"יש לראות את הרפורמה המתוכננת בתחום התקשורת כחלק מרפורמה משטרית כוללת והמגמה לשינוי שיטת המשטר בישראל תוך החלשת המוסדות הדמוקרטיים, הרסנים והבלמים בה", מזהירים בתנועה לאיכות השלטון, בנייר עמדה בתגובה לחוק התקשורת החדש של שר התקשורת שלמה קרעי.
בתנועה קובעים כי החוק פוגע בעצמאות הגוף המפקח על התקשורת, פוגע בחופש התקשורת והעיתונות, פוגע בכלכלה ומזכיר את חוקי התקשורת של ממשל אורבן בהונגריה. התנועה לאיכות השלטון ממקדת את הביקורת שלה על חוק קרעי באופי הפוליטי של רשות התקשורת החדשה ובסמכויותיה הנרחבות; ובסעיפים של ההתערבות ממשלתית במדידת הרייטינג ופגיעה בשידור הציבורי.
לפי התנועה, "הרפורמה בעולם התקשורת אינה עומדת לבדה והיא קשורה במטרתה הרחבה של הממשלה להחליש את המנגנונים המבקרים ומאזנים את כוחה [...] החלשת בית המשפט העליון, השתלטות על הוועדה למינוי שופטים, החלשת הייעוץ המשפטי לממשלה, הכפפת המשטרה, מח"ש והפרקליטות לדרג הפוליטי, החלשת הביקורת הפרלמנטרית על תקציבי הממשלה – כולם אמצעים להסרת כל מגבלה מעל הכוח השלטוני".
לכן, "החשיבות הרבה בעצמאות התקשורת ובהיותה נדבך מרכזי בדמוקרטיה הישראלית, רק מתעצמת בימים אלו. השינוי המוצע לחוק יביא לפגיעה אנושה בעצמאותה של התקשורת הישראלית ובכך יאיים לשחוק את הדמוקרטיה הישראלית".
שינוי לרעה
"בצל השינויים הטכנולוגיים, התרבותיים והפוליטיים בישראל, הלך וגבר צורך דוחק להסדיר את תחום התקשורת. ואולם, אסדרת תחום התקשורת בהצעת החוק הנוכחית נראית חפוזה ובלתי אחראית, וחושפת את שוק התקשורת לסכנות כבדות משקל", מקדימים בתנועה לאיכות השלטון. חוק קרעי "יביא לפגיעה אנושה בעצמאותה של התקשורת הישראלית ובכך יאיים לשחוק את הדמוקרטיה הישראלית".
החוק, קובע נייר העמדה, "מכפיף בפועל את התקשורת המשודרת לשיקולים פוליטיים, וזאת על ידי השינוי המבני המוצע בחוק והעברת הסמכויות מגופים עצמאיים לידי הממשלה". כיום הפיקוח על התקשורת המשודרת נעשה באמצעות שני גופים: הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שהיא גוף סטטוטורי, והמועצה לשידורי כבלים ולווין, שהיא יחידה בתוך משרד התקשורת.
כבר מצב זה חריג לרעה, בניגוד למקובל במדינות דמוקרטיות רבות בהן רגולטור התקשורת הינו גוף עצמאי ומקצועי. "חרף העובדה שוועדות שונות בחנו את הנושא, והגיעו למסקנה כי יש להקים רשות תקשורת מאוחדת ועצמאית, לא יושמו החלטות ממשלה בנושא זה".
חוק קרעי משנה את המצב, אולם לרעה: רשות התקשורת החדשה תהיה יחידת סמך פנים ממשלתית, נטולת עצמאות תקציבית, וכל המינויים בה יישלטו באופן ישיר או עקיף בידי שר התקשורת. "אופן מינוי חברי המועצה, בשילוב עם היות הוועדה יחידת סמך ממשלתית, מרוקנים מתוכן את רכיב העצמאות של הרגולטור, ומבטיחים באופן מבני את תלותו", נכתב בנייר העמדה.
סמכויות נרחבות
לרשות התקשורת תהיינה סמכויות נרחבות: לדרוש קבלת מידע מכלי התקשורת, לפשוט על מערכות כלי התקשורת, להטיל עיצומים כספיים כבדים ואף למנוע מכלי תקשורת להירשם כספק חדשות (המקבילה לרישיון חדשות בחוק החדש).
"חלק מהסמכויות הנרחבות המתוארות לעיל מוקנות כבר כיום לרגולטורים
הרלוונטיים", כותבים בתנועה, "אולם, הקניית סמכויות נרחבות אלו למועצה, אשר במהותה נשלטת על ידי הדרג הפוליטי, עלולה להוביל ל'אפקט מצנן' משמעותי ולפגיעה משמעותית בחופש הביטוי של הגופים הרלוונטיים.
"כך, קיים חשש ממשי שגופי התקשורת ימנעו מלבקר את השלטון, מחשש כי סמכויות הרשות תופעלנה כלפיהם. התוצאה המצטברת היא חשש של הגופים המפוקחים מהבעת דעה ומתיחת ביקורת על השלטון, נוכח הפוטנציאל להפעלת הסנקציות והפיקוח עליהם".
פגיעה בעצמאות העיתונאית
בתנועה לאיכות השלטון מתייחסים גם לכוונת קרעי לבטל את ההפרדה המבנית בגופים המשדרים חדשות, הנדרשים כיום להקים "חברת חדשות" נפרדת שבהנהלתה אחוז ניכר של נציגי ציבור. "ביטול ההפרדה הארגונית הקיימת עלולה לגרום למצב בו עיתונאים יהיו כפופים להנהלה המסחרית, וייתכן שזו אף תוכל להשפיע על תכני החדשות המשודרים".
כמו בנוגע להרכב הרשויות המפקחות, גם הפתרון של חברת חדשות אינו אידיאלי. וגם כאן, במקום לנסות לשפר את המצב - קרעי מרע אותו: "יובהר כי כבר כיום, ההפרדה המבנית בין האינטרסים המסחריים של הערוצים לבין דיווחי החדשות בהם אינה מיטבית, וביטול חובת ההפרדה המוצעת בתזכיר צפויה דווקא להחריף מגמה זו". כדוגמה, מזכירים בתנועה לאיכות השלטון פרשה מהזמן האחרון, עת פרסום חמור על בנק מזרחי טפחות הודחק בחדשות 12, שבבעלות משפחת ורטהיים - בעלת השליטה בבנק.
"אם לא די בכך, האינטרסים המסחריים אשר עלולים להשפיע על התוכן החדשותי, עלולים לגלם בתוכם שיקולים פוליטיים, כתוצאה מקשרי הון -שלטון. כך, הקשר בין נבחרי ציבור לבעלי חברות תקשורת מסחריות, עלול להוביל לליקויים בשירות הציבורי ולגרום להטיות פוליטיות מכוונות בשוק התקשורת החופשית. בכך, תזכיר החוק מאפשר מציאות בה יכולתו של הדרג הפוליטי להשפיע על הסיקור העיתונאי המשודר, על ידי הפעלת לחצים דרך החלטות שנוגעות לערוץ המסחרי, תגבר במידה ניכרת".
כאמור, בתנועה לאיכות השלטון יוצאים גם נגד הכוונה להתערבות ממשלתית במדידת הרייטינג ("מייצרת פגיעה בזכויות ומהווה בזבוז של תקציב המדינה שלא לצורך"), והפגיעה בתאגיד השידור הישראלי על-ידי חיובו למסור בחינם את תכניו לחברות מסחריות: "כלומר – כספי משלם המיסים יממנו הפקת תכנים עבור חברות מסחריות, בהן חברות זרות, ואילו תאגיד השידור הציבורי ייפגע".
כמו בהונגריה
"בנוסף לכל האמור לעיל", כותבים במסמך התנועה, "קשה להתעלם מקווי הדמיון בין תזכיר החוק המוצע לבין הרפורמה בתקשורת בהונגריה מאז עלייתו של אורבן לשלטון בשנת 2010 וחקיקת 'חוק התקשורת' ב-2011. מתחילת כהונתו, לצד רפורמות חוקתיות שהעביר, אורבן שחק בהתמדה את הגוף שאמור להיות אמון על ביקורת השלטון – התקשורת העצמאית.
"ראשית, במסגרת החוק בהונגריה, הועברו כלי תקשורת רבים לידיהם של מקורבים לראש הממשלה והוטלו מגבלות על הסיקור התקשורתי של גופים שאינם מזוהים כגופים התומכים בשלטון. שנית, כל ערוצי השידור נדרשו לספק 'סיקור חדשותי מאוזן' ולהירשם במסגרת רשות השידור הממלכתית - הפועלת במימון הממשלה ובשליטתה. כמו כן, נקבע כי יוטלו קנסות כבדים על כל רשת שידור, עיתונים או אתרי אינטרנט שיפרו את ההגדרה המעורפלת של הממשלה ל'סיקור מאוזן'".
"גם בהונגריה הממשלה הקימה מועצת תקשורת, אשר הטילה קנסות כבדים על גופי תקשורת לא 'מאוזנים', דהיינו, גופים שלא הציגו בעיקר את נקודת המבט של המשטר"
מקבילה לכך מוצאים בתנועה לאיכות השלטון בסעיף האתיקה שבחוק קרעי. יצוין כי דווקא סעיף זה מצוין בדברי ההסבר לחוק כדקלרטיבי בלבד, אולם בחוק סעיפים אחרים המקנים לרשות התקשורת אמצעי להתערב בהתנהלות כלי התקשורת, בין השאר כפי שמציינים במסמך התנועה בחלקים אחרים שלו.
"גם בהונגריה", ממשיך נייר העמדה, "הממשלה הקימה מועצת תקשורת, אשר הטילה קנסות כבדים על גופי תקשורת לא 'מאוזנים', דהיינו, גופים שלא הציגו בעיקר את נקודת המבט של המשטר. הקנסות איימו לעיתים קרובות על הישרדותם הפיננסית של גופי התקשורת, כך שאנשי עסקיים פרטיים הקשורים לממשלה קנו את גופי המדיה במחיר נמוך. כלומר, הרגולטור דחף את ארגוני החדשות העצמאיים למשבר כלכלי, כך שייאלצו להימכר, וייקנו על ידי מקורבי הממשלה, באופן היוצר עוד שופר עבורה. ואכן, רבים מכלי התקשורת אשר נקלע ו לקשיים כלכליים, בחרו להתיישר עם המסרים של הממשלה.
כך התחולל בהונגריה "גידול משמעותי בגופי התקשורת הנוקטים עמדה פרו-ממשלתית בין השנים 2019-2015 , ובנוסף לכך, סגירת העיתון הגדול ביותר שזוהה עם האופוזיציה. לאורך העשור האחרון, חלה פגיעה חמורה במדד חופש התקשורת בהונגריה, בקשר ישיר למהלכים הרגולטוריים של ממשלות אורבן.
"המאמצים המשולבים של רגולציה תקשורתית המפוקחת על ידי השלטונות, יחד עם ההתערבות הממשלתית בשוק התקשורת, שחקו את הפלורליזם וחופש הביטוי בהונגריה וגרמו להפיכתה של הונגריה יחד עם תהליכים נוספים, מדמוקרטיה ל'אוטוקרטיה אלקטורלית'; גם ישראל אינה חסינה משחיקה כזו, ועלינו להבטיח שהדבר לא יתרחש בישראל".
בתנועה לאיכות השלטון מזהירים גם מהפגיעה הכלכלית הכללית שעתיד החוק לגרום: "שינויי החקיקה בפולין שפגעו בעצמאות התקשורת הציבורית, תרמו להחלטה על הורדת המדינה בדירוג האשראי. על כן, התזכיר המוצע עלול אף לייצר פגיעה כלכלית ולהוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל", נכתב בנייר העמדה. בתנועה מסתמכים על דו"ח חברת הדירוג S&P לפיו "שינויי החקיקה אשר פגעו קשות בעצמאות התקשורת הציבורית תרמו להחלטה" על הורדת דירוג האשראי של פולין.
לאור כל זאת, קוראים בתנועה לאיכות השלטון לתקן את החוק כך שיבטיח את עצמאות רשות התקשורת החדשה ואת העצמאות התקציבית של השידור הציבורי, ויקבע קריטריונים ברורים לניהול מרשם ספקי החדשות.
את נייר העמדה של התנועה לאיכות השלטון כתבו אנשי האגף הכלכלי בתנועה, ראש האגף עו"ד אריאל ברזילי, עו"ד דנה פרימור, עו"ד אורי הס וענבר שמאי.