הדיונים במשפט המו"לים, משפט השחיתות התקשורתית החשוב ביותר בתולדות המדינה, עשויים להיכנס להקפאה בסוף חודש פברואר הקרוב בשל המלחמה בעזה, כך עולה מדיון שנערך היום (1.1) בבית-המשפט המחוזי בירושלים.

רק בשבוע שעבר החליטו השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם כי החל מסוף ינואר, עם תום חקירת קבוצת העדים הנוכחית בפרשה המכונה "תיק 4000" ותחילת חקירת שארית העדים בפרשות המכונות "תיק 1000" ו"תיק 2000", יתחדש המשפט בקצב של שלושה ימי דיונים בשבוע.

באותה הזדמנות קבעו השופטים מפורשות כי מתחילת פברואר יתקיימו ארבעה דיונים בשבוע, וזאת בהתאם לבקשת פרקליטות המדינה מחודש יולי האחרון לזרז את קידום המשפט. אולם היום הודיעו עורכי-הדין עמית חדד ונוית נגב, באי-כוחם של נאשם מס' 1 בנימין נתניהו ונאשם מס' 4 ארנון (נוני) מוזס, כי אין באפשרותם להיערך לדיונים בקצב של ארבעה ימים בשבוע. על אף שהשופטים טרם מסרו החלטה רשמית, דומה שפניהם לפשרה.

אם לא די בכך, לדברי עו"ד חדד, שמייצג את ראש הממשלה נתניהו בפרשות המכונות "תיק 1000" ו"תיק 2000", אין באפשרותו להיערך כלל לחקירתם של 13 עדים מהותיים שאמורים לעלות לדוכן העדים בשבועות הקרובים. הסיבה: הכנת חקירתם הנגדית מחייבת קשר עם ראש הממשלה נתניהו, שעסוק בימים אלה בניהול המלחמה בעזה.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מצטלם עם חיילים. נובמבר 2023 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

לפיכך ביקש עו"ד חדד מפרקליטות המדינה לשנות את סדר העדים כך שעדותם של 13 העדים המהותיים תגיע בסוף קבוצת העדים שצפויה להתחיל בעוד כשלושה שבועות, בתקווה שבינתיים המלחמה תסתיים או למצער עצימותה תיחלש, כך שיוכל להיפגש שוב עם נתניהו להכנת חקירתם.

מלבד 13 העדים המהותיים נותרו עוד כ-25 עדים שמרכזיותם פחותה. עדותם צפויה להימשך כ-14 ישיבות. במילים אחרות, בקצב של שלושה דיונים בשבוע תסתיימנה חקירתם בתוך כחמישה שבועות לכל היותר. אם עד ה-26 בפברואר הלחימה תימשך בעוצמה שתחייב את נתניהו להקדיש את זמנו לניהולה, הדיונים במשפט המו"לים עשויים להיפסק עד להודעה חדשה (אפשרות נוספת, שבינתיים לא נידונה, היא הקדמת חקירותיהם של יתרת עדי "תיק 4000").

עם פתיחתן מחדש של דלתות האולם העירה השופטת פרידמן-פלדמן לעיתונאים שחזרו: "לא הפסדתם שום דבר". לדבריה, הסנגורים העלו את "ענייני המלחמה, שכרגיל יוצרים קשיים"

את ההסברים המלאים של עו"ד חדד לצורך בהגבלת מספר הדיונים בשבוע ועיכוב חקירתם של העדים המהותיים לא ניתן להביא לידיעת הציבור כיוון שהדיון בנושא נעשה בחלקו בדלתיים סגורות, לבקשת הסנגורים. אלו טענו כי יש צורך בסגירת הדלתות והסתרת הדיון מהציבור משום שיבקשו להעלות בפני בית-המשפט "דברים אישיים של עורכי-הדין".

עם פתיחתן מחדש של דלתות האולם העירה השופטת פרידמן-פלדמן לעיתונאים שחזרו: "לא הפסדתם שום דבר". לדבריה, הסנגורים העלו את "ענייני המלחמה, שכרגיל יוצרים קשיים" ועו"ד חדד ביקש כאמור את דחיית העדתם של 13 עדים מהותיים בעל קשרים ישירים לרה"מ נתניהו. עם זאת, אין לדעת כיצד בדיוק נימק עו"ד חדד את בקשותיו.

"אין דבר כזה, זה חסר תקדים!"

"אני רוצה לומר משהו ביחס לקצב", אמר עו"ד חדד כשקיבל את רשות הדיבור בחלק הפתוח של הדיון. "אין משפט שאני מכיר שמתנהל ביעילות הזו ובאופן שבו המשפט כאן מתנהל. אין דבר כזה, אין אקוויוולנט. שאלתי הרבה חברים, אין משפט של שלוש פעמים בשבוע שבאמת מתנהל שלוש פעמים בשבוע. אין דבר כזה! בהקשר הזה אני חושב שכולם צריכים להוריד את הכובע בפני כבודכם. הדברים מתנהלים בקצב חסר תקדים תוך שגם לא מקפחים את הזכויות של הנאשמים. מאז עניין דרעי אני לא חושב שהיו פה משפטים של שלוש פעמים בשבוע".

בהמשך הוסיף ואמר עו"ד חדד: "תסכלו ימינה ושמאלה, איזה משפט מתנהל שלוש פעמים בשבוע כהלכתו? איפה יש דיון שלא מפסיק להתנהל? חורף, סתיו, אביב, מלחמה, קורונה, אין דבר כזה, זה חסר תקדים!".

יצוין כי משפט המו"לים יצא פעמים רבות להפסקה מאז התחיל שלב העדויות לפני קרוב לשלוש שנים, כולל ביטול דיונים בתקופת הקורונה ובתקופת המלחמה בעזה. בנוסף, הסנגורים הם שקבעו את היקף הזמנים של כל חקירה, כשהשופטים מתקשים להקציב להם זמנים ולחייבם לעמוד בזמנים שהוקצבו. וכמובן, מאז דרעי היו משפטים שהתנהלו במשך שלושה וארבעה ימים בשבוע. כך למשל, בפעם הקודמת בה נשפט ראש ממשלה, אהוד אולמרט, המשפטים השונים התנהלו במשך שלושה וארבעה ימים בשבוע.

אהוד אולמרט נכנס לאולם בית-המשפט המחוזי בירושלים, לדיון בטיעונים לעונשו במסגרת משפט מעטפות הכסף. 5.5.15 (צילום: אמיל סלמן)

לשמע המונולוג של עו"ד חדד בדבר יעילות הדיונים צחק עו"ד אלון גילדין מפרקליטות המדינה. "לא באמת", פנה אליו עו"ד חדד, "אני טועה במשהו?".

"אתה טועה בפומפוזיות", הקניט עו"ד גילדין אך השופט שחם תיקן את עו"ד חדד גם עובדתית. "היו בהיסטוריה גם דיונים של חמישה ימים בשבוע", אמר. עו"ד חדד טען כי השאלה החשובה היא האם ההליך יותר ארוך מההליך של משפט המו"לים. מיותר לציין כי התארכות המשפט היא פועל נגזר מכך שהוא מתנהל במשך שלושה ימים בשבוע ומופסק באופן תדיר, אך השופט שחם התייחס בכל זאת להערה של סניגורו של נתניהו. "יותר ארוך, היה דבר כזה", הבהיר השופט שחם ובהמשך אישר לשאלת צוותו של עו"ד חדד כי התכוון למשפט הבנקאים.

משפט הבנקאים, שבו הועמדו לדין והורשעו הבנקים והבנקאים שהובילו לפרשת ויסות המניות הבנקאיות בתחילת שנות השמונים, התנהל בקצב מסחרר בפני השופטת מרים נאור. כשעו"ד יעקב וינרוט, שייצג במשפט את משרד רואי החשבון האפט, נפגע בתאונת דרכים בדרכו מבית-המשפט וביקש דחייה של כמה ימים, סירבה השופטת נאור. "הנימוק שלה היה שאם בית המשפט יצטרך להתחשב בבעיות האישיות של כל אחד, המשפט יימשך לנצח", נכתב ב"הארץ".

רה"מ בנימין נתניהו נפגש עם השופטת מרים נאור במסגרת פגישה עם סגל בית המשפט העליון, 2.12.2012 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

דיוני ההוכחות במשפט הבנקאים, של התביעה וההגנה גם יחד, הסתיימו בתוך כשנה וחצי. עו"ד דורי קלגסבלד, שייצג את בנק דיסקונט ו-IDB, הגדיר זאת "הישג פנומנלי" של השופטת נאור.

"היא אילצה את עורכי הדין 'לתפוס את השור בקרניו', להגיע להסכמות בדבר הגשת מסמכים והודאות, לייעל ולהגביל את משך החקירות הנגדיות ולפעול במשותף כדי להביא את המשפט לקצו", כתב עו"ד קלגסבלד במאמר שפרסם לפני כשנה ב"הארץ". "חקירות כל אחד מהעדים העובדתיים הסתיימו בתוך ימים ספורים. בקשות לדחיית דיונים ולהארכות נדחו. נאור הבהירה לעורכי הדין, כי התחכמויות דיוניות וגרירת זמן יגרמו לכך ש'נשב פה 24 שעות ביממה'. המסר עבר".

"הדיונים היו משמונה וחצי בבוקר עד חמש אחה"צ", העיר היום השופט שחם לעו"ד חדד, כשנזכר במשפט הבנקאים. לצורך השוואה הדיונים במשפט המו"לים, שבו עומד לדין ראש ממשלה מכהן, מתחילים באופן רשמי בשעה תשע (בדרך כלל השופטים נכנסים באיחור של 5-15 דקות) ומסתיימים לכל המאוחר בשלוש וחצי.

"נכון", השיב עו"ד חדד, "יעקב [הכוונה לעו"ד וינרוט, תחתיו עבד עו"ד חדד לאורך שנים] סיפר לי, זיכרונו לברכה".

"חוסר אחריות מקצועי"

עו"ד חדד הציע כי הדיונים במשפט המו"לים יתחדשו בסוף ינואר בקצב של שלושה ימי דיונים בשבוע, אך יתחילו בשעה עשר ואם יהיה צורך תתווסף שעת חקירה בסוף היום. עוד ביקש עו"ד חדד כי הדיונים לא יעברו לקצב של ארבעה ימים בשבוע, שכן משרדו לא יוכל לעמוד בכך.

אך ממילא, שב והסביר עו"ד חדד בחלק הפתוח של הדיון, עד שלא ישתחרר סדר יומו של ראש הממשלה נתניהו, לא תיתכן מבחינת עו"ד חדד חקירה נגדית של 13 העדים המהותיים: שר המשפטים יריב לוין, ח"כ זאב אלקין, היועצת המשפטית של משרד רה"מ שלומית ברנע-פרגו, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, ראש המל"ל עוזי ארד, השרה לשעבר ציפי לבני, מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר אייל גבאי, מו"ל "ישראל היום" מרים אדלסון, בן דודו של נתניהו דוד שמרון, בא-כוחו של נתניהו מיכאל ראבילו, היועצת לשעבר של נתניהו פרח לרנר והחוקר הבכיר כורש ברנור.

עו"ד עמית חדד (משמאל), סנגורו של נתניהו, עם עופר גולן, היחצן של נתניהו המלווה את הדיונים במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 13.6.2023 (צילום: אורן פרסיקו)

"אין לי קשר עם הלקוח בתקופה הזו", הבהיר עו"ד חדד ביחס לראש הממשלה נתניהו. "אני לא יכול לבוא ולהגיד לו 'עם כל הכבוד לקבינט המלחמה, בוא נשב ונדבר'". עו"ד חדד הדגיש כי הוא אינו מבקש לעכב את ההליכים אלא דווקא למצוא פתרונות ("הרי יכולנו לבוא ולהגיד 'יש מלחמה, לא רוצים", אמר). עם זאת, הדגיש עו"ד חדד, "אם יש עדים שאני חושב שמהותית זה חוסר אחריות מקצועי מצדי לחקור אותם בלי שאני יושב עם הלקוח, אני לא יודע איך עושים את זה ואני לא חושב שכבודכם מבקשים ממני לעשות את זה וגם המדינה, בהגינותה, לא מבקשת ממני לעשות את זה".

"המלחמה", העירה השופטת פרידמן-פלדמן בהמשך הדיון, "זה לא הולך להיגמר כל כך מהר".

"אני לא נמצא בישיבות קבינט, אני לא יודע", השיב עו"ד חדד. "אני יודע כך: היום אין לי אפשרות מעשית, זו אפילו חוצפה מצדי להגיד לו... אני יודע שראש הממשלה עובד עד שתיים בלילה כל יום. נכון לעוד חודש המלחמה אולי לא תיגמר אבל הדברים יהיו יותר ברווח".

"זה לא מגיע לו"

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, מרשה של עו"ד נגב, אינו טרוד בניהול המלחמה, אולם גם היא ביקשה מבית-המשפט שלא להגביר את קצב הדיונים לארבעה בשבוע, אם וכאשר יגיע תורם של 13 העדים המהותיים, שכן רובם מהותיים להגנת מרשה, מו"ל "ידיעות אחרונות", שנאשם בהצעת שוחד לרה"מ נתניהו.

"סליחה שאני אומרת את זה כך כבודו, אבל לפעמים יש לנו תחושה שבנושא הזה מופעלים לחצים וזה קשה מאוד לעמוד בהם"

"המשפט שלנו, אם הוא היה נידון בנפרד, היה מסתיים לפני שעו"ד חדד היה נולד לו הבן הראשון", אמרה עו"ד נגב. "הוא היה מסתיים מזמן, וענייננו פה נכרך ואנחנו משלמים את המחיר עקב כך, אז עכשיו העדים שמהותיים לנו יהיו כולם בקבוצה הסופית, הזו יהיו כולם במרוכז? זה גם ככה לא קל".

לדבריה, אם כל העדים המהותיים יעידו בקצב של ארבעה ימי דיון בשבוע "לא נוכל לעמוד בזה, וזה בטח יהיה פגיעה משמעותית בניהול הגנתו של מר מוזס, וזה לא מגיע לו. זה לא מגיע לו. זה מרגיש כמו עומס".

בהמשך הוסיפה עו"ד נגב: "ברור לי שהדבר הזה של קצב המשפט גם נידון בתקשורת, וכל אחד מהגורמים פה רוצה באיזשהו אופן להטיל [את האחריות לסחבת] על האחרים. אנחנו מבקשים לקבל את ההחלטה שהיא הנכונה והצודקת, ולא מראית עין". לשמע הערה זו זקף השופט שחם את גבתו. "סליחה שאני אומרת את זה כך כבודו", אמרה עו"ד נגב לשופט שחם, "אבל לפעמים יש לנו תחושה שבנושא הזה מופעלים לחצים וזה קשה מאוד לעמוד בהם".

ארנון (נוני) מוזס מגיע לדיון במשפט המו"לים, 29.5.23 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד גילדין, נציג הפרקליטות ומי שמוביל מטעמה את התביעה בפרשות "תיק 1000" ו"תיק 2000", הסכים כי אין צורך לעבור בסוף החודש הנוכחי למתכונת של ארבעה ימי דיונים בשבוע וניתן להסתפק בשלושה. "אם יש רמזור עוד 100 מטר אין טעם לנסוע 200 קמ"ש", כהגדרתו.

אשר לבקשת הסנגורים להותיר את מתכונת שלושת ימי הדיונים גם בחקירות 13 העדים המהותיים אמר עו"ד גילדין כי עליו להתייעץ עם חבריו לפרקליטות וכי ימסור עדכון בתוך יומיים.

המנכ"ל של נתניהו "זוכר במעומעם"

עוד לפני הדיון על קצב המשפט בשבועות הקרובים נחקר במסגרת פרשת "תיק 4000" העד הראל לוקר, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

לוקר העיד בחקירתו הראשית, במענה לשאלות עו"ד ניצן וולקן מהפרקליטות, כי הוא "זוכר במעומעם" שבהיותו מנכ"ל משרד רה"מ נפגש עם רון אילון, מנכ"ל yes. פגישה זו היתה חלק מהמאמצים של חברת yes, אז בשליטת נאשם מס' 2 שאול אלוביץ', לזרז את קבלת האישור לעסקת בעלי עניין עם חברת האם בזק, אף היא בשליטת אלוביץ'.

"אני זוכר במעומעם", הוסיף לוקר בחקירתו הראשית, "שמי שיזם את הפגישה זה הסמנכ"ל שלי [אמיר ברקן; א"פ] שהכיר את אילון ממשרד האוצר. אני ממש לא זוכר על מה זה היה כי זה לא עניין אותי". לוקר הכחיש ששוחח עם נתניהו על הפגישה או על העסקה שנועדה לקדם.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר הראל לוקר, לפני מסירת עדותו במשפט המו"לים, 1.1.2024 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד וולקן הציגה ללוקר מייל תחת הכותרת "בקשה לאישור שינוי החזקה בחברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ". את המייל שלחה היועצת המשפטית של משרד התקשורת דאז, עו"ד דנה נויפלד, לגילי מאי, אחד הסמנכ"לים במשרד ראש הממשלה, וכתבה בו כך: "מצ"ב טיוטת מכתב בהתאם לבקשתו של הראל בשיחה שהתקיימה מוקדם יותר".

"אין לי מושג", הגיב לוקר. "מעולם לא טיפלתי בנושא הזה, לא זוכר בקשה כזו". לדבריו, במועד שליחת המייל, 24.3.2015, הוא כבר הודיע על התפטרותו ונותר בתפקידו רק לבקשת רה"מ נתניהו, מה גם שאינו מכותב אישית במייל. כשנשאל אם הוא זוכר שיחה בנושא אמר "ממש לא" והסביר כי גם לא סביר שישתתף בשיחה שכזו.

נויפלד עצמה העידה על שיחת ועידה שבה השתתפה יחד עם מנכ"ל המשרד דאז אבי ברגר ומנכ"ל משרד רה"מ לוקר. "אני זוכרת שהייתה שיחה כזאת, הייתה שיחה אפילו קשה. הוא שאל למה אנחנו לא מקדמים את הטיפול בבקשה", אמרה. "[...] הוא כעס, הוא הביע כעס על משך הזמן שלוקח לטפל בבקשה".

עו"ד דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, לפני חקירתה הנגדית במשפט המו"לים, 21.3.2022 (צילום: יפתח בריל)

היום בבית-המשפט העיד לוקר כי אינו זוכר את שיחת הוועידה, אולם ברגר הוא "אדם אמין" בעיניו ולכן המליץ לבדוק עמו מה התרחש.

המנכ"ל ברגר כבר העיד על השיחה עם לוקר ואמר כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה והסמנכ"לים גילי מאי ואמיר ברקן לחצו עליו ועל צוותו לקדם את האישור, מה שהוביל את עו"ד נויפלד ואת סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת הרן לבאות לעלות "לטונים די גבוהים". לפי ברגר, הוא גיבה את הצוות שלו. "אני לא נתתי למשרד להיכנע ללחצים שהופעלו בכיוון הזה", אמר.

בבלוטוס עם הראל לוקר

בחקירתו הנגדית של לוקר, העלה עו"ד בעז בן-צור, בא-כוחו של ראש הממשלה נתניהו ב"תיק 4000", את התלונות שהביע לוקר בזמן אמת בחקירתו ברשות ני"ע: לוקר טען כי החוקרים אילצו אותו לעבור ליד הצלמים לפני תחילת החקירה, ודבר חקירתו הגיע לתקשורת כאילו נעצר בחשד לעבירה. בנוסף, נשאל במשך כ-10 שעות רצופות פחות או יותר את אותן שאלות תוך רמיזות לכך שהוא מחפה על מעורבות של נתניהו, וזאת על אף שהכחיש כל ידע או קשר לפרשה. בסופו של דבר הגיע לוקר למסקנה שהחוקרים רוצים שיענה תשובות אחרות, ובמילים אחרות - שישקר. "לא עינו אותי ותלשו לי ציפורניים", הפטיר לוקר ועו"ד בן-צור מיהר להתקדם.

בהמשך חזר לוקר על הכחשותיו הנמרצות לגבי ידיעה כלשהי על עסקת בזק-yes או שיחה כלשהי עם נתניהו על הנושא. אחר-כך הכחיש לוקר נמרצות טענות מפורטות של עד המדינה ניר חפץ, כאילו היה נוכח בשיחת הפיטורים של מנכ"ל משרד התקשורת באותה תקופה אבי ברגר.

אבי ברגר, המנכ"ל המפוטר של משרד התקשורת (צילום: מרים אלסטר)

"אני לא הייתי על השיחה הזאת, זה בטוח", אמר חפץ לחוקרי המשטרה, "אבל דקות אחר כך ביבי ביקש שאני אדבר עם הראל לוקר [...] ומי שחיבר את השיחה לשיחת ועידה זה הלשכה של ראש הממשלה. זאת אומרת היוזמה הייתה מהלשכה, ושם כמדומני שאנחנו... שנושא הדיון היה אה... איך מגיבים לתקשורת... איך אומרים, התפתחה דרמה תקשורתית סביב הפיטורים של ברגר. אני חושב שזה היה הדיון. צריך לשאול את לוקר, הוא בטוח יזכור את השיחה הזאת, אבל אני זוכר שבשיחה הזאת לוקר עדכן אותי בפרטי פרטים מה היה בשיחת הפיטורים עם ברגר [...]  שלפי מיטב זכרוני הוא גם היה עליה. זאת אומרת כנראה... כנראה שהוא היה בהאזנה, או שהוא היה נוכח בשיחה, זאת אומרת הוא סיפר לי מה היה בשיחה... בשיחת הפיטורים עם ברגר. אני רק זוכר איפה הייתי באוטו ואיפה נסעתי איפשהו באזור הקריות שניהלתי את השיחה הזאת ג... בבלוטוס עם הראל לוקר. זה מאה אחוז".

"לא היו הדברים מ-ע-ו-ל-ם", הדגיש לוקר בתגובה. "זה כל כך מופרך. לא עסקתי בתקשורת, בדברור. לא היה ולא נברא. חד משמעית. זה לא אולי או אני לא זוכר. אין היגיון בכלל שזה יקרה, למיטב הבנתי זה אפילו היה אחרי טקס הסיום שלי, כבר לא הייתי בירושלים בכלל. היה לי איזה ניתוח או שהייתי בברצלונה עם המשפחה, בירושלים לא הייתי".

67104-10-20

להורדת הקובץ (PDF, 475KB)