כמה שעות אחרי שהתחדשה אמש (18.5) חקירתו הנגדית של שלמה פילבר במשפט המו"לים, אירע קצר בתקשורת. בעוד סנגורו של בנימין נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, מקרין בפני העד דברים שיואב הורוביץ, ראש הסגל של נתניהו באותם ימים, אמר עליו בחקירתו ברשות ניירות ערך – חשכו האורות לפתע והטלוויזיה כבתה. זמן קצר לפני כן הזהירה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כי בשל הפסקת חשמל באזור בית המשפט המחוזי שבמזרח ירושלים "אנחנו עובדים על גנרטור ולא על חברת חשמל".

כעבור שניות ארוכות עלה האור, אבל הטלוויזיה לא שבה לחיים, ואף כתב "העין השביעית" שישב לצדה נכשל, לאכזבת כולם, במציאת כפתור ההפעלה. הנה לכם רמת ההבנה בתשתיות תקשורת במשפט התקשורת החשוב במדינה. השתררה שתיקה מביכה; הדיון הופסק; השופטים יצאו ברוב טקס; עד שסוף-סוף נשמעו לחישות "חזר? חזר!", והחקירה נמשכה.

שיבושים בתקשורת עמדו גם במוקד החקירה עצמה. עו"ד בן-צור המשיך במאמצים לערער את טענת התביעה כי נתניהו – שמינה את פילבר למנכ"ל משרד התקשורת מיד אחרי הקמת ממשלתו במאי 2015 – הורה לו להטות את מדיניות המשרד לטובת בזק של שאול אלוביץ', בתמורה לסיקור חיובי באתר "וואלה".

בהציגו לפילבר מה שכינה "ראיות חפציות" להתבטאויותיו בזמן הפרשה ולפני שנעשה עד מדינה, הוא ניסה להראות שנתניהו לא רק שלא ביקש מפילבר להיטיב עם בזק, אלא בכלל הופתע מהטענות שפילבר עושה כך; ושפילבר עצמו לא חשב שהוא מיטיב עם בזק עד שהרעיון נשתל בו בחקירה במשטרה.

אני לא בורח!

בן-צור התמקד תחילה ב"פגישת ההנחיה" שבה, לפי כתב האישום, "הורה הנאשם נתניהו לפילבר באופן ספציפי להביא לאישורה של עסקת בזק-yes בהקדם". בשבוע החקירה הקודם כבר הצליח בן-צור לשכנע את פילבר, ולא רק אותו, שלא ייתכן שהפגישה התקיימה בזמן שבין מינויו למנכ"ל לפגישותיו עם אלוביץ' והיועץ אלי קמיר, בהן טוען פילבר שהצהיר כי הוא פועל מכוח הנחיית נתניהו. צוות ההגנה החרוץ של נתניהו הצליב נתונים מאיכונים ויומנים, ובנה טיעון חזק שבעקבותיו ביקשה התביעה להכניס תיקונים בכתב האישום. בחקירה אתמול, בן-צור שם בסוגריים את שאלת קיומה של הפגישה, ובחן מה פילבר אמר על תוכנה.

ביום הראשון לחקירתו הראשית של פילבר, ב-23.3, סיפר פילבר לתובעת יהודית תירוש כי בתום הפגישה אמר לו נתניהו כך: "אלוביץ' פנה אלי ואמר לי שיש בעיות במשרד, של חברת ייעוץ שעשתה טעות וקבעה מחירים לא נכונים. תבדוק את זה. אל תעצור את התחרות, אבל תראה אם אתה יכול למתן את המחירים". נתניהו החווה תנועה בידו ואז, הוסיף פילבר, "אמר שיש גם את סוגיית הטלפוניה ואת סוגיית המיזוג של בזק-yes – 'תגמור את זה'".

האם נתניהו אכן אמר דברים כאלה במפורש? בן-צור החזיר את פילבר לנוסח תמים בהרבה שמסר בשבוע שעבר בחקירה הנגדית, וקרוב יותר לגרסה המוקדמת שמסר לחוקרי רשות ני"ע. "פונים אלי כל מיני אנשים מהשוק", הוא ציטט את נתניהו, "לא מעניין אותי אף אחד, תעשה מה שאתה מבין, רק אל תעלה מחירים ותשמור על התחרות".

"באופן כללי יש שני מוטיבים שחזרו על עצמם", אישר פילבר בחקירה אתמול, כשהוא מכוון לאי-העלאת המחירים ולשמירת התחרות, עקרונות שמתיישבים עם התפיסה האידיאולוגית שפילבר מייחס לנתניהו. "אז זה היה", הדגיש בן-צור, "אני לא בטוח שזה היה בחקירה הראשית שלך, ואם לא אז חבל". פילבר: "אני חזרתי על זה, זה מופיע גם בעדויות שלי". "אני אגיד לך גם יותר מזה" – נאחז בן-צור באישור של פילבר – "'תעלה מחירים, אל תעלה מחירים, תעשה מה שאתה מבין' – יש אפשרות שזה לא מתיישב עם משפטים אחרים שאתה מייחס לאותה פגישה. אתה מבין למה זה יכול לא להתיישב?".

סנגורו של בנימין נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, בבית המשפט המחוזי בירושלים, 18.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

כל יושבי האולם כנראה הבינו: אם פילבר מצהיר שנתניהו הנחה אותו לפעול כראות עיניו ולדאוג שהמחירים בשוק לא יעלו, כיצד הוא יכול לייחס לו הנחיה, ולו מרומזת, להיטיב עם שחקן מסוים בשוק ולהבטיח שהכנסותיו לא ייפגעו? אבל פילבר ענה בשלילה: הוא לא מבין למה זה לא יכול להתיישב.

כדוגמה לסתירה הביא בן-צור את טענתו של פילבר על דוכן העדים כי נתניהו הנחה אותו "לגמור" את מיזוג בזק-yes. פילבר, במקום לאחוז את הסתירה בקרניה ולנסות ליישב אותה, החזיר את בן-צור למשנת ה"גם-וגם" שהציג בימי החקירה הקודמים. "אני לא בכל פעם מתחיל מבראשית-ברא ואומר את הכל", אמר בלאות. "זה נמצא בסתירה!", התעקש בן-צור. "אין לי מה להוסיף", סתם פילבר.

התובעת יהודית תירוש ביקשה להתנגד לטקטיקה של בן-צור, ואחרי שפילבר הוצא מן האולם הלינה כי הסנגור מציג לעד תמונה מטעה של הדברים שאמר על "פגישת ההנחיה" בחקירתו הראשית, שכן פילבר הזכיר שם גם את האלמנטים שנמצאו בגרסאותיו המוקדמות. השופטת פרידמן-פלדמן נעתרה, ובשובו של פילבר לאולם הציג לו בן-צור על מסך את התמלילים המדויקים מהדיון. אבל הערפל רק הסמיך.

בן-צור שאל אותו שוב על האמירות שייחס לנתניהו בגרסתו המוקדמת, "אל תעלה מחירים, תמשיך את התחרות". "כן, זאת המדיניות באופן כללי", הסביר פילבר. בן-צור הפנה אותו לתמליל, ופילבר בהה בו במבוכה, ואחר כך תירץ: "שני המשפטים האלה הוא לא אומר לי בפגישה הזאת [פגישת ההנחיה], הוא אומר לי באופן כללי". "מה שאמרת זה על הפגישה הראשונה", דחק בו בן-צור, "אתה בורח!". "לא, לא, אני לא בורח!", קבל פילבר, "כל דבר שאני אומר כאן הופך לחילופי גרסאות". הוא הסביר שההנחיה הלא-בעייתית שייחס לנתניהו בגרסתו הראשונה היתה פרפרזה, ולא ציטוט מדויק, אבל ההסבר רק הדגיש את הקושי לברר מה באמת אמר נתניהו באותה פגישה, אם התקיימה.

מילה! "טלפוניה"!

הקושי הזה נוגע לכאורה רק למשפטים ספורים בפגישה בודדת, אבל מקשה על טענת כתב האישום כי הנאשם נתניהו הוא שגרם לפילבר להתגייס לטובת בזק. פילבר היה איש אמונו של נתניהו שהוצנח למשרד התקשורת, ואז מיהר לקדם צעד שהיה שווה הון תועפות לידיד ותיק ומועיל מאוד של נתניהו. אבל פרקליטות המדינה לא הציגה שום מסמך או הקלטה שבהם נתניהו עצמו מורה לפילבר לעזור לאלוביץ'. זיכרונו של עד המדינה פילבר נועד להיות התחליף העיקרי לראייה כזאת. מכאן ברור מדוע פרקליטו של נתניהו, עו"ד בן-צור, מקדיש עשרות שעות כדי להדגים שהזיכרון הזה – לפי מטבע הלשון האלגנטית שנקט בדיון קודם – "שווה לתחת".

בן-צור המשיך והצביע על פסוקית ספציפית בתיאור שמסר פילבר ביום החקירה הראשון, "הוא [נתניהו] אמר שיש גם את סוגיית הטלפוניה". "מילה אחת, 'טלפוניה'" – סלסל בן-צור בקולו. "ה-טלפוניה", חידד פילבר. "המילה הזאת לא היתה תקופה מאוד-מאוד ארוכה", אמר בן-צור. "עכשיו בוא ואראה לך את התהליך של בניית הגרסה, שחזור הזיכרון, שבו נולדה המילה 'טלפוניה'. שזה כמובן מגוחך, מילה! 'טלפוניה'!".

בן-צור הקרין קטעים מחקירתו של פילבר במשטרה, שבהם התבקש פילבר לתת הסברים להנחיות של נתניהו, ובין השאר פירש שדבריו נגעו ל"מחיר של פרונטיר" (חברת ייעוץ שהמליצה לאפשר לבזק לגבות על השימוש בתשתיותיה מחיר גבוה ממה שהעדיפו פקידי משרד התקשורת). "אני מבין באותה פגישה למה הוא מתכוון", אומר פילבר לחוקרת. "אתה לא שואל?", מקשה החוקרת. "אני מבין", הוא עונה.

הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 22.12.2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 22.12.2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"אתה מתחיל לדבר על פרשנויות", פירש בן-צור את הסרטון, ופילבר אישר. "אני מתחיל להסביר לחוקרים מה אני הבנתי". בן-צור הציע לפילבר ניתוח של התהליך, וטען שבחקירתו במשטרה הוא העמיס על הרמזים של נתניהו כמה שכבות פרשנות: ראשית, שבדיבור על מחירים נתניהו התכוון למחיר ה"טלפוניה" (תשתיות הטלפון); ושנית, שנתניהו רמז לתחשיב המסוים של חברת פרונטיר. "נתניהו לא הבין למה הכוונה", אמר בן-צור. "נתניהו לא הבין למה הכוונה", אישר פילבר.

ההודאה האחרונה של פילבר שירתה קו הגנה נוסף של בן-צור, שכמו בימי חקירה קודמים, ביקש להראות שנתניהו לא התעניין בתחום תשתיות התקשורת, לא היה בקיא בו ולא הבין את המונחים המקצועיים – ולפיכך מופרך לטפול עליו אחריות לצעדי פילבר כלפי בזק, שהתמקדו בדיוק בתחומים אלה. הרי לנתניהו, טוען בן-צור, לא היה מושג מהשחלות של סיבים אופטיים במנהרות של בזק ומאיזו חברה ששמה פרונטיר.

זו תזה שיכולה לשמש כחרב פיפיות. חוסר-העניין של נתניהו בשוק תשתיות התקשורת שימש לפני כן דווקא את התביעה כדי לטעון שרצונו-לכאורה של נתניהו לסייע לבזק נבע מאינטרסים חיצוניים.

חשוב אבל שטחי

בן-צור החזיר את פילבר לחקירתו ברשות ני"ע, שבה הוקלט מחוץ לתשאול הפורמלי כשהוא מביע את תסכולו מההאשמות שהחלו לעלות בתקשורת ב-2016 על יחסו לבזק. "אתה אומר, 'את אף אחד זה לא מעניין, כי זה שוק מורכב', 'כולם מאבדים קשב'". "אני אומר שאם זה לא נתניהו, הם מאבדים קשב", מחדד פילבר, ואחר כך מוסיף: "אמרתי שהיתה סביב זה ארומה שיש פה שחיתות". "עיתונות זה מדיום חשוב", הצטרף אליו בן-צור, "אבל מדיום שטחי. הם לא יושבים ומכינים חוות דעת בימים ובלילות, וזה בסדר". "אני לא חלק מקומבינה", הבהיר אחר כך פילבר מה שהתכוון לומר אז לחוקרת. "תודה רבה, זה מה שאתה אומר!", חתם בן-צור.

אף על פי כן, פילבר סירב לסגת עד הסוף מטענתו, כעד מדינה, שבכל זאת היה איכשהו חלק מקומבינה. כשבן-צור החזיר אותו להכחשה שהעביר משרד התקשורת למבקר המדינה, שהחל לבדוק חשד לשחיתות במשרד, פילבר נמנע מלאשר את התיאור הוורוד שלו. בדבריו ברשות ני"ע הוא דיבר על "הצד המקצועי", הסביר, "עיקר עשייתי במשרד, מאות ואלפי שעות" – מה שלא סותר את הטענה שלגבי בזק היו דברים בגו.

"אני לא אוהב לתת הצהרות פלגראנטיות", היתמם בן-צור, ואז הכריז בפלגראנטיות: "גם את השטר הזה אני אפרע". מנקודת המבט של פילבר, אמר לעד, "המניע היחיד לפעולות שלך זה המניע המקצועי. אתה אומר, אין לי כלום בעניין אלוביץ' ונתניהו".

"אני רק במקום להגיד 'היחיד', אני מחליף במילה 'העיקרי'" – אכזב פילבר את בן-צור.

לא מרימים טלפון?

כדי להרחיק את נתניהו מהתנהלותו של פילבר במשרד התקשורת, פרקליטו של נתניהו התעכב על שורה של אפיזודות שבהן התמודד פילבר עם התנגדות למהלכים שהשפיעו על בזק, ולמרות זאת לא ביקש מראש הממשלה להפעיל את כובד משקלו. אחד מהם נגע לאותה חוות דעת "גנוזה" שהלין עליה אלוביץ' – זו שהמליצה לאפשר לבזק להשכיר את תשתיותיה במחירים גבוהים מאלה שתמך בהם הדרג המקצועי במשרד. לבזק היה אינטרס בחשיפתה, ומשרד התקשורת התנגד.

הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי, ולבסוף לעליון, שהפסיקה שנתן באוקטובר 2015 הכשירה, לדברי בן-צור, את מסירת המסמך לבזק. "זאת הלגיטימציה החזקה ביותר שיכולה להיות", אמר לפילבר, "אז עכשיו תסביר לי, קודם כל, זה נמסר להם?". פילבר ענה שלמיטב זכרונו לא, מפני שבשביל עובדי המשרד "זה היה נושא ייהרג-ובל-יעבור", והוא-עצמו לא התערב בפרשה.

"אם נתניהו היה מנחה אותך בעניין הזה – ראש הממשלה! חזק! – וביהמ"ש העליון נותן לגיטימציה לגלות!", תהה בן-צור, "אז הרן [לבאות]?! זה מה שעומד בינך ובין..." פילבר השיב שלא רצה לפתוח מלחמת עולם במשרד.

פילבר עצמו הגדיר בחקירותיו את אופי השליחות שמילא עבור נתניהו במילים "שגר ושכח", והודה גם ביום החקירה אתמול שמיעט מאוד לעדכן את נתניהו בפעולותיו לגבי בזק מאז "פגישת ההנחיה". בן-צור השתדל לשכנע את השופטים כי לא סביר לתלות בפגישה בודדת וקצרה ציות שנמשך שנה וחצי. פילבר, בשלב מסוים, הסביר את היעדר השיחות הישירות עם נתניהו בענייני בזק בכך שעד שנקבעה רשמית המניעות של נתניהו ביחס לעסקי אלוביץ', "עובדתית לא היה, ומאותו רגע גזרתי על עצמי".

השר צחי הנגבי, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ומנכ"לית הוט טל גרנות-גולדשטיין. 3.1.17 (צילום: אלי דסה, משרד התקשורת)

השר צחי הנגבי, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ומנכ"לית הוט טל גרנות-גולדשטיין. 3.1.17 (צילום: אלי דסה, משרד התקשורת)

אפיזודה אחרת שבה היה פילבר יכול לבקש גיבוי מנתניהו ולא עשה כן אירעה מאוחר יותר, כשצחי הנגבי קיבל את סמכויות נתניהו במשרד התקשורת, ופילבר נדרש להעביר בכנסת תקנות שהשפיעו על בזק. "אתה הבנת שיש כאן איזשהו עניין שכרוך בשינוי תקנות ולא רק עניין פוליטי", אמר בן-צור. פילבר: "יש כאן עניין של חקיקה, והחקיקה היא בעולמות פוליטיים". בן-צור: "הגורם העיקרי שמבין בעניינים פוליטיים הוא מי?". פילבר: "נתניהו!". ובכן, אמר בן-צור, "תרים לו טלפון, תגיד, זה תקנות, פוליטי, תעשה עם זה משהו. כל זה לא נעשה". פילבר אישר. בן-צור לא הזכיר בשלב זה שנתניהו היה מחויב באותה עת בהסכם ניגוד עניינים שלא להתערב בענייני בזק, וטלפון כזה מפילבר היה עלול לסבך אותו.

בן-צור חתר לקבל את אישורו של פילבר לכך שהוראות בסגנון שגר-ושכח לא אפיינו את יחסיו עם נתניהו בנושאים שהיו חשובים באמת לראש הממשלה. שבועות אחדים אחרי מינויו, כשעמד לחזור מחופשה בלונדון, כתבה לפילבר יועמ"שית משרד התקשורת דנה נויפלד: "לא התקבלה החלטה אצל רה"מ, תהיה עוד ישיבה שיוזמנו אליה קובלנץ והכנ"ר". "זה התאגיד", פירש פילבר (כלומר הדיונים עסקו בהקמת תאגיד השידור הציבורי). לפי התיעוד, פילבר השיב לנויפלד: "דיבר אתי עכשיו ועדכן אותי. אדבר איתך בערב".

"מה שאנחנו רואים פה [הוא] דיונים, שיחות ברורות, מפורשות", אמר בן-צור. "בעניין של המדיה", ענה פילבר. "בעניין של המדיה. 100%", סיכם בן-צור, והוסיף שחוקריו של פילבר הבינו את הקושי שבהיעדר תיעוד דומה בענייני בזק, ולכן הובילו את פילבר לפרשנויות על מה שנתניהו ציפה ממנו.

הילד הרע

אפיזודות אחרות ביחסיו של פילבר עם חברות התקשורת מעידות, ביקש בן-צור להראות, שנתניהו לא רק נתן יחס אישי לאנשי עסקים שהתחרו באלוביץ' – אלא היה קשוב לתלונות שהעלו נגד בזק. הכוונה בעיקר למיליארדר חיים סבן, אז בעל השליטה בפרטנר, שהוא גם האיש שמכר בשעתו את בזק לאלוביץ' ברווח עצום. תוכניות משרד התקשורת בתחום הסיבים האופטיים, כמו גם יחסו למתחרה בזק, הטרידו את סבן, ובכמה מקרים הוא פנה לנתניהו בתלונות.

חיים סבן (צילום: ממשלת ארצות-הברית)

חיים סבן (צילום: ממשלת ארצות-הברית)

פילבר תיאר בחקירתו פגישה עם נציגו של סבן בישראל, אדם צ'זנוף, בתחילת הדיונים על ההפרדה המבנית בבזק, שבה צ'זנוף צרח עליו "צרחות אימים", ואחרי שלא קיבל את מבוקשו איים שיפנה לאלי גרונר – אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה. סבן התקשר אישית לנתניהו, אבל זה, לפי עדותו של פילבר, "אפילו לא הבין על מה הוא מדבר בכלל, אמר לו: דבר עם מומו".

"כשמישהו ניסה לבנות כאן תיאוריה, כאילו אלוביץ' דיבר עם נתניהו, ויש כאן משהו חריג – אז זה הבל", הציע בן-צור. "לעתים קרובות אנשים פונים לשרים", הסכים פילבר, "והשרים פונים לדרג המקצועי שלהם ואומרים: תטפלו!".

לא זו בלבד, אלא שגרונר עצמו – המנכ"ל של נתניהו – נפגש עם פילבר כדי להבין את מדיניותו. "פונים לנתניהו ומתלוננים", אמר בן-צור. "על הילד הרע!", השלים אותו פילבר. לטענת בן-צור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה חשב שפילבר דווקא נותן לבזק יותר מדי הקלות. "היה שיח מקצועי נטו ביניכם, על הרקע של תלונות פרטנר, על הרקע שאתה עושה משהו עם בזק", אמר בן-צור. "שאני משתולל במשרד", צחק פילבר.

השופט משה בר-עם ביקש לדעת מה סוכם באותה פגישה על ההקלות לבזק. "לא היה סיכום", ענה פילבר. "לכן היתה אחר-כך הפגישה עם סטלה [הנדלר, מנכ"לית בזק], שאמרנו לה שאין גיבוי... לכאורה של משרד ראש הממשלה".

בעוד שפילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, לא השתתף מעולם בפגישות פסגה עם נתניהו ואלוביץ', הוא נכח מאוחר יותר בפסגה כזאת שבה שמע נתניהו את ראשי פרטנר סבן וצ'זנוף. "הציגו מצגת ארוכה שמסבירה למה עוד לא בשלה התחרות ואסור להתקדם" הוא סיפר אתמול בחקירה. "אדם צ'זנוף דיבר עם ראש הממשלה והתעלם מהילד הרע שישב שם".

עם זאת, פילבר מספר שהפגישה לא הובילה למסקנות אופרטיביות. "נראה לי שהפגישה הזאת היתה מסוג 'בוא ניתן להם את יומם'", הוא הסביר. במילים אחרות, נתניהו אמנם שמע את התלונות של פרטנר, אבל לא כפה על פילבר לסטות ממדיניותו ולרצות את סבן.

פינת הנאשם

גם בדיון הזה נכח בחלקו ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, הנאשם הראשון בתיק. נתניהו לא משתתף בדיונים, בשלב הזה, ולבואו אין משמעות משפטית, אבל נוכחותו מגבירה מאוד את העניין התקשורתי בדיונים היבשים. למעשה, ייתכן שנתניהו ממנן את ביקוריו בבית המשפט בדיוק כדי למשוך תשומת לב לחקירות שמספקות לו הישגים ציבוריים. חקירתו המגומגמת של פילבר מניבה לו כותרות נוחות.

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בפתח בית המשפט המחוזי בירושלים, 18.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, וכמו אתמול הוא זימן לעצמו הזדמנות קצרה לזרוח. נתניהו הגיע לאולם אחרי הפסקת הצהריים ונכנס באיחור. ברגע אקראי כלשהו בחקירתו של פילבר קפץ ממקומו ז'ק חן, עורך דינו של אלוביץ', ומחה על בקשה כלשהי שהציגה התובעת תירוש לשופטים. הבקשה נגעה כנראה לסוגיה טכנית הקשורה ברישום כניסותיו של נתניהו בפרוטוקול, ובן-צור וחן הגיבו עליה בחימה תיאטרלית והזכירו, לא ברור מדוע, איזו אפליה בנוגע לכניסותיה של התובעת ליאת בן-ארי. תירוש מחתה נמרצות, הסנגורים הגיבו בתלונות כעוסות על ציוצים של "צייצנים מהפרקליטות", וגם של אביעד גליקמן, הבלגן היה גדול וחסר פשר.

אין טעם כנראה להעמיק בפרטי התקרית, כי דומה שהיא נועדה כולה לשמש תירוץ לנתניהו, שקם ממקומו והכריז בקול בריטון עמוק: "הבנתי שעלתה שאלה לגבי מועדי ההגעה שלי", והסביר שזה עתה בא מביקור ניחומים אצל משפחת לוחם ימ"מ נעם רז. מעניין שגם המשפט שבחר להשמיע באולם ביום הקודם היה ברוח דומה: "היום אנחנו מציינים עשר שנים לפטירתו של אבי המנוח ואני הולך לאזכרה", הוא מסר אחרי שפרקליטו ביקש במיוחד לתת לו רשות דיבור.

"אנחנו לא מתעדים כאן איפה כל אחד היה, ולא מתעסקים בענייני ציוצים", אמרה ביובש השופטת פרידמן-פלדמן. אבל המופע המלודרמטי שיבש את מהלך המשפט, וכולם יצאו להפסקה ספונטנית. לפחות אחד מהעיתונאים לא הצליח להבין על מה היתה המהומה.

67104-01-20

משפט המו"לים

להורדת הקובץ (PDF, 1.93MB)