בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים וכתבות רבות על ההשפעה השלילית של שימוש מסיבי ברשתות חברתיות בקרב בני נוער בישראל ובעולם. הפלטפורמות החזקות ביותר בקרב צעירים כיום – בעיקר אינסטגרם וטיקטוק – ידועות בכך שהן ממוקדות בהגדלת זמן השימוש של הצעירים ומעודדות אצלם השוואה חברתית ודימוי גוף ירוד.
מסמכים פנימיים מתוך מחקרים של חברת מטא, שהודלפו בשנה שעברה על ידי העובדת לשעבר פרנסיס האוגן, חשפו סקרים שהחברה ביצעה בעצמה בקרב בני נוער, לפיהם לאינסטגרם השפעה רעילה על נערות והיא "מחמירה בעיות של דימוי גוף אצל אחת מכל שלוש נערות". תחקירים עיתונאים נרחבים של ה"וול סטריט ג'ורנל" על האלגוריתם של טיקטוק, גילו כי השימוש ברשת מקצין דעות ועמדות של בני נוער וכי הוא ממכר באופן קיצוני: זמן השימוש כפול כמעט מברשתות חברתיות אחרות.
מיותר לציין שלא מדובר בתופעה שולית בקרב בני נוער: סקר מכון פיו מאוגוסט האחרון העלה כי שני שליש מהנוער האמריקאי מבקר בטיקטוק או אינסטגרם על בסיס יומי. בסקר של חברת הפרסום הישראלית טינק, 93%(!) מהמשיבים בגילאים 13-23 אמרו שהם "פעילים עד פעילים מאוד" באינסטגרם. אם נאהב את זה או לא, נראה שגלישה ברשתות חברתיות היא צורת הבילוי הפופולרית ביותר בקרב בני הנוער היום.
ההורים, כך נראה, לא כל-כך יודעים איך להתמודד עם התופעה: בעוד שנתונים על הפניות למוקד 105 (המטה הממשלתי להגנה על ילדים ברשת) בשנת 2021 מלמדים שמרבית הפגיעות ברשת מתרחשות בגילאים 12-14 וסוג הפגיעה הנפוץ ביותר הוא על רקע מיני, מרבית בני הנוער שהשיבו לסקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי טענו שהוריהם לא משוחחים איתם על סכנות ואתגרים ברשת.
אם אתם הורים לבני נוער כל זה נשמע די מפחיד.
לכן התפלאתי כשגיליתי מהו אחד הטרנדים הבולטים בקרב צעירים בשימוש ברשתות ב-2022. לפי דו"ח של חברת המחקר והאסטרטגיה vox burner, המתמחה בפרסום לצעירים בארה"ב ובאנגליה, בני נוער מתייחסים לרשתות החברתיות, בעיקר טיקטוק, כאל מרחב של טיפול ושיחה על בריאות נפשית.
למעלה מ-1,000 בני נוער השיבו לסקר, 87% מהם אמרו שהם שמחים לראות תוכן הנוגע לבריאות נפשית בפיד שלהם, אפילו יותר מתוכן הנוגע לספורט וכושר
על פי הדו"ח, שהוצג לאחרונה בתל אביב במסגרת כנס שיווק לצעירים של חברת טינק ואיגוד השיווק הישראלי, בריאות נפשית היא אחד הנושאים שהכי מעסיקים בני נוער ברשתות. למעלה מ-1,000 בני נוער השיבו לסקר, 87% מהם אמרו שהם שמחים לראות תוכן הנוגע לבריאות נפשית בפיד שלהם, אפילו יותר מתוכן הנוגע לספורט וכושר. 62% אמרו שהם נותנים אמון במידע על בריאות נפשית שהם מוצאים ברשת החברתית ויותר ממחצית מהמשיבים סיפרו שהשתמשו במידע ועצות בנושאי בריאות נפשית מהרשתות החברתיות. מהנתונים עולה שבני נוער כיום פתוחים הרבה יותר מהוריהם בכל מה שנוגע לשיחה ועיסוק פומבי בנושא הזה.
אז האם הרשתות החברתיות הן גורם שמעודד ומחמיר בעיות נפשיות אצל צעירים או דווקא מרחב של מידע וכלים כדי להתמודד איתן?
אצל הורים ומבוגרים רבים יש נטייה לזלזל בזמן שצעירים מבלים ברשתות חברתיות. הם מתגעגעים לימים בהם היינו יורדים למגרש לשחק כדורגל או נפגשים אחר הצהריים. רבים מגבילים את זמן המסכים והרשתות ואף רואים בכך עיסוק מסוכן או לפחות מיותר. אבל האמת מורכבת הרבה יותר. למעשה, הממצאים האלה מעלים את החשש שהתגובה האוטומטית של הורים ומחנכים רבים, שמנסים להרחיק צעירים מרשתות או להגביל את זמן השהות בהן, במקום להבין מה הם עושים שם ולשוחח איתם על כך, יכולה לפעמים לגרום לתוצאה ההפוכה.
גורמי טיפול ורווחה כבר הבינו את הפוטנציאל של הרשתות החברתיות כמקום בו ניתן לאתר מצוקות ומשברים של צעירים ולהתמודד איתן. זה נכון גם בגלל האפשרות לאנונימיות וחיסיון שהמרחבים הללו מאפשרים וגם בגלל ששם הצעירים נמצאים. כאן בישראל ניתן כבר לראות פעילות דיגיטל מרשימה של ארגון עלם, שמשתמש ברשתות כדי לספק שירותי סיוע, התייעצות ומידע לצעירים וגם מנסה לאתר באמצעותן מקרים של מצוקה ואובדנות.
אם נרצה או לא, הרשתות החברתיות הן המרחב החברתי המיידי והטבעי של בני נוער רבים כיום. הוא עמוס בבעיות וסכנות - אך גם בהזדמנויות וכלים חדשים. כמו בתחומים אחרים, גם בכל מה שנוגע לבריאות נפשית הרשתות החברתיות הן לרוב לא הגורם לסכנות חדשות - אלא מרחב חדש במסגרתו צצות סכנות מוכרות, לעיתים עם מאפיינים אחרים. חשוב ללמוד ולהבין אותו כדי להגדיל את הסיכוי שהוא יהיה מרחב של מציאת פתרונות וריפוי, ולא רק המקום בו נחשפים להקצנה, התמכרות ופוגענות.
עידן רינג מנהל תחום קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי