תחנת הרדיו האזורי "רדיוס" תשלם ליקיר אביב, ששידר בה במשך כ-25 שנה, למעלה ממאה אלף שקלים, כך סוכם לאחרונה בהסכם פשרה בין הצדדים. עוד קודם לפשרה בין השניים, כבר בעת סיום ההתקשרות עמו, הציע מנכ"ל התחנה לאביב סכום דומה כמענק.

בשנת 2020 הגיש אביב תביעה בסך כ-270 אלף שקלים בגין, בין היתר, פיצויי פיטורים ועוגמת נפש. לפי כתב התביעה, שהוגש באמצעות עידו אקרמן, אביב החל לעבוד בתחנה בשנת 1995 אך עם פרוץ מגפת הקורונה קיבל הודעה על השעיית עבודתו ובהמשך על הפסקת העסקתו, וזאת באופן חד צדדי.

אביב טען כי בינו לבין התחנה התקיימו יחסי עובד-מעביד בין היתר משום שהגיש תוכנית יומית קבועה בשם "אביב באוויר" והשתתף במגוון רחב של תוכניות נוספות על פי דרישות התחנה. לדבריו קיבל שכר חודשי קבוע של 5,000 שקלים בתוספת מע"מ ופיטוריו נעשו "בצורה דורסנית, משפילה וחסרת תום לב" תוך שהתחנה אף לא מאפשרת לו להיפרד כראוי מקהל מאזיניו. "מבחינתם יקיר אביב, השדרן האהוב, יום אחד פשוט התאדה", נטען בתביעה.

בתחנת "רדיוס", שבשליטת ובניהול דוד בן-בסט, הכחישו כי אי פעם התקיימו יחסי עובד-מעביד עם אביב. בתחנה טענו, באמצעות עו"ד טליה יונתן-דגן, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב קיצוני, שכן אביב הוא שבחר להתקשר עם התחנה כעצמאי ולא כעובד מן המניין. עוד נטען כי לכל אורך תקופת שידוריו בתחנה מעולם לא ביקש לקבל זכויות סוציאליות כעובד (אביב הכחיש זאת בתצהיר מטעמו) וכי לא נפל כל פגם בנסיבות סיום ההתקשרות עמו.

דוד בן-בסט (צילום מסך)

דוד בן-בסט (צילום מסך)

עוד נטען בכתב ההגנה כי לאחר קבלת המכתב המודיע לו על סיום ההתקשרות עמו אביב דרש לפגוש את המנכ"ל בן-בסט ובשיחה בין השניים הסכים בן-בסט "ללכת לקראת התובע ולהציע לו הצעות נדיבות ומרחיקות לכת, כפוף להסכמתו, וזאת בשל חיבתו רבת השנים לתובע". אולם אביב סירב להצעות והעדיף לתבוע.

בדיון שנערך השבוע בפני השופטת מירב קליימן מבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו סיפר אביב כי בשיחה עם בן-בסט הציע לו המנכ"ל 125 אלף שקלים.

בן-בסט העיד גם הוא על נסיבות הפסקת ההתקשרות עם אביב.

"אני רוצה להזכיר לאדוני שאנחנו בתוך כאוס, בתוך קורונה", אמר בבית-המשפט. "נתניהו הדהד לי באוזן ובאמת הייתי מבוהל, 'קץ האנושות'. ואני לא יודע אם זה לא קץ הרדיו באותו רגע, מפעל חיי. הרבה אנשים הלכו הביתה. כעשרה אנשים. גם אלה שהיו עובדים וגם אלה שהיו נותני שירותים. אני לאף אחד לא עשיתי שימוע. למה לא עשיתי? כי אני מבוהל יושב בבית שנה וחצי ולא יוצא מהבית. אבל כשאומר לי איתי [רואה החשבון של התחנה איתי לוי; א"פ] שהוא נעלב אני, הרדיו אצלי 30 שנה, מעולם לא הסתכסכתי עם אף שדר ולא היתה לי סיבה עם מישהו. היה שדרן לפני 30 שנה שהגיש תביעה וזה היה שום דבר. כשהבנתי שהוא נעלב הרמתי לו טלפון וזה לא היה 2 דקות אלא יותר מזה, אני הרגשתי שאני צריך לדבר עם הבנאדם הזה ובטח ובטח לא רוצה שייעלב, אמרתי לו, יושב לבד בבית בתחילת הקורונה, גם בתוך שנה וחצי לא יצאתי מהבית, קבוצת סיכון עליונה, לא נפגשתי אפילו עם הנכדים שלו. אמרתי לו שאפילו שאתה לא נחשב כעובד מספר השנים כפול הסכום שקיבלת תקבל, לפנים משורת הדין".

לאחר שהתקיימה בין הצדדים שיחה מחוץ לפרוטוקול הם הודיעו כי הגיע להסדר פשרה לפיו התחנה תשלם לאביב 123 אלף שקלים ואילו בא-כוחו יקבל 22 אלף שקלים כהשתתפות בשכרו. בית-הדין נתן להסכם תוקף של פסק-דין.

62945-07-20