בית משפט השלום בכפר סבא דחה את עיקר תביעתו של עורך הדין יוני ג'ורנו נגד "כלכליסט" והפרשן המשפטי משה גורלי, אך קבע כי יפצה אותו בשל הפרסום לפיו ג'ורנו "נשלח לכלא" וזאת משום שבפועל עונש המאסר הומר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. ג'ורנו דרש פיצוי של 74 אלף שקל, אך יזכה בפיצוי של 7,000 שקל בלבד, בצירוף אגרת בית משפט בסך 925 שקל והוצאות משפט בסך 1,200 שקל.

תביעה שכנגד שהגיש גורלי בשל פוסט שכתב ג'ורנו בפייסבוק, על סך 140 אלף שקל - נדחתה.

תביעתו של ג'ורנו נסובה על כתבה של גורלי שהתפרסמה במוסף "כלכליסט" ב-11 בפברואר 2021 תחת הכותרת "קילשון הרוע".

"יוני ג'ורנו, שהורשע בעבר בחטיפת עובדת זרה, נהפך לעורך הדין האהוב על שוטרי ישראל", נכתב בכותרת המשנה, "ג'ורנו מנהל בשבילם תעשייה של תביעות לשון הרע, חלק מהן מופרכות, מטיל אימה על אזרחים שהתבטאו ברשתות החברתיות, הופך שוטרים אלימים לתובעים מכוח החוק וקוצר למענם מאות אלפי שקלים".

גורלי התייחס בכתבה למקרה בעברו של ג'ורנו, עליו נסובה עיקר התביעה: "ג'ורנו מתואר בפי חבריו 'צבעוני', ובפי יריביו בכינויים שלא נסתכן בהבאתם לדפוס. לפני 20 שנה, הרבה לפני שנהפך לעורך דין, נשלח ג'ורנו לכלא לאחר שהורשע בידי השופט עודד מודריק בעבירה של חטיפה. אדם ששמו אבי גורן יצר קשר רומנטי עם עובדת מהפיליפינים. לאחר שהקשר נהפך ל'פרובלמטי עבורו', ככתוב בגזר הדין, 'החליט לגרום לסילוקה מן הארץ'. המשימה הוטלה על יוני ג'ורנו, אחיו דב (שבעת ההיא היה שוטר), אחותם איריס מרקוביץ ובעלה אלון.

"הקושרים התחפשו לאנשי חוק, חטפו את העובדת והובילו אותה לנתב"ג. אלא שהטיסה הוחמצה והמזימה לא הושלמה. 'סברתי שמסכת הפעולות הללו הן עבירות חמורות מאוד ושביטוין צריך להיות בעונש מאסר בפועל', כתב השופט מודריק. 'כך גם גזרתי את עונשו של גורן. אלא שבית המשפט העליון התערב ומצא לנכון להקטין את עונש המאסר של גורן כך שהוא יכול לרצותו בעבודת שירות'. התמיהה הזו של מודריק תורגמה להקלה גם בעונשם של הג'ורנו'ז. יוני ג'ורנו נידון ל־15 חודשי מאסר, מתוכם שלושה חודשים לריצוי בפועל, בעבודות שירות. ג'ורנו החליט להחליף צד ולהמיר עיסוקים עברייניים בעריכת דין".

ג'ורנו טען בכתב התביעה כי הוא מוצג בכתבה "כאדם כוחני, אלים וככזה שפוגע באחרים", "כלכליסט" וגורלי טענו מנגד כי מדובר בפרסום אמיתי שנעשה בתום לב.

כותרות הכתבה על יוני ג'ורנו באתר "כלכליסט"

כותרות הכתבה על יוני ג'ורנו באתר "כלכליסט"

מספר ימים לאחר פרסום הכתבה פירסם ג'ורנו פוסט בפייסבוק בו כתב: "אין לי בעיה עם ביקורת כשהיא עניינית, בטח שאין לי בעיה עם תקשורת. אבל יש לי בעיה עם אנשים המתיימרים להיות 'עיתונאים' ששכחו את כללי האתיקה של לשכת העיתונות. יש לי בעיה עם עיתונאים שכותבים אג'נדה. יש לי בעיה עם עיתונאים שממציאים עובדות. בניגוד לכתבה הנבזית, הצהובה, הרכילותית והשקרית, מעולם לא ישבתי דקה בכלא, מעולם לא הונחו על ידי אזיקים. נתתי לעיתונאי הזדמנות לתקן את דרכו, לפרסם התנצלותו והבהרה שמעולם לא ישבתי בכלא, אולם הוא בחר שלא לעשות כן".

גורלי טען בכתב התביעה שכנגד כי הדברים מוציאים את דיבתו. ג'ורנו השיב לבית המשפט כי מדובר בדיווח עובדתי.

השופט הבהיר בפסק דינו כי הן הדברים שכתב גורלי והן הדברים שכתב ג'ורנו עולים לכדי לשון הרע כהגדרתו בחוק, אולם רובם מוגנים בהגנות הקבועות גם הן בחוק.

לגבי הכתבה של גורלי, קבע השופט כי הדיווח על הרשעתו הפלילית של ג'ורנו הינו בגדר "פרסום נכון והוגן של דברי אמת, בעלי עניין ציבורי, ובהתייחס לפסק דינו של בית משפט", אולם המשפט שבפתח הדיווח, לפיו ג'ורנו "נשלח לכלא", "אינו פרסום הוגן של פסק הדין וכפי שהוצג גם לא ניתן לקבוע, בעיני הקורא הסביר, כי הוא אמת". זאת כאמור משום שעונש המאסר הומר בהמשך בעבודות שירות ובמאסר על תנאי.

מאחר שהתובע ג'ורנו כן הורשע בעבירות חמורות, כותב השופט בפסק הדין, הפיצוי לו יהיה זכאי יהיה נמוך: "יש בכך כדי לגרוע במידה ניכרת ממידת הפגיעה בתובע נוכח הפרסום האסור, וזאת, יחד עם ההבהרה שבהמשך הכתבה (המדייקת את הפרסום הראשון), יבואו לידי ביטוי בתוצאה הכספית של פסק הדין".

הפוסט שכתב ג'ורנו בפייסבוק מוגן כולו על ידי הוראות חוק לשון הרע, קבע השופט רגב. "לזכותו של התובע עומדת ההגנה המתירה פרסום בתום לב שנועד להכחיש פרסום קודם של לשון הרע. מאחר שנמצא כי נוסח הדיווח בכתבה על העונש שהושת על התובע היה מטעה הרי שניתן להגן על האמירה שמדובר ב'המצאת עובדות'".

בעקבות פרסום הידיעה מסר גורלי: "נגיש ערעור. נפרט את השגיאות הרבות שנפלו בפסק דינו של בית משפט השלום ואנו מאמינים שהמחוזי יתקן אותן".

ת"א 44511-02-21