לא אלוהים נמצא בפרטים הקטנים
"Game Change", ספרם החדש של מארק הלפרין וג'ון היילימן, פורש מאות עמודים של סיפורים עסיסיים על התרחשויות במהלך הקמפיין הנשיאותי האחרון בארה"ב, ויוצר סחרור של סיקור באמצעי התקשורת האמריקאיים. כאן תוכלו לצפות בראיון עם המחברים, כאן תוכלו לקרוא קטע מהספר שעוסק בפרשת הפוליטיקאי הנואף ג'ון אדוארדס, וכאן תוכלו לקרוא תקציר של הרגעים הגדולים כולם. בתפריט: ג'ון מקיין ואשתו סינדי בקרב קללות (ורמיזות עבות על כך שלגברת מקיין יש ידיד לא אפלטוני), הפרנויה של הילרי קלינטון (והבחישות של בעלה ביל), ודעתו הלא מחמיאה של דיק צ'ייני על שרה פיילין.
אנד פבלישר
מגזין העיתונות הוותיק והמקרטע כלכלית "אדיטור אנד פבלישר" ניצל בדקה האחרונה מסגירה כאשר נקנה השבוע על-ידי מו"ל מקליפורניה. ומה הדבר הראשון שהבוס החדש עשה? פיטר את העורך כמובן.
שועלים וצלופחים
עוד מישהו שכנראה נמצא בדרך ללשכת האבטלה הוא רוג'ר איילס, מנכ"ל פוקס-ניוז, שזכה בסופ"ש שעבר לכתבת פרופיל ב"ניו-יורק טיימס". אף שערוץ החדשות ההזוי זוכה להצלחה מסחררת תחת הנהגתו של איילס, מקורביו של רופרט מרדוק, הבעלים של פוקס, בילו את הימים האחרונים בללכלך על איילס, וגם איילס לא נותר חייב. על-פי הפרשנים, הקטטה היא ככל הנראה השלב הראשון של מלחמת ירושה שצפויה להתלקח ברגע שמרדוק יפנה את כס המלכות לטובת מלכות שמים.
שרה אימתנו
ואם כבר פוקס: השבוע, במהלך מבריק ובלתי נמנע, צורפה מושלת אלסקה לשעבר, שרה פיילין, לצוות הפרשנים של הערוץ. הצופים האדוקים הגיבו בהתרגשות. וגם גלן בק התרגש מאוד.
תנו לו סיגר
אף שה"נשיונל אינקוויירר" הוא צהובון נמוך וסנסציוני שנמכר על יד הקופות בסופרמרקטים, יש מי שסבור שהגיע הזמן להתייחס ברצינות לכתבות התחקיר שמופיעות בו, ואף להעניק לו פוליצר. הסיבה: ה"אינקוויירר" הוא אולי צהובון, אך הוא גם זה שחשף את פרשת הפוליטיקאי הנואף ג'ון אדוארדס ואת העובדה שיש לו ילד סודי מחוץ לנישואים.
סיימון אמר
כשהוא לא עוסק בהצלת ענף העיתונות, דייוויד סיימון עושה תוכניות טלוויזיה. ואחרי ש"הסמויה", סדרת המופת שיצר יחד עם אד ברנס, הגיעה לסוף דרכה, הגיע הזמן לסדרה חדשה. "Treme", שתשודר ב-HBO החל מאפריל, ממוקמת בניו-אורלינס ועוסקת בקבוצת מוזיקאים שמתמודדת עם החיים בעיר אחרי שהסופה קתרינה החריבה אותה. הנה הצצה ראשונה.
פוסט הפינגטון פוסט
פה תוכלו למצוא פרודיה די מדויקת על ה"הפינגטון פוסט".
סיפורה של O
"O", מגזין הקידום העצמי של אופרה וינפרי, חוגג עשור לקיומו. לרגל החגיגות מציע המגזין המקוון "Nerve" עשר סיבות טובות לתעב את מפעלה של כוהנת הטלוויזיה הפופולרית.
מודעות עצמית
המגזינים האמריקאיים איבדו רבע מעמודי המודעות שלהם ב-2009 (שהם 58,400 עמודים, אם אתם מתעקשים על מספר מדויק).
טוויטרמאניה
"ואניטי פייר" לוקח חבורה של נשים שעושות חיל בטוויטר, מלביש אותן במעילי גשם ובעקבים גבוהים, ונותן להן לספר על המיקרו-תהילה שהן זוכות לה הודות לטוויטים הפופולריים שלהן. גם ה"דיילי ביסט" קופץ על העגלה ומספר כיצד ידועניות פיקחות כמו קים קרדשיאן מצליחות להרוויח אלפי דולרים מכל טוויט שלהן. דייוויד קאר מה"ניו-יורק טיימס", מצדו, מספר מדוע טוויטר הוא דבר נהדר שילווה את חיינו עוד שנים ארוכות. ואם עוד לא היתה לכם מספיק טוויטרמאניה, פה תוכלו לעקוב אחר מישהו שפתח חשבון טוויטר כדי לעדכן את קוראיו באפוקליפסת הזומבים שנפל קורבן לה.
לה סיוע
הנשיא הצרפתי ניקולא סרקוזי הודיע שהוא שוקל להטיל מס על רווחיהן של חברות אינטרנטיות כמו גוגל ויאהו. הכסף שייאסף אמור להיות מוקדש לתחזוק התרבות הצרפתית. במקביל הודיעה הממשלה הצרפתית שתעניק 20 מיליון יורו בסובסידיות לאתרי חדשות מקומיים.
במקום תגובה
ראש עיריית גאלופ, ניו-מקסיקו, תקף את המו"ל של העיתון המקומי לאחר שהמקומון האשים אותו כי היה מעורב באונס קבוצתי של נערה בת 16 שהתרחש ב-1948. התקיפה תועדה הודות למצלמות האבטחה שהוצבו במגרש החניה שבו נפגשו השניים. ראש העיר טוען שהמו"ל התחיל.
האיש הרע?
אירועי השבוע האחרון ברשת השידור NBC – התוכנית הלילית היומית החדשה של ג'יי לנו בוטלה, והביאה למרד של קונאן אובריאן, שאמור לשלם את מחיר הכישלון של לנו ולפנות לו מקום ב"לייט נייט" – ודאי גורמים ל"טיים" להתבאס מהשער שנתנו לקומיקאי המסונטר לפני חצי שנה, שבו הכתירו אותו כ"עתיד הטלוויזיה".
גוגל נגד סין
האם סין עומדת מאחורי המתקפה הממוחשבת שפקדה את השרתים של גוגל? לא ברור, אבל זה לא מנע מגוגל מלבקר את מדיניות הצנזורה של הרשויות בבייג'ין ולאיים לסגור את השלוחה הסינית שלהם. המשך יבוא.