דובר צה"ל מסרב לחשוף אילו כתבות בתקשורת הן פרי יוזמתו, ופרטים נוספים בקשר לכך. עמותת "הצלחה", שביקשה את הפרטים במסגרת בקשת חופש מידע, מתכוונת לעתור.

חשיפת המידע עלולה להביך את דובר צה"ל, המשתמש באינפורמציה צבאית כדי להטות את הסיקור בתקשורת כרצונו, בין השאר באמצעות תעדוף כלי תקשורת וכתבים מסויימים. החשיפה עלולה להביך גם את כלי התקשורת והכתבים, שיתגלה כי משמשים כצינורות חלולים לפרסום מידע דוברותי. בראש דובר צה"ל עומד כיום תא"ל רן כוכב.

"הצלחה" ביקשה לקבל פרטים בנוגע לכתבות יזומות ע"י דובר צה"ל שהתפרסמו בתקשורת הישראלית והבינלאומית במהלך השנה החולפת (2021), כולל הכותרות שהוצעו ע"י הדובר והכתבים להם ניתן המידע. דובר צה"ל סירב בטענה כי הדבר עלול לפגוע "בממשקי העבודה" מול המערכות השונות וכן באינטרסים העסקיים של כלי התקשורת.

"דובר צה"ל צריך לנהוג על פי אמות מידה שוויוניות והגונות ולהימנע ככל האפשר משימוש בכלים כמו אמברגו ובלעדיות", מצטטים ב"הצלחה" מתוך נייר העמדה שהגישו לועדת פרוקצ'יה, שבדקה את מערכת היחסית בין דובר צה"ל לכתבים הצבאיים ומסקנותיה אומצו ע"י דובר צה"ל ב-2019, "הצדקתו של אמברגו בשל צרכים שאינם צרכי ביטחון או צרכים מבצעיים פותחת פתח מסוכן לפגיעה בשוויון אליה מחויבת רשות ציבורית, לשימוש לרעה ופגיעה בכלי התקשורת, בצרכני תקשורת ובמוצר התקשורתי. שיקולי בלעדיות גם הם צריכים להישקל במסורה, ולהתאפיין בשיקולי אילוצי עבודה וחלוקת מידע בין כלי תקשורת במקום בו קיימות נסיבות מיוחדות ובכל מקרה לא בהקשר של מידע חדשותי שוטף המועבר לכלי תקשורת ולכתבים.

"הגדרת תפקידו של דובר צה"ל ומשימותיו צריכה להתרכז במשימות דברור ולהגן ככל האפשר על עקרונות האמון והאמינות הקיימים לו במגעיו עם כלי תקשורת, עיתונאים והציבור הרחב. דובר צה"ל אינו יכול לנקוט בגישה החושפת מידע בעל עניין ציבורי באופן סלקטיבי והימנעות ממסירת מידע רלוונטי לכתבים במסגרת תדרוכים או העברה יזומה של מידע. החלטה מטעמו של דובר צה"ל להעביר חומרים שונים בבלעדיות לכלי תקשורת כזה או אחר נגועה לכאורה בפגמים יסודיים ומהותיים. כך גם החלטות שלא לאפשר לכלי תקשורת שונים לסקר אירועים הנערכים על ידי צה"ל ומסוקרים על ידי כלי תקשורת אחרים וכך גם באשר מתן גישה למרואיינים שונים מקרב צה"ל והפיקוד הבכיר בו, לכלי תקשורת אחרים ולאחרים לא".

בתגובה לסירוב של דובר צה"ל, ב"הצלחה" מצטטים עוד מהקוד האתי של הדוברים בשירות הציבורי, לפיו הדובר צריך לפעול "באורח שוויוני, סביר והוגן" ו"בשקיפות מרבית אל מול הציבור".

בעמותת "הצלחה" מצטטים גם מהפסיקה לפיה דובר צה"ל הוא רשות ציבורית האמורה לפעול לתכלית ציבורית, ולא לשם קידומה העצמי. בית המשפט העליון כבר קבע בעבר כי קיים פסול בכך שדובר צה"ל יעניק יחס שונה לכלי תקשורת ויתן עדיפות לכלי תקשורת אחד על משנהו. בנוסף, דובר צה"ל, כמו כל רשות ציבורית, צריכה לפעול לפי אמות מידה ברורות ולא באופן שרירותי.

מעבר לנימוקים הכלליים בעד גילוי המידע, בעמותת "הצלחה" טוענים באופן פרטני גם נגד נימוקי הסירוב של דובר צה"ל (שהגיש את תגובתו באיחור ניכר מעבר לתקופה הקבועה בחוק חופש המידע). היועץ המשפטי של "הצלחה", עו"ד אלעד מן, המשמש גם כיו"ר עמותת העין השביעית, טוען במכתב ששלח לדובר צה"ל כי הסירוב אינו עומד בכללי חוק חופש המידע.

כך לפי החוק, כדי לדחות בקשת חופש מידע משום שהיא תביא לשיבוש התפקוד התקין של הגוף המספק את המידע, יש להוכיח כי גילוי המידע יביא ל"פגישה ממשית וקשה" ביכולת התפקוד. דובר צה"ל לא מספק כל הוכחה או נימוק בקשר לכך.

תשובת "הצלחה" מתייחסת גם לטענה כאילו חשיפת המידע תגרום לפגיעה ב"אינטרס עסקי בעל ערך כלכלי של כלי התקשורת": "מדובר במידע ציבורי הניתן בידי גוף ציבורי ולכלי תקשורת אין ולא יכולה להיות בו כל בעלות או אחיזה או אינטרס בלעדי", בנוסף, "ממילא חשופים הפרסומים הנוגעים לצה"ל לעיני המתחרים של כלי התקשורת והם אף פונים מידי פעם בתלונות לדובר צה"ל באשר לאופן חלוקת האייטמים".

דובר צה"ל נשען בין היתר בסירובו לבקשה, על הטענה כי ניתן למצוא באופן חופשי מידע על כתבות שדובר צה"ל יזם, ולכן אין צורך שהדובר יספק את המידע. טענה זו תמוהה על פניה, משום שאין בנמצא מאגר מידע כזה, המפרט כתבות כאלה. "לא ניתן למצוא באופן מרוכז וסדור מידע אודות פרסומים עיתונאיים שהם פרי יוזמה של דובר צה"ל והם אינם בהכרח מזוהים ככאלה במקומות בהם פורסמו", נכתב בתשובת "הצלחה".

"אין אלא להביע אכזבה עמוקה מתוכן המענה והעובדה שגיבושו ארך זמן רב כל כך. מדובר בדחיה גורפת, בלתי מידתית, בלתי סבירה שאינה מעוגנת בדין של הבקשה", נכתב במכתב התגובה של "הצלחה" שהודיעה, כאמור, כי היא מתכוונת לעתור לבית המשפט אם דובר צה"ל לא יחזור בו מסירובו הגורף להיענות לבקשת חופש המידע.