שמונה שנים אחרי שהוגשה, בית-המשפט המחוזי דחה (30.5) את תביעת המיליונים שהגיש בן אופק, מנכ"ל איקיוטק, נגד גיא לרר וערוץ 10, וחייב את התובע לשלם לנתבעים עשרות אלפי שקלים.
ברקע התביעה עומדת פרשה רחבת היקף, שעניינה אלפי פניות של חברת איקיוטק לאזרחים בישראל בדרישה כי ישלמו לה על שירותי תוכן שכביכול סיפקה להם. רבים מהאזרחים טענו כי מעולם לא התקשרו עם החברה, והפרשה נידונה בהרחבה בין היתר בכנסת. לפני כשנה הוגש כתב אישום נגד אופק ואיקיוטק בטענה כי קיבלו במרמה למעלה מ-3 מיליון שקלים. התיק עדיין מתנהל.
בחודש פברואר 2014 פרסם לרר בתוכניתו "צינור לילה", ששודרה אז בערוץ 10, סדרת כתבות על חברת איקיוטק ואופק תחת הכותרת "שבוע איקיוטק". בגין זאת הגיש אופק, באמצעות עורכי-הדין מיכל סגור ומוטי שחר, תביעת דיבה בסך כ-3 מיליון שקלים נגד הערוץ ולרר.
היחצן רונן צור (צילום מסך)
אופק תבע בגין שישה פרסומים שונים. פוסט בפייסבוק שהכריז "בן אופק המשחק נגמר"; סרטון שבו יצא לרר נגד אופק ואמר "אתה ששלחת אלפי דרישות תשלום לישראלים... וגרמת להמון משפחות ישראליות להיכנס לפניקה"; סרטון נוסף שבו תהה לרר האם אופק מנסה למנוע פרסומים על אודותיו; שיחה בין לרר לאופק, בנוכחות מאבטח ועובדים של ערוץ 10, שבה לרר שאל את אופק האם הוא מטופל נפשית ונוטל תרופות לאיזון מצבו; שיחת טלפון בין לרר לרונן צור, שניהל אז את יחסי הציבור של איקיוטק, שבה אמר לרר כי אופק הוא "חולה נפש" ו"מגלומן"; וראיון בתוכנית "צינור לילה" עם הכתב הפלילי של ערוץ 10 דורון הרמן, שהעריך כי "לא רחוק היום שבן אופק ייחקר במשטרה ולא מן הנמנע... הוא ייעצר".
מלבד טענות לדיבה, אופק טען כי לרר גם הפר את פרטיותו באמירותיו על מצבו הרפואי וכן דרש פיצוי בגין אי הסרת תגובות מנאצות מעמוד הפייסבוק של התוכנית. אחת מטענות הליבה של אופק בתביעתו היתה כי לרר ותוכניתו לא השכילו להפריד בינו לבין החברה שניהל.
לרר וערוץ 10 טענו להגנתם, באמצעות עורכות-הדין עיינה נוימן ונוהר ברסלר (בהמשך ייצגו את הנתבעים עורכי-הדין דורון קול ומאיה בלומנפלד), כי הפרסומים שלהם על אופק ואקיוטק היו בעלי חשיבות ציבורית רבה, מה גם שנבדקו היטב והיו מדויקים. עוד טענו כי העובדה כי אופק היה מאושפז בעבר על רקע נפשי פורסמה ברבים וכי ההערה של הכתב הרמן שאופק עשוי להיחקר במשטרה היתה מקצועית ומבוססת. אשר לטענה בדבר ההבדל בין אופק לאקיוטק, הנתבעים טענו כי אופק הציג את עצמו פעם אחר פעם כפנים של החברה ואף הצהיר כי הוא העובד היחיד בחברות שבבעלותו.
השופט דורון חסדאי מבית-המשפט המחוזי בת"א דחה את התביעה.
לאחר סקירה מקיפה של הראיות שהציג לרר לזהות בין אופק לאקיוטק קבע השופט חסדאי כי "לא נמצאו כל פגם או עוולה באזכור שמו של התובע לצד שמן של חברות איקיוטק וחברות אחרות בהן היה בעל העניין הדומיננטי, בבחינת 'המוציא והמביא' ואשר על פיו יישק בהן דבר".
אחד הפרסומים בדף הפייסבוק של התוכנית "הצינור" בגינן תבע בן אופק (צילום מסך)
אשר לפרסום תמונתו עם ההכרזה "בן אופק המשחק נגמר", השופט קבע כי אין בו לשון הרע כלל. "יכול ואולי התובע הפך (ככל שהפך) להיות מושא לשנאה ובוז על ידי קהלים שונים – כטענתו הבלתי מוכחת – עקב מבצע הגבייה האגרסיבי והשנוי במחלוקת שהפעילה חברת איקיוטק שבניהולו (עוד בשנת 2013) ולאו דווקא כתוצאה מהפרסום של הנתבעים באותו 'שבוע איקיוטק'", כתב השופט בהקשר זה.
אשר לסרטונים שבהם טען לרר שאופק שלח אלפי דרישות תשלום, הכניס המון משפחות לפאניקה ומנסה למנוע פרסומים על אודותיו, השופט קבע כי לא מדובר בלשון הרע.
אשר לשיחה בין לרר לאופק, בנוכחות מאבטח ועובדי ערוץ 10, השופט קבע כי אופק לא הוכיח שלרר הוציא דיבתו או פגע בפרטיותו. "העובדה שבעת המפגש בין התובע לבין הנתבע היו אנשים נוספים נוכחים 'במקום', אינה מהווה ראייה לכך שהם שמעו את תוכן השיחה שהתקיימה בין השניים. היה על התובע להוכיח זאת בראיות פוזיטיביות משכנעות משלו והוא נמנע וכשל מלעשות כן", ציין.
אשר לשיחה בין לרר לרונן צור קבע השופט כי לא ניתן לייחס לטענות בדבר השיחה כל משקל מבלי להעיד את צור. אופק נמנע מלזמן את צור להעיד ועל כן כל טענותיו בדבר אמירותיו של לרר בשיחה זו נדחו.
דורון הרמן בערוץ 10 (צילום מסך)
אשר לאמירותיו של הכתב הרמן בדבר מעצרו האפשרי של אופק, השופט קבע כי "מדובר בדברים זהירים ומאוזנים, ולא דבק בהם רבב כלשהו של 'לשון הרע'".
"התובע ניסה בכל מאודו לייחס לנתבעים (ובמיוחד לנתבע) רצון וכוונה לפגוע בו באופן אישי, על מנת לתמוך טענותיו כי הפרסומים שהם פרסמו ואזכרו את שמו, הם לכאורה פרסומים פוגעניים – 'לשון הרע'", ציין השופט חסדאי. "לא מצאתי לקבל טענותיו אלו כמפורט מעלה בפסק הדין".
אף על פי כן, בחן השופט בכל זאת את השאלה האם ללרר ולערוץ עומדות ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע והגיע למסקנה חיובית.
"מצאתי כי הדברים, העובדות שצויינו ב'פרסומים' השונים שניתן לייחסם לנתבעים, היו אמת", קבע, "הדברים שפורסמו היו קשורים קשר אמיץ 'למציאות העובדתית' ששררה בתקופת הפרסום ולמאבק הציבורי–חברתי–צרכני, כנגד הגבייה רחבת ההיקף בה נקטה חברת איקיוטק, שבבעלות התובע ובהנהגתו [...] . הוברר, הוכח ונקבע לפיכך עובדתית, כי הפרסומים השונים שנעשו ע"י הנתבעים והדברים שהובאו במסגרתם נועדו לקדם 'עניין ציבורי' בעל חשיבות חברתית וצרכנית. הדברים שהושמעו וקיבלו ביטוי היוו ביקורת עניינית ולגיטימית – נוקבת, מתריסה ואולי צינית – שהחלה כבר חודשים רבים עובר למועד הפרסומים ע"י הנתבעים (ושא התובענה), כשמאחוריהם כאמור תכלית חברתית-צרכנית בעלת חשיבות ציבורית".
נוסף קבע השופט חסדאי כי ללרר ולערוץ עומדת גם הגנת תום הלב. "באתי לכלל מסקנה כי עניין לנו במקרה מובהק בו התקיימה "חובה עיתונאית" לפרסום הפרסומים השונים מושא הפרשה רחבת התהודה – 'פרשת איקיוטק', וכי עלה בידי הנתבעים להוכיח לגביהם באורח הולם וכמתחייב, קיומו של 'עניין ציבורי משמעותי' [...] הוכח בפני ונחה דעתי בנסיבות תובענה זו, כי מטרת הפרסומים מושא התובענה, הייתה להביא לידיעת הציבור ולתודעתו – במדיה הטלוויזיונית, במסגרת תכנית 'צינור לילה' ובצורה נמרצת וממוקדת - את 'פרשת איקיוטק', ולגייס דעת קהל נרחבת כנגד פעולות הגבייה המסיביות שביצעה החברה, זאת כדי להמריץ את הרשויות השונות לפעולה אפקטיבית ואסרטיבית כנגד החברה".
השופט חסדאי דחה גם את כל יתר טענותיו של אופק וחייב אותו לשלם ללרר ולערוץ שכר טרחת עורך-דין בגובה 75 אלף שקלים.
40124-02-14