"הגיע הזמן שמישהו יחקור מי מימן את הקמפיין הזה. מי משלם לכל האנשים האלו שיושבים כל היום בפייסבוק ובטוויטר ומלכלכים עליי ועל אנשי יש עתיד", אמר יו"ר יש עתיד יאיר לפיד באחת מישיבות הסיעה של מפלגתו באמצע 2018.

נקודת הזמן: עדיין לא מערכת בחירות, רק שגרת השמצות רגילה. לפיד התייחס לעמודי פייסבוק אנונימיים שצצו ברשת ועסקו בעיקר בהכפשת שמו. באותם עמודים לא היה זכר לגורם שעומד מאחוריהם, ולפיד באופן טבעי כיוון את ההאשמות ליו"ר הליכוד בנימין נתניהו.

רק חשיפה של דפנה ליאל בחדשות 12 הביאה את מי שעמד מאחורי הקמפיין הזה להודות באחריותו: זה היה יו"ר העבודה דאז אבי גבאי. הוא אפילו לא התנצל, ומסר בתגובה לכתבה כי מדובר בחלק מכללי המשחק וכי כולם עושים את זה. "מפלגת העבודה נחושה לנצח את הבחירות הבאות ולהחליף את שלטון נתניהו", אמר אז. "לשם כך שוכר מטה הבחירות בין היתר שירותים בתחום המדיה הדיגיטלית מחברות ויועצים חיצוניים – בדיוק כפי שעושה כל מפלגה פוליטית בישראל". עוד הוסיף בתגובה כי "מיותר לציין שהכל נעשה אך ורק על פי החוק, מדווח ומבוקר כמתחייב".

חוקי או לא, זה תמיד היה משחק מלוכלך שפוגע בדמוקרטיה. ב-2018 הוא עדיין לא היה אסור מפני שהחוק שקובע מה מותר ומה אסור נחקק לפני 60 שנה. ניסיונות חוזרים ונשנים לשנות את החוק הזה נתקלו בהתנגדות. כעת, לאחר שהחוק שונה ברגע האחרון לפני פיזור הכנסת, קמפיין אנונימי הוא לא רק מלוכלך מוסרית, אלא גם בלתי חוקי.

הקמפיינים הארסיים בדרך

אבל הבעיה הכי גדולה היא שהיכולת של המפלגות לממן קמפיינים כאלו נשענת על כסף ציבורי שאינו שקוף. החברה שהפעילה את העמודים ההם בשם מפלגת העבודה - חברת "ספוטלייט" - אומנם נחשפה, אבל אין עליה כמעט מידע וזו הדלפה על חברה אחת מתוך מאות. על רוב החברות שמשמשות את הפוליטיקאים להשמצות אנחנו אפילו לא שומעים.

תארו לכם שמפלגת העבודה תחויב לפרסם את כל החברות שאיתן היא מתקשרת ואת כל שמות האנשים שלהם היא שילמה. האם היא תוכל להמשיך לעשות זאת? יכול להיות שכן. אבל יהיה הרבה יותר קשה, ומעכשיו גם לא חוקי, להסתיר את השקר.

מאז הקמפיין המלוכלך ההוא עברו ארבע שנים, ונהר של השמצות. לקראת הבחירות הקרובות, במסגרת קמפיין הבחירות של "שקוף", החלטנו לפרסם מחדש בחודשים הקרובים את כל הדיווחים מהשנים האחרונות על הדרכים שבהם הכסף שלנו בוזבז באופן שערורייתי ולא שקוף. כסף שחוזר ופוגע בנו.

בכמה כסף מדובר? במערכת הבחירות הקרובה צפויות המפלגות לקבל כ-200 מיליון שקל לצורך הקמפיין. הסכום הזה מתווסף לכ-170 מיליון שקל שקיבלו המפלגות כמימון שוטף מאז הבחירות האחרונות, ועוד יותר מ-100 מיליון שקל – הלוואות שהמפלגות קיבלו מהמדינה בסבבי הבחירות הקודמים ועדיין לא החזירו.

גם בבחירות הקרובות המפלגות צפויות להפעיל בעצימות גבוהה קמפיינים ארסיים ואנונימיים ברשת בסכומים מפלצתיים. ומאחר שהחוק שונה ממש לאחרונה זה כבר לא חוקי. כעת הגיעה השעה לשלב הבא והחשוב: השקפת כספי המפלגות.