לקראת סוף שנת 2014 ניהל איש הפרסום אילן שילוח משא-ומתן לרכישת ערוץ 10. שילוח, שהעיד על כך אתמול (30.1) במשפט המו"לים, סייע להצלת הערוץ כבר עשור קודם לכן אך לא נכנס כמשקיע. ב-2014, אחרי רצף של מאבקי הישרדות שאיימו להביא את הערוץ לסגירה, ראה הזדמנות להפוך לבעל מניות.

"כשהיה ברור שהערוץ צריך משאבים כדי לעבור לרישיון, נסגר איתי הסכם חתום על-ידי יוסי מימן, נציג של רון לאודר, וערוץ 10, שבו אני רוכש את הערוץ יחד עם קבוצת משקיעים, אחרי דיו-דיליג'נס [בדיקת נאותות] של שלושה חודשים", אמר אתמול שילוח בעדותו.

"נתניהו וגם מילצ'ן – מסיבות לא ברורות – ניסו לסגור את הערוץ בסוף דצמבר", הוסיף שילוח, "ואז היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, התערב וטען שבגלל שזו תקופת בחירות, ונתניהו היה שר אוצר, ושר תקשורת וראש ממשלה – המועד האחרון לקבלת הרישיון יידחה לסוף 2015. וזה אִפשר את הדיו-דיליג'נס".

היועץ וינשטיין צפוי להעיד בשבוע הבא ולמסור את גרסתו גם בעניין זה. היום (31.1) העיד בין היתר ליאו מלמוד, מקורבו של בעל השליטה דאז יוסי מימן ונציגו בדירקטוריון ערוץ 10 מיום הקמתו ועד מכירת מניותיו של מימן לקבוצת RGE.

"נחתם איתו הסכם שאפשר לתאר אותו כסוג של אופציה לרכישת הערוץ", אישר מלמוד לגבי המשא-ומתן עם שילוח. "הוא היה מוכן לקחת את הערוץ בערך אפס, לקחת על עצמו את החובות של הערוץ, אבל לא את הערבויות של בעלי המניות, וליוסי מימן היו ערבויות של 20 מיליון שקל".

יוסי מימן, מבעלי ערוץ 10 (צילום: משה שי)

יוסי מימן, בתקופה שהיה מבעלי ערוץ 10 (צילום: משה שי)

אלא שאז חלה התפתחות. הערוץ המפסיד כרונית נראה אטרקטיבי גם לגורמים אחרים. "פתאום הופיע אביב גלעדי יחד עם מודי פרידמן", נזכר מלמוד מעל דוכן העדים. "אביב היה אחד הבעלים של חברת תקשורת, מודי היה המנכ"ל בעבר של ערוץ 10 אז הוא הכיר היטב את הערוץ, והם חשבו שב-RGE [החברה של אודי רקנאטי, אביב גלעדי והמולטי-מיליארדר לן בלווטניק] הם יוכלו להביא את הערוץ לרווחיות".

מבחינת מימן ויתר השותפים בערוץ 10, ההצעה של RGE היתה עדיפה בהרבה מזו של שילוח. הם הציעו לשלם לא רק את חובות הערוץ אלא גם את הערבויות שנתנו הבעלים, ובנוסף להעביר עוד 10 מיליון שקלים לבעלים במזומן ועוד אופציה ל-30 מיליון שקלים לבעלי המניות אם יכסו את השקעתם. "יוסי [מימן] אז היה במצב מאוד-מאוד קשה מבחינה תזרימית", נזכר מלמוד, "וכשיש הצעה ל-10 מיליון, זה היה בשבילו שינוי מהותי במצב שלו".

יחד עם זאת, המשא-ומתן עם אנשי RGE היה מורכב. "פתאום היו נעלמים, היו חילוקי דעות בין השותפים של RGE, להשקיע, לא להשקיע", העיד מלמוד. "מודי לא היה מספר לי בדיוק מה קורה". בהמשך עדותו הסביר מלמוד כי חילוקי הדעות בקבוצת REG נבעו מכך ש"השותפים לא היו כולם באותו מעמד". בלווטניק, כאמור, הוא מולטי-מיליארדר,  מעשירי העולם. את רקנאטי הגדיר מלמוד "מעמד גבוה", ואילו גלעדי היה שווה "הרבה פחות". חילוקי הדעות גרמו לשותפים להציג חזית בלתי אחידה, והמשא-ומתן עם שילוח נמשך חרף הצעתו הקורצת פחות.

"יום אחד הם אמרו לי: 'יש פגישה בין בלווטניק לראש הממשלה נתניהו, אז קצת נמתין לראות איך בלווטניק יוצא מהפגישה'", נזכר מלמוד. "אני לא יודע מה נאמר בפגישה, מה דיברו בפגישה, אין לי מושג. לא אמרו לי. אבל אחרי הפגישה הזו המשיך המשא-ומתן [עם RGE]".

לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ רשת 13 (צילום מסך)

לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ רשת 13 (צילום מסך)

מחקירותיהם של נתניהו ובלווטניק אנו יודעים כי ראש הממשלה אמר למיליארדר שאילן שילוח, העוין את נתניהו, עלול לרכוש את ערוץ 10, ועל כן על בלווטניק להיכנס במקומו. "תשנה את הערוץ, כי זה ערוץ נורא", אמר נתניהו לבלווטניק, כך לפי עדותו. בלווטניק נזכר שנתניהו אמר לו: "זה טוב אם היית יכול לקנות".

ההתקדמות במגעים לא היתה מיידית, ומלמוד המשיך להיפגש עם שילוח בניסיון לקדם את האפיק המקביל. "הייתי במשרד שלו כדי לנסות לחדש את הקשר איתו", נזכר היום מלמוד לגבי שילוח. "כשהייתי באותה פגישה קיבלתי טלפון מאביב גלעדי שהם יסגרו את העסקה איתנו".

לפצל או לא לפצל

עוד לפני מלמוד העידה דבורה קמחי, בעבר יועצת משפטית של ערוץ 10 והיום סמנכ"לית רגולציה וייעוץ משפטי בחברת רשת-מדיה, שאליה התמזג הערוץ. קמחי העידה כי ערוץ 10 נזקק לתיקוני חקיקה שלוש פעמים, ב-2010, ב-2012 וב-2014, כדי להאריך כל פעם את תקופת הזיכיון חרף חובותיו ההולכים ומעמיקים.

גם מלמוד העיד על כך, וציין כי אחד התנאים של ארנון מילצ'ן להיכנס כמשקיע בערוץ בשנת 2005 היה הארכת תקופת הזיכיון, שבמקור ניתן לתקופה של שנים בודדות, שלא הצדיקה השקעה כלכלית. בשנת 2014, כשמצבו של הערוץ הגיע לסף פשיטת רגל, הצילה אותו ועדת לוקר, שבראשה עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז הראל לוקר.

בכתב האישום שהוגש נגד נתניהו מצוין כי "לאורך השנים הנאשם נתניהו לא נמנע מלעסוק בעניינים הנוגעים לערוץ 10 למרות שידע כי מילצ'ן מחזיק במניותיו", אך מוזכרת כדוגמה רק פעולה אחת, משנת 2009, אז לפי כתב האישום התחייב נתניהו בפני מילצ'ן שיפעל לקדם חוק שיגביל את גובה העמלות שגובים משרדי הפרסום מאמצעי התקשורת. מלמוד וקמחי כלל לא נשאלו על כך היום.

דבורה קמחי, לשעבר היועצת המשפטית של ערוץ 10, לאחר מתן עדותה במשפט המו"לים, 31.1.24 (צילום: אורן פרסיקו)

דבורה קמחי, לשעבר היועצת המשפטית של ערוץ 10, היום לאחר עדותה במשפט המו"לים (צילום: אורן פרסיקו)

תחת זאת נשאלו השניים על הצעת חוק שהוביל בשנת 2014 שר התקשורת דאז גלעד ארדן להקדמת פיצול ערוץ 2, שהופעל אז בידי הזכייניות קשת ורשת. נתניהו בלם את הצעת החוק ומנע את הקדמת הפיצול. הן מלמוד והן קמחי טענו כי הקדמת הפיצול היתה מקשה על ערוץ 10 לשרוד, שכן אז עוגת הפרסום היתה מתחלקת בין שלושה ערוצים מסחריים במקום שניים בלבד. מלמוד, יליד פרו, תיאר את האפשרות של הקדמת פיצול ערוץ 2 כ"גשם מאוד רטוב", פתגם בספרדית (Llueve sobre mojado) שמשמעו, כך הסביר, נחיתת צרות על גבי צרות.

עורכי-הדין ישראל וולנרמן ונועה מילשטיין, מצוות הסנגורים של נתניהו, טענו כי מימן עצמו טען בחקירתו שהקדמת הפיצול דווקא היתה מסייעת לערוץ 10, שכן כך היה נחלש המתחרה הגדול ביותר שלו. קמחי אמרה בתגובה שאינה מכירה עמדה כזו ואילו מלמוד סבר שאפשר שמימן ראה יתרון בהקדמת פיצול ערוץ 2, שכן אז היו עוברים הערוצים המסחריים מוקדם יותר משיטת הזכיונות לשיטת הרשיונות, מהלך שעשוי היה להקל במציאות רוכש. עם זאת, הדגיש, בקרב דירקטוריון הערוץ שררה תמימות דעים כי הקדמת פיצול ערוץ 2 תהיה מכה נוספת לערוץ החבול.

לצד זאת, מלמוד אישר בחקירה הנגדית שערכה עו"ד מילשטיין כי התפיסה בהנהלת ערוץ 10 לאורך השנים היתה כי נתניהו רצה לפגוע בערוץ. "לא לפגוע בערוץ", חידד מלמוד, "לסגור את הערוץ".

פרויקט עולם שלישי

ראשון העדים היום היה גבי גולן, לשעבר יועץ ראש הממשלה לתכנון ופיתוח וסגן מזכיר הממשלה, שהגיע כדי לספר מנקודת מבטו על מיזם אזור הסחר החופשי של המולטי-מיליארדר ההודי ראטן טאטא, שעליו העידו שלושה עדים בשבוע שעבר.

רוב העדים שהעידו עד כה על המיזם, ובהם ג'קי אשל, עומר רסנר, זאביק פלדמן וארנון מילצ'ן עצמו, סיפרו על התוכנית מנקודת מבטם העסקית: הכרזת אזור סחר חופשי בשטח ישראל ליד גבולות ירדן והרשות הפלסטינית, והקמת מפעל רכבים של ענקית הרכב ההודית טאטא-מוטורס שבשליטת טאטא, מבכירי אנשי העסקים בתת היבשת וידידו של מילצ'ן. הם תיארו תוכנית גרנדיוזית, שלו היתה מתגשמת היתה מביאה לשגשוג ופיתוח באזור. דחיפה של ממש לכיוון השלום הכלכלי, שעמד אז על הפרק.

גבריאל (גבי) גולן, לפני מתן עדותו במשפט המו"לים, 31.1.24 (צילום: אורן פרסיקו)

גבריאל (גבי) גולן, היום לפני מתן עדותו במשפט המו"לים (צילום: אורן פרסיקו)

עד אחד, איתן דנגוט, העיד על המיזם מנקודת מבט בטחונית, כמי שכיהן בתפקיד מתאם פעולות הממשלה בשטחים. מבחינתו הרעיון היה מוצלח, אולם הצבא הערים קשיים לנוכח הסיכון הבטחוני בכניסה חופשית של פועלים פלסטינים וירדנים לשטח בריבונות ישראל.

על רקע התיאורים הללו, קל היה יחסית להגנה לתאר את הפרויקט כמיזם פילנתרופי, שנועד להיטיב עם החברה בישראל ועם המזרח התיכון כולו. גולן, לעומת זאת, העיד היום על הפרויקט מנקודת מבט כלכלית מקצועית. "הרעיון היה להקים אזור סחר חופשי, אזור שיש בו הרבה מאוד הטבות", סיפר גולן בחקירתו הראשית.

"באילו תחומים?", התעניין עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות.

"בעיקר בתחום המיסוי, אבל גם בתחום חוקים שונים כמו חוקי עבודה, שבהם ניתן להשיג יתרון יחסי".

בהמשך הסביר גולן כי אזור סחר חופשי נהנה גם מהקלות בעוד שלל תחומים, מתקנות בטיחות ועד חוקי הגנת הסביבה. "כשמפעל הרכבת רכב מוקם בישראל", הסביר, "מקימים אותו לפי חוקי מדינת ישראל. יש מכון התקנים ויש דיני עבודה ודיני בטיחות וגיהות. יש עשרות נושאים. ובאזור סחר חופשי יש הקלות מהקלות שונות".

רה"מ בנימין נתניהו מגיע לשמוע את עדותו של ארנון מילצ'ן במשפט המו"לים, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 2.7.23 (צילום: אורן בן חקון)

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לשמוע את עדותו של ארנון מילצ'ן במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יולי 2023 (צילום: אורן בן חקון)

כדי להפוך שטח בישראל לאזור סחר חופשי, הוסיף גולן, היה צורך בחקיקה בכנסת. מכאן עולה שכדי שמילצ'ן יוכל לקדם את התוכנית של חברו טאטא היה עליו להיעזר בחברו הנוסף, ראש הממשלה.

בעוד דנגוט הזכיר את הבעיות הבטחוניות שהביאו לבסוף לגניזת הרעיון, גולן הדגיש את הבעיות הכלכליות. הוא ציטט מתוך חוות דעת ראשונית שהכין אחרי פגישה עם נציגי החברה ההודית. "נראה כי מבחינה כלכלית העלות למשק לא תוחזר בהיקף ובאיכות המצדיקים את היקף ההשקעה, בין היתר בגלל מאפייני המוצרים", כתב אז גולן.

היום, בעדותו, הסביר גולן כי המפעל נועד לייצר כלי רכב "סופר זולים" בעלות של כ-10,000 דולר לרכב. "אלה רכבים שאנחנו מכירים מהעולם השלישי", סיפר. "סוג של טנדרים, כשהמחיר הנמוך הושג באמצעות אי-עמידה בסטנדרטים מקובלים בעולם המערבי. סטנדרטים של בטיחות, זיהום אוויר וכן הלאה".

כשמדינה נותנת הקלות לחברות בינלאומיות, הדגיש, עליה להראות כי הערך המוסף למשק הוא משמעותי דיו כדי להצדיק זאת, כמו למשל בפרויקט שהקימה בישראל ענקית השבבים אינטל. אזור הסחר החופשי של טאטא, ציין גולן, פשוט לא הצדיק את ההקלות שהתבקשו.

להורדת הקובץ (PDF, 1.01MB)

67104-01-20

משפט המו"לים