ביום רביעי ה-6 בדצמבר 2006 הסיע שמואל ראדה את בתו תאיר, תלמידת כיתה ח', לבית הספר נופי גולן ביישוב קצרין שבו גרו. לאחר שאיחרה לשוב הביתה החלו חיפושים אחריה. בשעה 18:45 לערך נכנסו כמה מהמחפשים לשירותי הבנות בבניין שבו למדה ולעיניהם נגלה מחזה זוועה: תאיר ישובה על האסלה כשפניה לקיר, ללא רוח חיים, בתוך תא מוצף בדם.
רומן זדורוב, שעבד בבית הספר כרצף, נעצר שישה ימים לאחר הרצח וכעבור שבוע הוא הודה בו ושחזר אותו. אך עד מהרה חזר בו, ומאז הוא מכחיש כל קשר אליו. זדורוב הורשע ברצח ב-2010 ונידון למאסר עולם. הערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחה ב-2015. ב-2021 החליט בית המשפט העליון לקיים משפט חוזר. לפני פחות משלושה חודשים, ב-30 במרץ 2023, זיכה בית המשפט המחוזי בנצרת את זדורוב מרצח תאיר ראדה, ברוב של שניים משלושת השופטים.
"רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב" מאת אזי לב-און
ספר חדש של פרופסור אלעזר (אזי) לב-און, חוקר אינטרנט ומדיה חברתית, "רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב - ממסד, צדק, אזרחים ורשתות חברתיות" (הוצאת "ידיעות ספרים") נובר בעולם הגועש של הפעילות למען זדורוב ברשתות החברתיות: האנשים והקבוצות שהיו בחזית הפעילות, התכנים שהפיצו והממצאים שהתגלו בזכות הפעילות שהביאו למשפט החוזר ולזיכויו של האיש.
הפרשה, טוען לב-און, מסמלת את יכולתם של אזרחים להתארגן באמצעות הרשתות החברתיות כדי לתרום לחשיפת האמת ולעשיית צדק. אמנם המעורבות הציבורית הביאה לעתים לתוצאות שליליות, כמו הפצת שמועות וקונספירציות וגם השמצות והטרדות של אנשים שנקשרו לפרשה על לא עוול בכפם, אבל אליבא דלב-און היתה לה בעיקר תרומה מפתיעה ומרחיקת לכת לחשיפת מידע וליצירת ידע חדש, וכן לכתיבת מסמכים ולליווי ההגנה של זדורוב, במיוחד במשפט החוזר.
"יהיה פה ג'ונגל"
לפי הספר, הממסד ראה בפעילות ברשתות החברתיות מעין השתלטות עוינת על ההליך המשפטי. באופן חריג, בינואר 2016 פרסמה פרקליטות המדינה מסמך תגובה לטיעונים שעלו ברשתות החברתיות לגבי הליכי החקירה של הפרשה, כמו גם לגבי התנהלות משפט זדורוב. זהו, לדעת המחבר, המקרה הראשון בארץ, ואולי בעולם, שבו הפרקליטות משיבה רשמית לביקורת שעלתה במדיה החברתית. דובר משרד המשפטים טען: "ראינו את הסחף ברשת וזיהינו זאת כאירוע משברי. אני לא יכול להתעלם מכך שאלפי אנשים חושבים שמפברקים ראיות במשרד המשפטים. מילא שיחשבו שטעינו, אבל לא שזייפנו (ראיות). איבוד אימון בסדר גודל כזה בקרב הציבור עלול להביא לתופעות כמו אי תשלום מסים או סירוב לשרת בצבא. אנשים לא יפנו למשטרה ולא יעידו בתיקי חקירה. יהיה פה ג'ונגל".
גם השופטים עצמם הביעו את מורת רוחם מהתקשורת, כבר בשלבי המשפט הראשונים שלאחר הרצח. הם הצביעו על החשיפה המשמעותית ועל "הרוח הגבית" שממנה נהנתה ההגנה, למשל כשמנחם הורוביץ, אז כתב ערוץ 2 בצפון, יזם והקליט שיחת טלפון בין אילנה ראדה לאשתו של רומן זדורוב, אולגה.
אולגה ורומן זדורוב (צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90)
בשלבי המשפט הראשונים, הרכב השופטים היה נחרץ בנוגע לאשמתו של זדורוב ברצח. השופט יצחק כהן, אב בית הדין במשפט הראשון, התייחס בפסק הדין ל"ראיות איכותיות וממשיות" שהצביעו על זדורוב כרוצח של תאיר, לרבות הודאותיו בפני המדובב והחוקרים ושחזור הרצח. על מכנסי הג'ינס של תאיר איתר מומחה המשטרה טביעות נעליים שלפי חוות דעתו אחדות מהן שייכות לנעלי העבודה של זדורוב.
פסק הדין במשפט המקורי קבע כי זדורוב הוא מניפולטיבי ומתוחכם ונידב בהדרגה פרטים על הרצח כשחשב שהם ידועים לחוקרים עד שלא נותר לו אלא להודות. חלק מהפרטים שמסר הוגדרו כמכריעים, כגון תיאור תנוחת גופתה של תאיר בעת ביצוע הרצח, ידיעתו של זדורוב את המספר של תא השירותים שבו בוצע הרצח והיכרותו עם חלק מהחתכים שעל הגופה. השופטים גם התייחסו ל"שקריו הרבים והבוטים של זדורוב בחקירות ובבית המשפט, לשינוי הגרסאות ללא הרף ולאופיו האלים לכאורה של האיש".
אקטיביזם מקוון חסר תקדים
הרשעתו של זדורוב ב-2010, ויותר מכך הגשת הערעור על ידו לעליון ב-2016, עוררו התארגנות נרחבת של אנשים למען מה שראו כעשיית צדק לזדורוב, שבסיסה הרשתות החברתיות. זה היה אקטיביזם מקוון בהיקף חסר תקדים בקורות המשפט הישראלי.
על פי לב-און, הפעילות ברשתות החברתיות התנהלה בשלוש במות עיקריות, ועלו בהן חומרים בהיקף נרחב מאוד ששימשו את הפעילים במשך שנים ארוכות. הראשונה היא מספר דו-ספרתי של קבוצות בפייסבוק, ובהן אחת הקבוצות הגדולות ביותר דוברות העברית ברשת החברתית. השנייה: כמה ערוצי יוטיוב, שבהם ניתן למצוא חומרים משטרתיים מצולמים וחומרים תקשורתיים רבים. הבמה השלישית היא אתר אינטרנט המכיל את הרוב המכריע של החומרים המשטרתיים, החומרים המשפטיים וחומרים אחרים.
לא רק הרשתות החברתיות, גם הכיסוי התקשורתי הכללי מיד לאחר הרצח הציג את רומן זדורוב בשלושה אופנים מעניינים: ראשית, כמהגר, אדם חלש שאיננו מכיר את השפה ואת המנטליות הישראלית; שנית, כאיש משפחה מסור, שהגיע לקצרין בעקבות אהובתו, השניים הקימו משפחה והוא אב טרי; ושלישית, כאדם נורמטיבי, רגוע, נטול התפרצויות זעם, כמי שתפרו לו תיק וכאדם הלא נכון בזמן הלא נכון.
במקביל עלו בכלי התקשורת טענות לחוסר מקצועיות בהתנהלות המשטרה, לא מעט בזכות גילויים של פעילי הרשתות החברתיות שחשפו מידע חדש אודות הפרשה, שסייע להגנה במשפט. למשל הביעו הפעילים ספק בכך שטביעות הנעליים שנמצאו על מכנסי הג'ינס של תאיר שייכות לזדורוב, חרף טענות נציג המשטרה ירון שור. לפי חוות דעת נגדית של אחד המומחים המובילים בעולם שגויס בידי ההגנה, אין מדובר בטביעות נעל כלל. ההגנה גייסה גם את עדותה של פסיכולוגית בית הספר, שלפיה הדמות בבגדי עבודה שראתה בחצר בית הספר מיד לאחר הרצח אינה של זדורוב.
מתוך אחת הקבוצות למען שחרור זדורוב
הספק בדבר היותו של זדורוב הרוצח עלה כמעט מיד לאחר הרצח. בלט בהקשר זה שרון גל, כתב ערוץ 10 בצפון, שהעלה את סרטו התיעודי "רק תאיר יודעת". הסרט כלל בין היתר צילומים מאוקראינה, שם ערך גל ראיונות עם חברי ילדות ועם המורה של זדורוב, שסיפרו על ילד צנוע וביישן שלא הסתבך בצרות, וכן שיחה עם הוריה של תאיר, שנחלקו בשאלה אם זדורוב רצח את בתם.
ועוד בנוגע למשטרה: הפעילים טענו שלמרות החקירה המקיפה, הרי שעוד בתחילתה שגתה המשטרה כשהחליטה לפתוח את בית הספר ללימודים שעות מעטות אחרי שגופתה של תאיר הוצאה ממנו, תוך חשש לזיהום הזירה. נוסף לכך, לא נאספו ממצאים משמעותיים מהזירה: שערות רבות שצולמו בה אבדו וכן טיפות דם שנמצאו על מזוזת דלת השירותים לא נדגמו. ולבסוף: אף שהמשטרה חקרה בני נוער, דו"חות התשאול אינם קיימים.
טעות בתרגום
לפי הספר, גילוי נוסף של הפעילים היה כי תמונות פורנוגרפיות שנמצאו בדיסק הקשיח של זדורוב נוצרו בידי משתמש אחר שלו, בטרם נמכר לזדורוב. בפרקליטות ניסו לפני כן להשתמש בתמונות כדי לטעון שהדבר מעיד על כך שלנאשם יש אופי סוטה וכי הוא מגלה עניין בקטינות.
אחת התרומות המשמעותיות יותר של הפעילים היא פרויקט אדיר מימדים לתרגום מחודש לעברית של 110 שעות של סרטוני החקירות, השיחות של המדובב עם זדורוב והשחזור. את הפרויקט הוביל אדיק פאיינשטיין, יוצא ברית המועצות לשעבר. הוא הפיק תרגום חדש השונה בנקודות רבות מהתרגום הרשמי, שנעשה בידי חברה ששכרה המשטרה. את התרגום העלה ככתוביות על הסרטונים. עבודתו של פאינשטיין הוגשה ב-2021 בידי ההגנה במסגרת משפטו החוזר של זדורוב, ובהמשך התקבלה כתרגום הרשמי של הסרטונים.
עוד לפי הספר, במשפט טענה הפרקליטות שזדורוב חיפש באינטרנט מידע על שיטות להטלת מורא ותקיפת אנשים. ואולם, הפעילים גילו בעקבות סקירת היסטוריית הגלישה שלו שזדורוב חיפש בכלל מידע על מכשירי מוטורולה. כתוצאה מתגלית זו של הפעילים, חזרה בה התביעה מטענתה זו.
הפגנת תומכים ברומן זדורוב הקוראים לבטל את הרשעתו ברצח תאיר ראדה, מול בית המשפט העליון בירושלים, 21.4.13 (צילום: פלאש 90)
הפעילות הציבורית הערה ברשתות למען זדורוב החלה מיד עם מעצרו, כשאנשים פרטיים פנו לצוות ההגנה והציעו את עזרתם. התופעה החלה להתרחב ב-2016, כשעו"ד ירום הלוי קיבל עליו לייצג את זדורוב (לפניו ייצגו אותו ארבעה צוותי הגנה אחרים). הלוי הפך לאבן שואבת לפעילים. הוא פתח בפניהם את דלתו והם סייעו באופן לא מבוטל. קטעים רבים מהבקשה לקיום משפט חוזר מסתמכים על תגליות של פעילים והללו הגדילו לעשות כשסייעו בכתיבת סיכומי ההגנה במשפט החוזר.
פעילי הרשתות גם סייעו בהפעלת דף הפייסבוק של אילנה ראדה, אמה של תאיר, שנהפך למנוע מרכזי להפצת מידע על הפרשה. כבר מהיום הראשון מאז הרצח פיקפקה ראדה בקביעה שלפיה זדורוב הוא הרוצח של בתה.
הפעילות ברשתות החברתיות כרוכה לעיתים בהיבטים מסוכנים של דיסאינפורמציה והפצת מידע רעיל. במקרה של פרשת זדורוב, לפי ספרו של לב-און, מאז הוא נעצר ב-2006, אך ביתר שאת בשנים האחרונות, פעילי הרשתות הדגימו איך התארגנות אינטרנטית נחושה השולטת בשפה המקצועית הרלוונטית ויודעת לייצר ידע חדש על הפרשה, מצליחה להשפיע על סדר היום הציבורי, להדגיש עוולות ממסדיות, ולחשוף את מה שהיא רואה כאמת בפרשה.