבמסגרתה המטירו שני המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי מאות אלפי שקלים על בני הזוג נתניהו. ראש הממשלה טוען להגנתו כי היו אלה בסך הכל מתנות בין חברים, שמותר לפוליטיקאי לקבל. לשיטתו, הייעוץ המשפטי שקיבל מווינשטיין יכול להסביר מדוע חשב כי אין כל פסול בקבלת בקבוקי שמפניה וסיגרים דרך קבע ממילצ'ן ופאקר.

היום בבית-המשפט סתר זאת וינשטיין. ראשית טען כי כשכיהן כיועץ המשפטי לממשלה הוא מעולם לא שמע מנתניהו שהוא מקבל מתנות מאנשים שונים, ומעולם לא התבקש לחוות דעה על המותר והאסור בתחום. בהמשך, כשנשאל האם העניק חוות דעת בעניין בשנת 1999, כשייצג את נתניהו בפרשת עמדי, סירב וינשטיין להשיב בטענה כי על המידע חל חיסיון עו"ד-לקוח.

עם זאת, בית-המשפט אישר לתובע, פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה עו"ד יהונתן תדמור, להקריא לפרוטוקול את התשובה שמסר וינשטיין כשנשאל על כך בחקירתו במשטרה: "לפי מיטב זכרוני התשובה היא שלילית", ענה אז וינשטיין. "זו לא היתה הסוגיה שעל הפרק, זה לא היו דברים שצפו פני עתיד, השאלה היתה על העבר. לקחו מתנות, הגברת לקחה, כך שלא נדרשתי. אבל הסוגיה העקרונית של איש ציבור שמקבל מתנות. לא, לא. ממני כסנגור הוא לא קיבל חוות דעת". וינשטיין אישר בפני בית-המשפט כי הוא עומד מאחורי הדברים שמסר לשוטרים.

"הוא חשב שאין מקום לכל-כך הרבה ערוצים בישראל"

הסתירה הנוספת בין גרסת היועמ"ש לשעבר לבין גרסת ראש הממשלה נוגעת ליחסו של נתניהו לערוץ 10. בחקירתו כחשוד בינואר 2017 מסר נתניהו שבאחת משיחותיו עם וינשטיין אמר לו היועמ"ש: "תגיד מה... מה יש לך דווקא נגד הערוץ הזה? החברים שלך הלא שם, למה? למה דווקא נגדם?". בכך כיוון נתניהו לשניים מבעלי המניות בערוץ 10 באותה תקופה, המיליארדרים רון לאודר וארנון מילצ'ן. נתניהו ביקש להראות כי פעל נגד ערוץ 10 אף שבין בעליו נמנו חבריו.

וינשטיין, בחקירתו במשטרה ושוב היום בבית-המשפט, עמד על כך שלא אמר זאת לנתניהו, ואף לא ידע כלל כי קיים קשר כלשהו בין מילצ'ן לבין הערוץ. שלילת וינשטיין את גרסת נתניהו הוצגה בפני נתניהו כשנחקר שוב באוקטובר 2018. ראש הממשלה, בתגובה, טען כי גרסת וינשטיין אינה הגיונית כיוון שהחברות שלו עם לאודר ומילצ'ן והקשר שלהם לערוץ 10 היו ידועים ב"ציבוריות הישראלית" ו"בתוך האליטה המשפטית". ואמנם, קשה להאמין שווינשטיין לא היה מודע לקשרים אלו.

בנימין, שרה ויאיר נתניהו עם ארנון מילצ'ן והשחקנית קייט הדסון באירוע שהתקיים בביתו של מילצ'ן במליבו, קליפורניה. 2014 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

עם זאת, וינשטיין סתר גם אמירה נוספת של נתניהו. בשונה משתי הסתירות הראשונות, כאן לא מדובר באימרת אגב שזכר נתניהו מאירוע שקרה כמה שנים טובות לפני כן, אלא בסתירה של עמדה עקרונית שנתניהו טוען כי הוא מחזיק בה. לאורך חקירותיו, במענה לכתב האישום והן בגרסת ההגנה כפי שעלתה מהשאלות שהציגו הסנגורים לעדי התביעה, שבה וחזרה הטענה כי נתניהו שואף להקים עוד ועוד כלי תקשורת ימניים בישראל כדי לאזן את התמונה החד-צדדית של התקשורת, שלתפיסתו רובה ככולה היתה שמאלנית.

והנה היום, מעל דוכן העדים, כשנשאל היועמ"ש לשעבר וינשטיין על רצונו של נתניהו לסגור את ערוץ 10, אישר זאת העד והוסיף: "באופן עקרוני הוא חשב שאין מקום לכל-כך הרבה ערוצים בישראל".

אמירה זו, שניתנה במענה לשאלת התובע עו"ד תדמור אך לא זכתה לשאלות המשך, סותרת את גרסת ההגנה של נתניהו ומשתלבת עם מעשיו של נתניהו לאורך השנים: מאמצים כבירים ועקביים לפתוח כלי תקשורת חדשים ולסגור אחרים על-פי מפתח אחד בלבד: מידת נאמנותם לבנימין נתניהו.

המונית מחכה לי

החקירה הנגדית נפתחה בנושא בעל חשיבות משפטית אך כמעט נטול קשר ליחסי השלטון וההון עם התקשורת: האם ניתן או לא ניתן אישור כדין לחקור סוגיות שבהן מעורב נתניהו, ואשר שהובילו בסופו של דבר לכתב האישום. ובכל זאת היה קשר כלשהו לתקשורת, שכן החקירה שנפתחה באישור (לטענת התביעה) או בלא אישור (לטענת ההגנה) היתה חקירת המשך לחקירה קודמת שנפתחה בעקבות שידור תחקיר "ביביטורס" של רביב דרוקר, באותו ערוץ 10 שבשנים לאחר מכן נתניהו ביקש לסגור.

באופן כללי, וינשטיין נטה לשתף פעולה עם העמדות שהביע עו"ד חדד בחקירה הנגדית. היועץ לשעבר הסכים כבר להערת הפתיחה של הסנגור: "מר וינשטיין, היה אפשר לוותר עליך אבל הביאו אותך לכאן".

יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, היום לפני עדותו במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

"אני חשבתי באמת שזה מיותר לחלוטין, משתי סיבות", הרחיב וינשטיין. "אחת עקרונית – לא מביאים יועץ משפטי לממשלה להעיד על דברים שעשה במסגרת תפקידו, בטח לא על-ידי התביעה הכללית. כל שנות המדינה לא היה לזה תקדים. וחוץ מזה, באופן אישי אני כיהנתי במשך שנים כתובע, כסנגור, כיועץ משפטי לממשלה, ולא חשבתי שאני זכאי לכבוד הזה, בערוב ימי, לכהן פתאום כעד מטעם התביעה, ולכן התנגדתי. ניסיתי לשכנע אותם, אבל אתה רואה כמה הצלחתי".

עו"ד חדד הבטיח כי במענה לזימונו של וינשטיין תזמן ההגנה את היועץ לשעבר מנדלבליט. "נעשה תיקו", הכריז, "אחד-אחד".

וינשטיין הביע פליאה כששמע שהתביעה זימנה אותו לעדות אך לא את מי ששימש כמשנה שלו, עו"ד אבי ליכט, שהיה ממונה מטעמו על סוגיית ערוץ 10. "זה לא בסדר", אמר, "היו צריכים להביא את אבי ליכט ולא אותי". היועץ לשעבר גם תמה על כך שבמסגרת החקירה לא נתפסו החלטות רשמיות ופרוטוקולים שעליהם נשאל היום בידי הסנגור, מבלי שיוכל להציג אותן בפניו.

וינשטיין גם אישר לעו"ד חדד כי ישנה חריגות בכך ששרת המשפטים ציפי לבני דחתה את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי בעניין "חוק 'ישראל היום'" והעדיפה להצטייד בחוות דעת פרטית, שקיבלה מ"ידיעות אחרונות". "זה די חריג, באמת די חריג", אמר וינשטיין.

עורכי-הדין נוית נגב ועמית חדד, היום בבית-המשפט. ברקע: עו"ד יהונתן תדמור (צילום: אורן פרסיקו)

כשנשאל על העצה שנתן או לא נתן לנתניהו בשנת 1999 בדבר קבלת מתנות אישר וינשטיין כי המצב הבסיסי בפרשת עמדי היה שונה מזה של "תיק 1000", שכן אז דובר על מתנות רשמיות שקיבל נתניהו מתוקף תפקידו (ואשר לפי החשד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו נטלה לשימושם הפרטי). בנושאים אישיים, על אירועים שהתרחשו בעבר, אפשר שנתניהו היה פונה לסנגור פרטי ולא לייעוץ המשפטי של משרדו או של הממשלה.

לאורך חקירתו הנגדית הפגין וינשטיין את חוסר שביעות רצונו מעצם המעמד שאליו נקלע. הוא הזכיר לעו"ד חדד כמה פעמים את המונית שמחכה לו ברחוב, ודירבן את הסנגור לשאול את שאלותיו.

עו"ד חדד, מצדו, בחר להחמיא לכשרונו של וינשטיין ולאיכות הספר האוטוביוגרפי שהוציא לפני כשנתיים, עד כדי כך שהשופט משה בר-עם המליץ לסנגור לסיים עם ה"חנופה" ולהתקדם לשאלות. עו"ד נוית נגב, באת-כוחו של מו"ל "ידיעות אחרונות" מוזס, ציינה כי ספרו של וינשטיין ראה אור בהוצאת "ידיעות אחרונות". ואכן, ספרו של היועץ המשפטי לממשלה שסגר את התיק של ליברמן יצא בהוצאה לאור של המו"ל שדאג במשך שנים להציג באור חיובי את אחד הפוליטיקאים הנחקרים ביותר בישראל.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 562KB)