למי שלא צופה ביקום הקולנועי של ערוץ 14, בימים האחרונים הטאלנטים של הערוץ הגבירו מאד את הווליום נגד צה"ל: אחד אומר שלטייסים יש מוסר נוצרי, אחר חושף בהתרגשות שהרמטכ"ל הרצי הלוי מונה הודות ל"מסמך של פקיד". אמנם התרגלנו שבכל פעם הערוץ בוחר דמון תורן ובונה סביבו רשת של מסרים שליליים, אבל הקמפיין נגד צה"ל הוא אחד האירועים הפוליטיים הדרמטיים והוא קורה מול עינינו.

נשאלת השאלה, מה חושבים אנשי הערוץ שהם עושים כשהם תוקפים את המוסד הפופולרי ביותר מבין מוסדות הממשלה, ועוד בעיצומה של תקופה ביטחונית מתוחה ביותר? ובהנחה הדי סבירה שנתניהו יכול היה לעצור את המתקפה אם היה רוצה - מה הוא חושב שהם עושים?

ובכן, לנתניהו יש בעיה. הצבא לא מוכן לשקר לציבור ולהכחיש שאנחנו בדרך לקטסטרופה בניצוח הממשלה. הצבא גם לא מוכן להפיל את האחריות על המחאה. ניכר שהרמטכ"ל מבין שזה לא עניינו להגיד מי אשם במצב המתפתח. אני אמנם מנחש בשלב הזה, אבל נדמה שהצבא סבור שזו אחריותו שהציבור הישראלי ידע במידה כלשהי מה מתרחש, ובמיוחד כשיש חשש שבממשלה לא אומרים לציבור את האמת, הקבינט לא מתכנס, וועדת חוץ וביטחון תחת ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) בקושי נוקפת אצבע.

ביקום של ערוץ 14 יש שני צבאות, ממש כמו שיש שני חלקים בעם. יש את הצבא "האמיתי", האותנטי, של גולני והמכונאים. ויש את הצבא של המוסר הנוצרי של הטייסים, ושל המטכ"ל, ושל הלוי

המצב זה לא משמח את נתניהו. למעשה הוא כבר כמה פעמים הרים את קולו על הפיקוד הבכיר של המדינה. אז מה יעשה ראש ממשלה במצב כזה? מפתה היה מבחינתו לפטר את הרמטכ"ל, רק שהוא לא באמת יכול להרשות לעצמו לעשות זאת. נתניהו ניסה לפטר דמות פופולרית הרבה פחות מהלוי, שר הביטחון יואב גלנט, ונכשל. זה נתפס כמהלך דיקטטורי, אפילו שמדובר היה בשר בממשלה מהמפלגה שלו, בעל תפקיד שאין מחלוקת על כך שנתניהו רשאי להעביר מתפקידו. שוו בנפשכם מה יקרה אם הוא יחליט, לראשונה בתולדות המדינה, לפטר רמטכ"ל, כשבכלל לא ברור מה ההליך החוקי לשם כך.

צה"ל 2

אז במקום לפטר את הרמטכ"ל, פותחים את צינור הביוב ומקווים שהרמטכ"ל יישבר ויאשים את המחאה או שיפנה את הדרך בעצמו לדמות נוחה יותר. ככה היה נגד גלנט, נגד בכירים אחרים בליכוד (תשאלו את גדעון סער למשל) ונגד משרתות ציבור שונות. אבל האם מהלך כזה יכול להצליח? הצבא הוא לא כל השחקנים שמנינו. מעטים בציבור הישראלי אי פעם חשבו על היועצת המשפטית לממשלה, אבל שנים מחנכים כל יהודי-ישראלי להעריץ את צה"ל. על אחת כמה וכמה בימין.

ובכן, לא בדיוק. מה שמחנכים הוא להעריץ את הרעיון של הצבא, ואת החיילים, אבל לא את הצבא עצמו. ולשם מכוון המהלך התקשורתי הנוכחי: ביקום של ערוץ 14 יש שני צבאות, ממש כמו שיש שני חלקים בעם. יש את הצבא "האמיתי", האותנטי, של גולני והמכונאים. ויש את הצבא של המוסר הנוצרי של הטייסים, ושל המטכ"ל, ושל הלוי. הצבא "האמיתי" הוא ממלא מקומו של העם האמיתי של הפופוליסט. הצבא השני הוא הצבא של האליטות. של המרד בממשלה הלגיטימית.

החלוקה המדומיינת הזו מאפשרת לתקוף את הצבא בלי לתקוף את הצבא "האמיתי". ראינו מהלך דומה אצל דונלד טראמפ שדיבר יותר ויותר על כמה החיילים הפשוטים אוהבים אותו, ככל שהלך והתפכח מהמחשבה שהגנרלים מתים עליו.

הרמטכ"ל הרצי הלוי בטקס הענקת הדרגות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, 16.1.23 (צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90)

למרבה הצער, מי ששבוי בעולם השיח שערוץ 14 במרכזו, ילך וישתכנע שהצבא אכול השפעות פרוגרסיביות, תעמולה מגדרית, מקדם טראנסים ותומך בהפיכה. לכן הם יחשבו שצה"ל מפסיד לאויבינו ולכן חייבים לטהר את שורותיו. וככל שמספר הצופים של ערוץ 14 גדל יהיו יותר מאמינים בחלוקה הזו.

ובעודו גדל, הקהל הזה הולך ומתנתק מכל קבוצה אחרת בישראל. הם מדברים בשפה משל עצמם, מלאת רפרנסים לתיאוריות קונספירציה שאף אחד לא מכיר. צריך להניח שכמויות הרעל נגד צה"ל והנהגתו רק יגדלו. בצה"ל בהחלט מבינים שזו אפשרות. ואם יש לכם בני משפחה שצופים בערוץ 14, יהיה מאתגר מאד לדבר איתם על הצבא בטווח הזמן הקרוב.

אבל במקביל, אפשר לקוות שהבחירה ללכת על הראש של מוסד כל כך נערץ בציבוריות הישראלית לא תשתלם מחוץ לגרעין המאמינים הקשה, ותצטרף לרצף השגיאות שביצע המחנה שמחזיק במוסרות השלטון. ואולי, אפילו, ההחלטה לסמן את המוסד המדינתי הפופולרי ביותר בישראל תתרום לסיום הכהונה של הממשלה הזו ותיתן לנו סיכוי לשקם את הדמוקרטיה שלנו.

ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס הוא מרצה במחלקה לממשל בהרווארד, עמית ליידי-דייויס באוניברסיטה העברית ובתוכנית העמיתים של מרכז מולד