הפרשן המדיני של "ישראל היום", אריאל כהנא, קבע היום (16.11) כבדרך אגב כי אין בעזה משבר הומניטרי, זאת למרות העדויות הרבות לכך.
בתגובה לפניית "העין השביעית" בחר כהנא למסור: "צה"ל מנטר באופן קבוע את המצב ההומניטרי בעזה והוא שדיווח שאין מחסור במים, מזון ותרופות. חבל שאתם מאמינים לתעמולת האויב ולא לנציגיה הרשמיים של ישראל". אלא שאת הדיווחים על המשבר ההומניטרי ברצועה לא מספק האויב, והוא מהווה סכנה לא רק לתושבי הרצועה אלא גם לישראלים שמעבר לגבול.
בטור פרשנות שהקדיש לסוגיית החטופים בשבי חמאס כתב כהנא: "האמריקנים הם הסיבה שישראל הסכימה לתדלק את המשאיות של אונר"א ב-23 אלף ליטרים, שלפחות חלקם יגיעו לחמאס. זה קרה כאשר ידוע שיש בעזה דלק ואין בה משבר הומניטרי".
לפי ה-OCHA, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כמות הדלק שהוכנסה השבוע לעזה "מייצגת רק שבריר מכמות הדלק הדרוש לפעולות הומניטריות". הארגון מסר כי "מצבם של בתי החולים בצפון [רצועת עזה] עדיין מחריד. על פי דיווחים, רק אחד מכל בתי החולים עדיין פועל".
עוד מסר הארגון כי "שירותי פינוי האשפה המוצקה של אונר"א החלו להיפסק בהדרגה בשל חוסר דלק, מצב המהווה סיכון סביבתי משום שבמחנות ובמחסי העקורים הצפופים מצטברות מדי יום 400 טונה אשפה. בשל חוסר דלק, תחנות שאיבת השפכים הציבוריות, 60 בארות מים בדרום, שני מתקני ההתפלה העיקריים ברפיח ובמרכז עזה, שתי משאבות השפכים הראשיות בדרום ומתקן טיהור השפכים ברפיח חדלו כולם לפעול. יחד עם השבתת עבודת התברואה העירונית, המצב מהווה סיכון חמור לבריאות הציבור, ומגביר את הסכנה לזיהום מים ולהתפרצות של מחלות.
"בצפון עזה, מתקן ההתפלה וקו המים מישראל אינם פועלים. בדומה לכך, זה יותר משבוע שלא חולקו מים בבקבוקים לעקורים השוהים במחסים, ועקב כך קיימים חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בעקבות צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים".
עוד מסר ה-OCHA כי "חוסר מזון בצפון מעורר חששות גוברים. מאז ה-7 בנובמבר אין בצפון מאפיות פעילות, בשל היעדר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לא יכלו לספק סיוע בצפון, מאחר שהגישה אליו נותקה ברובה. יש סימנים לכך שהמחסור במזון מוביל לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נאלצים לנקוט דפוסי אכילה חריגים, כמו אכילת שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל".
לפי אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב, לעזתים במקלטי הארגון "אין מספיק מזון וחפצי הישרדות בסיסיים". עוד נמסר כי "רמות ההיגיינה גרועות ובעיות בריאות הנפש גוברות. בממוצע, יש יחידת מקלחת אחת לכל 700 אנשים במקלטים של אונר"א" ויחידת שירותים אחת לכל 150 איש.
לפי ארגון הבריאות העולמי, "יותר ממחצית בתי החולים ברצועת עזה סגורים. אלה שעדיין מתפקדים פועלים בקושי עצום ויכולים לספק שירותי חירום מוגבלים ביותר, ניתוחים מצילי חיים ושירותי טיפול נמרץ. מחסור במים, במזון ובדלק מאיים גם על רווחתם של אלפי עקורים, כולל נשים וילדים, החוסים בבתי חולים ובסביבתם".
לפי ה-UNFPA, קרן האוכלוסין של האו"ם, "המשבר ההומניטרי בעזה הגיע לממדים קטסטרופליים, והמצב מידרדר משעה לשעה, כאשר הדלק, המים, המזון והאספקה הרפואית מצילת החיים אוזלים. מערכת הבריאות נמצאת במצב של קריסה מוחלטת, כששני שלישים מכלל בתי החולים בעזה מושבתים כעת לחלוטין והשאר נאבקים להמשיך לתפקד".
במכון האמריקאי "המועצה ליחסי חוץ" (CFR), מו"ל המגזין Foreign Affairs, מציינים כי ברצועת עזה "שרר משבר הומניטרי חמור לפני פרוץ פעולות האיבה הנוכחיות. כתוצאה ממצור בן שש עשרה שנים על ידי ישראל, כ-95 אחוז מהאוכלוסייה אינם יכולים לגשת למים נקיים, בעוד שיותר ממחצית מכלל העזתים תלויים בסיוע בינלאומי לשירותים בסיסיים". בעקבות מתקפת חמאס ופרוץ המלחמה, טוענים ב-CFR, המצב רק הידרדר.
בעבר הזהירו מומחים מגלישת המשבר ההומינטרי מהרצועה לתוך שטח ישראל, בדמות זיהום המים והקרקע, התפשטות מגיפות ועוד. דו"ח של אוניברסיטאות תל-אביב ובאר-שבע וארגון אקופיס הזהיר כבר ב-2019 כי "המשך המצב הקיים הינו בעל סיכונים רבים. מדובר באתגר אסטרטגי משמעותי הדורש מענה רב-תחומי ורב-מגזרי". ב-2021 הזהיר ד"ר משה טרדימן, ראש המכון לחקר ביטחון סביבתי ואיכות חיים: "קשה לחשוב על זה כשרצים למקלטים, אבל חשוב להבין שהתפרצות של מגפות זיהומיות בעזה עשויות לפגוע בנו לא פחות מהרקטות".