כ-150 בני אדם נפצעו אתמול (2.9) בתל-אביב בעימותים בין מבקשי מקלט מאריתריאה לבין תומכי המשטר הדיקטטורי ובינם לבין המשטרה. באופן חריג, מלבד ירי כדורי ספוג עשתה המשטרה שימוש גם בירי חי. "מאז מאורעות אוקטובר אנחנו לא זוכרים מצב כזה", אמר המפכ"ל יעקב שבתאי. הוא התכוון לאירועים באוקטובר 2000 שבהם נהרגו 13 אזרחים ישראלים-ערבים ותושב אחד מאזור עזה. בעקבות אותם אירועים, על רקע ביקורת ציבורית ופוליטית נרחבת, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט תיאודור אור שקבעה מסקנות והמלצות אישיות חמורות לגבי המפכ"ל דאז.

סביר להניח שהמפכ"ל שבתאי לא חושש שתקום ועדה דומה בעקבות האירועים אתמול בתל-אביב, בהינתן שהנפגעים הפעם הם מבקשי מקלט מאריתריאה. את הביטחון לכך הוא יכול להסיק מצפייה במהדורות החדשות ובמרבית כלי התקשורת הישראליים, המדגישים את האלימות כלפי השוטרים והנזק הנרחב שנגרם לרכוש במהלך העימותים על ידי חלק ממבקשי המקלט.

בנוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים כבר קפצו כמוצאי שלל רב על האירוע החמור כדי להסית כלפי עשרות אלפי מבקשי המקלט בישראל. לשכת ראש הממשלה אף הודיעה כי "בעקבות ההתפרעויות החמורות בתל אביב, החליט ראש הממשלה לכנס צוות שרים מיוחד לבחון נקיטת אמצעים נגד המסתננים הלא חוקיים שהשתתפו בהפרות הסדר, לרבות צעדי גירוש".

ולמרות היעדר החשש מוועדת חקירה, מכונת יחסי הציבור של המשטרה המשיכה לעבוד בכל הכוח, עד גבול האבסורד. כך למשל, במשטרה טענו שהחליטו לאפשר לקיים את האירוע של תומכי המשטר הדיקטטורי באריתריאה כדי לשמור על חופש הביטוי. זאת, חרף התרעות ואזהרות שקיבלה וחרף העובדה שאירועים דומים בוטלו במדינות מערב אירופה. בהינתן שהמשטרה נוהגת למנוע או להגביל אירועים שלגביהם יש אזהרות חמורות פחות, ברור שלא היה מדובר בשיקול של הגנה על חופש הביטוי. מה נותר? כנראה הרצון להימנע מפגיעה ביחסי ישראל עם הדיקטטור האריתראי איסאייס אפוורקי.

עימותים בין המשטרה למבקשי מקלט בדרום תל אביב, 2.9.23 (צילום יונתן זינדל, פלאש 90)

עימותים בין המשטרה למבקשי מקלט בדרום תל אביב, 2.9.23 (צילום יונתן זינדל)

המשטרה טוענת שהשוטרים היו תחת סכנת חיים שחייבה שימוש בירי חי. אבל דבר כזה, ירי חי על ידי שוטרים בתוך ישראל, לא אירע כבר 23 שנה, כולל באירועים הקשים ביותר (להוציא מזרח ירושלים). העובדה הזו היא חלק מהרפורמה שעברה המשטרה על רקע מסקנות ועדת אור. זו הוועדה שקבעה כי גורם מרכזי שהוביל למאורעות אוקטובר היה יחסה של המדינה לאוכלוסייה הערבית. לכן, קשה להשתכנע מהטענה של המשטרה שהאצבע לחצה על ההדק רק בגלל החשש לחיי השוטרים ולא גם בשל העובדה שהנורים היו מבקשי מקלט מאריתריאה.

הטענה של השוטרים שהרגישו מאוימים היתה גם התירוץ כדי להצדיק שימוש ברימוני הלם, פרשים ומכת"זיות נגד אנשי מחאת ההפיכה המשטרית. השימוש של שוטרים באמצעים לפיזור הפגנות, שאמור להיות לא קטלני, גורם לא פעם לנזק גופני חמור. ישנו אף תיעוד לשימוש עודף מסוכן, לא מוצדק ולא מידתי באמצעים כאלה כשמדובר באוכלוסיות מסוימות, למשל, שימוש בכדורי ספוג בעימותים עם מפגינים בדואים או מקהילת יוצאי אתיופיה.

אז ברור שאין לנתניהו שום כוונה שוועדה, ממלכתית או לא, תחקור את התנהלות הממשלות שלו בנושא מבקשי המקלט לאורך השנים. אבל גם אם אין לממשלה ולמשטרה שום אינטרס או כוונה שוועדת חקירה תקום, על הציבור הישראלי והמפגינים נגד ההפיכה המשטרית בפרט לדרוש כזו. אחרת, הם עלולים להיות הבאים בתור.