ארגון העיתונאים והעיתונאיות והקרן ע"ש רחל ואורי אבנרי מודיעים על פתיחת האפשרות להגיש מועמדויות לקבלת פרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה לשנת 2023. הפרס יינתן לעיתונאי שהציג עבודה עיתונאית פורצת דרך במהלך השנה החולפת (כאן ניתן לעיין בתקנון הפרס).

מועמדות מוזמנים להגיש עיתונאים פעילים בישראל, על פרסומים עיתונאיים הקשורים בישראל, בתקשורת המודפסת, האלקטרונית, העצמאית והדיגיטלית, בעברית, אנגלית או ערבית. כל אחד רשאי להגיש מועמדות, בין אם בעצמו או עבור אדם אחר. המועד האחרון להגשת מועמדויות הוא ה-20 באפריל.

הפרס, על סך 15 אלף שקל, יוענק במסגרת פסטיבל דוקאביב שייערך בחודש מאי. בשנה שעברה הפרס הוענק לראש מחלקת התחקירים של כאן 11, אורן אהרוני. שנה קודם לכן הוענק הפרס לעיתונאי "דה-מרקר" גור מגידו ולעיתונאית העצמאית אור-לי ברלב.

אהרוני זכה בפרס בשל "תחקירים עיתונאיים החושפים שימוש לרעה בעמדות כוח שילטוני, בפרט במסגרת הסידרה 'ארץ, עיר' ששודרה בכאן 11 ובשאר הפלטפורמות של התאגיד. על אומץ לעמוד מול בעלי השפעה ולהשמיע את קולו של האינטרס הציבורי. על חריצות ונחישות להתמקד דווקא בשחיתות בשלטון המקומי - שעל רקע הירידה בכוחה של העיתונות המקומית, הפך לאחד מכיסי השחיתות הממאירים והבלתי מתוחקרים ביותר בישראל, על עבודת שטח טובה, בשילוב יכולת איסוף וניתוח מסמכים ומקורות".

אורי אבנרי, ירושלים 2009 (צילום: מתניה טאוסיג)

אורי אבנרי, ירושלים 2009 (צילום: מתניה טאוסיג)

בנימוקי הפרס לפני שנתיים נכתב כי "גור מגידו, כתב 'הארץ' 'דה-מרקר', שייך לנבחרת מצומצמת של עיתונאים שממשיכים לעבוד על תחקירי עומק ארוכים ומורכבים. משמעותה של עבודה מסוג כזה היא הצורך להתמודד עם כמות עצומה של חומר, אורך רוח וסבלנות שהפכו תכונות נדירות, בניית רשת מורכבת של מקורות - ובסוג התחקירים שגור מגידו עושה, גם יכולת עמידה בלחצים אדירים מצד בעלי כוח, עמדה וממון. וזו בדיוק משמעותה של עיתונות בלי מורא, בלי משוא פנים.

"מגידו עוקב בשנה האחרונה בסידרת תחקירים אחרי איש העסקים הישראלי דן גרטלר ומעלליו בקונגו, תוך הפנית אצבע מאשימה לשורה של אנשי עסקים, ועורכי דין מקושרים וחזקים, ועמד מול סידרת איומים ותביעות בסכומים של מיליוני שקלים. זהו בדיוק סוג העיתונות שילדים מדמיינים כשהם חולמים להיות עיתונאים.

"אור-לי ברלב משקפת בעבודתה את רוחו של אורי אבנרי, של מחוייבות ללא תנאי, ויתור על נוחות אישית, ומאבק בלתי מתפשר בשחיתות השלטונית. היא מערכת של אישה אחת, שרכשה לעצמה קהל צופים נאמן, שמוכן לשלם עבור העבודה שלה. אור-לי ברלב צברה בשנות עבודתה ידע ייחודי בנושאים שהיא מטפלת בהם, היא שולטת בפרטי הפרטים, משלבת עבודה עיתונאית מוקפדת עם אג'נדה ברורה ומוצהרת, ולא נרתעת מסיקור עקבי במוקדי אלימות משטרתית מתמשכת. ועל כך מוענק לה הפרס על שם אורי אבנרי לעיתונות אמיצה".